בס"ד

כיבוד הורים זה בכל מה שקשור להורים.

להאכילם, להלבישם וכו'...

כשזה מגיע לחיי הפרטיים כעיקרון אין חיוב של כיבוד אב ואם אבל מן הראוי לשתף אותם ולהקשיב להם..

לא צריך לעשות מה שהם אומרים אבל להקשיב בכבוד.

לדעת לשים את רצונם לפניי רצוני.. כן לפעמים זה מעצבן בטירופ, אבל הם ההורים שלנו

בס"ד

הלכתית רצונם קודם לשלך רק במקרה שזה קשור אליהם..

תמיד היה לי ת'דילמות מה לעשות-לפעמים רציתי דבר אחד וההורים המליצו אחרת..

אבל נוכחתי לדעת שברווב הפעמים הם פשוט צוודק'ים, אז אני אישית גם מאמינה בזה כהלכה וגם כטיפ לחיים מאנשים שמבינים ומכירים אותי

ד"א הורים הם אנשים פשוט מדהימים, סוגדת להם בכל מיני דברים

|הייתי חייבת לשתף|

בס"ד

כיבוד הורים במובן היבש של זה זה אך ורק בקשר לצורכיהם.

אם רצונותיכם מתנגשים מותר לרצונך לבוא על פני רצונם.

[אני לא מדברת על מקרה שאמא אומרת לך לעזור לה במשהו ואת מעדיפה לשחק במחשב..

דברים קצת יותר גדולים מזה].

בס"ד

אבל הם תמיד יכולים להגיד לך שאם את הולכת לבית ספר איקס הם לא משלמים..

באמת כשזה מגיע לחיי הפרטיים אני לא חייבת לעשות מה שהם אומרים לי?!

אני באמת יכולה להתנהג איך שאני רוצה, לעבוד את ה' בדרך שלי, להתלבש איך שאני רוצה, גם אם אני עדיין ברשות ההורים שלי, וחיה בתוך הבית שלהם???

זה לא בא ממקום תוקף אלא ממקום מברר....

אבל את לא תהיי חייבת להקשיב להם בעתיד אם הם ירצו להחליט בשבילך איפה לעבוד...

אם היא חייה אצלם הם יכולים להחליט מה נכנס הביתה ומה לא (כמובן שכדי להם לחשוב כמה הם לוחצים)

אז כל עוד אתה אצלם?

וזה לא היה נשמע שהיא שאלה על משהו שדווקא בתוך הבית שלהם ונוגע להם אלא גם כשהיא נגיד באולפנא,ככה אני הבנתי.

לגבי החופש שעכשיו.. שכביכול עוד שניה שירות אבל אני גרה עוד בבית...

ואם אתה לא מקיים ממש "והגית בו" אז אני לא מבין למה לא לשים את זה בבית הכנסת ליד וללמוד שם כשאתה רוצה ואם זה קשה אז לשים בחדר במקום מוצנע

אני באופן כללי נגד לחנך את ההורים למרות שני חושב שהורים שעושים בעיות לבן שמנסה להתקרב לה' וזה בתוך ההלכה זה במקרה הטוב מגוחך לדעתי 

אם את ברשות עצמך ולא אצלם את מחליטה

כמובן שיש גם כיבוד במובן של אי נעימות שלהם ולכן אם זה נניח משפחה מאוד דוסית ואת רוצה ללכת בלבוש מותר אבל פחות 'דוסי' ואת גרה קרוב אליהם אז זה אולי לא ראוי 

אבל אם את גרה בעיר אחרת את לא חיבת להם יותר ממה שנוגע לצורכיהם (כשאת מבקרת אצלם שוב יש מה ראוי ומה לא)

בס"ד

אפשר לבחור לא להדאיג את ההורים וזה יפה, אבל הלכתית אין חובה כזאת.

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!