על בייביסיטר ואחיינים...שונמית בר

השאלה כנראה מיועדת בעיקר לבנות..

 

שלום לכם,

יש לנו כמה ילדים מתוקים וחמודים, וגם כמה אחיות צעירות ממנו,

בגילאי סוף יסודי ועד 20+

 

קורה שפעם ב.. אנחנו צריכים את עזרתן בביביסיטר (וכמובן מעדיפים אותן,

יותר נעים מבחינת הילדים שמישהי מוכרת שומרת עליהם,

יותר נעים להכניס הביתה כשזה בבית, סומכים עליהן,

לפעמים אין בייביסיטריות באיזור..)

 

כשאני כותבת פעם ב אני מתכוונת לשעתיים שלוש מכל אחת מהן פעם בשנה, אולי אולי פעמיים.

(לרוב על ילדים ישנים, תינוק ער לפרקים וכו')

 

האחיות תמיד אומרות שאינן רוצות תשלום,

ואני תמיד מתלבטת מה לעשות..

 

האם זה כי לא נעים להן? או שבאמת הן מתכוונות?

הרי ברור לי שכשיהיו להן ילדים בע"ה אעזור להן בשמחה רבה,

אבל מן הסתם זה ממש לא בראש כרגע...

ואני ממש לא רוצה להרגיש מנצלת אבל גם לא נעים להן לקחת כסף..

 

 

בקיצור, למה אתן מתכוונות כשאתן אומרות לא??

 

(מה שהיה עד כה: תמיד הצענו תשלום, מי שהייתה נשמעת משכנעת ואיתנה בסירובה באמת

לא נתנו לה בסוף.. ולאחרות כן ..)

 

אשמח לשמוע מדעתכן ונסיונכן/ם.

כאחת שעושה ביביסיטר-אם זה בתדירות ככ נמוכהזהר
לכל אחת מהן ,נרא לי שזה בסדר לא לשלם כי זה באמת בגדר "טובה ועזרה" אם זה היה משהו קבוע שלא הייתם משלמים זה כבר סינגור,אבל זה גם תלוי ביחסים ביניכן ובקשר שלכם איתן .. בכל אופן אני חושבת שזה יכול להיות נחמד לשלם להן סכום סביר או לקנות להן איזה שהיא מתנה נחמדה כהכרת תודה שזה נחמד לקבל .. אבל שוב כמובן זה מאוד תלוי בכם ובהן..בהצלחה
בתור אחת שעושה בייביסיטר-מקום בעולם

אשמח שאחיות שלי יבקשו שאשמור להן על הילדים ללא תשלום. אלה אחיינים שלי-ואני בטוחה שאשמח לכמה שיותר להיות איתם.. לא רואה סיבה לשלם כשזה בתדירות כ"כ קטנה..

^^^לולית10אחרונה
אני בן, והיו פעמים שעשיתי בייביסיטר אצל אחותי,אני77

למשך יום שלם, והיא גרה בעיר אחרת וראיתי בזה בסך הכל ביקור ידידותי של הדוד.

מה שעשיתן עד כה היה הכי חכם...פינג.
someone1
אני שומרת לפעמים על אחיינית שלי ואני לא לוקחת כסף...על אחיינים עושים את הבייביסיטר בשמחה בתור ביקור ידידותי של הדודה. ולכן אני חושבת שאם הצעתם פעם אחת והם מסרבים אז אל תתנו והם באמת עושים את זה בשמחה ולא כי זה לא נעים...וגם עוד שזה בתדירות נמוכה אז לא נורא
בתור אחת שעושה בייביסיטר-שושנת העמקים

זה תלוי אצל מי יש כאלה שאני אומרת לא כי אני באמת לא מוכנה לקחת!! בשום פנים ואופן. כי הם עשו כ"כ הרבה למעני, שלו עלי, עזרו לי, עשו לי, תמכו בי, חיוכו עלי וכו' שלא רוצה שישלמו לי על משהו שאני קצת רוצה להחזיר להם...

ויש כאלה שזה סתם מאי נעימות.

תראי לפי איך שהיא אומרת את הלא ורמת הקשר..

בהצלחה.

ותודה...

שאני שומרת על אחייניםטל אורות

א. אני נהנת מזה ממש אין על אחיינים שלי נשיקה

ב. אני עושה אתזה בתור עזרה לאח\ות

ובאמת אני לא רוצה שהם ישלמו לי על זה..

אני שומרת על אחיינים שליאחווש770
אחותי ובעלה נוסעים כל כמה זמן לחופש 3 ימים
ואני הדודה המסורה והמפנקת באה לשמור עלייהם ....
והיא משלמת לי בייבי סיטר רגיל כולל נסיעות
אבל כשאני באה סתם זה בלי כלום כי באמת אין עלייהם אוי אני מאוהבת בהם.......
הם כמו הילדים שלי ובאמת אחיינים זה חולשה..
נראלי שיש קצת הבדל בין פעם ב...someone1
לכמה שעות לבין כמה ימים
אה כן יש הבדלאחווש770
אבל גם כשאני הולכת אליה והיא צריכה לצאת אז זה בכיף ובשמחה כי אין עניין לקחת
אם עושים את זה בכיף ונהנים אז בשביל מה
ככה לפחות אני חושבת
אני שומרת על אחיינים שלי הרבהנושבת באוויר!
בתדהירות ממש גבואה של כמעט בכל חופש אפשרי גם בחופשות החגים ואינני מבקשת כסף אף פעם וגם כמובן לא מוכנה לקבל
לדעתי...nechama l

ברור שזה לא נעים לקבל כסף ממכר ועוד לדרוש כמה הוא מוכן לשלם והשני רוצה... זה מובן. אבל יפה מצדך לתת להם מתנה או משהו כזה...

כמובן וכדאי שתבקשי מהם לעשות ביחד ואז זה יותר קל ומפגש עם בת דודה / חברה. זה נחמד

טוב, לי אין אחינים אבל יש לי כמה שכנות טובות....בת אל

שמבקשות די הרבה בייבי סיטרים.

בכללי- זה די כיף לשמור עליהם לכמה שעות נוחות (שעות הצהריים+) ולפעמים אני לא רוצה שהם ישלמו לי.

מצד שני כשהם מבקשות ממני בייבי סיטרים לשעות קשות כמו השכבה, בוקר: התארגנות לקיטנה. הם משלמות.

זה מה שאת יכולה לעשות. אם הם לא מסכימות לקבל אז תתחילי לתת להם תרוצים למה את צריכה לשלם להם. בדוק- זה עוזר!

אני עושה בייביסיטר לאחיינים שלירמקול

בתדירות קצת יותר גבוהה ממה שתיארת,

ולא לוקחת תשלום!

אני נהנת! הם אחיינים שלי שלי אני אוהבת אותם!

אז למה שאני אקח על זה כסף?חושב

פתרון שעוזר לי:תולעת השני

להביא מתנה, במקום תשלום במזומן.

 

ככה, למרות שהושקע כסף, בפועל, הן מקבלות שווי כסף ולא מזומן ממש.

זה יותר נעים לקבל מתנה, ובדרך-כלל יש פחות התנגדות מאשר לכסף. מרגיש יותר כמו 'טובה' בעד 'טובה' מאשר מתן שירות וקבלת תמורה.

 

אפשר, לדוג', לקנות איזה מאכל/משקה 'שווה' בדרך הביתה ולתת לה כשאתם חוזרים. (אייס קפה זה אחד ה-דברים... )

 

 

 

יישר כוח שאכפת לכם ושאתם לא סתם מסנג'רים!

^^^ בתור הצד השני (דודה) זה פתרון ממש טוב!!דינוחה

יש לי גיסה אחת שהתעקשה לשלם. וברור שלא רציתי לקחת כסף, אבל לא היה לי נעים לריב איתה.. וגיסה אחרת נתנה מתנה (שווה) בסוכות ואמרה שזה על כל העזרה בקיץ ובכללי בשבתות כשהם אצלנו. 

זה הרבה יותר נעים לקבל מתנה ולא כסף... (ואת אפילו יכולה לברר עם אמא שלך אם יש משהו ספציפי שהן צריכות, ואז זה גם "מוריד" להם הוצאה.. אז זה כאילו ששילמת להן והן קנו בכסף הזה משהו שהן היו צריכות...)

את יכולה לרשום בצד ואחת לכמה זמן לקנות מתנהender13
אני בעד שתיקני להם מתנה שרשרת או משו עם פתק תודהברביקיו

על כל העזרה שלהם בשמירה על הילדים..

כשאני עושה ביביסיטר אני רוצה כסף בגלל שאני לא באמתגלידת לימון

מחוברת אל הילדים של הבייביסיטר.

 

כשאני עושה על הבני דודים שלי(עדין לא דודה...)בתדירות כ"כ נמוכה

 

לא  רוצה כסף הם חמודים ובאלי לחזק איתם את הקשר.

שורצת על אחיינים שלי-פונ3'ה!!

ואני לא ייקח כסף, כי אני מרגישה שם בבית..

וכמו שגם כשלא בא להם אותי אני באה, ככה אני גם באה [אם אני יכולה] כשהם כן צריכים אותי..

וזה אחיינים, וכיף לי שם, זה האיכות חיים שלי.

כשזה היה להיות אבאמא לכמה ילדים למשך כמה ימים וזה היה לי יותר מסובך להגיע הם כן שלמו ולא התנגדתי..

 

אבל.. הגיוני שזה משתנה מאחת לאחת, ואפילו בין אחות לאחות שלך..

יש כאלה שיותר עסוקות, יש כאלה שפחות אוהבות להתעסק עם האחיינים, יש כאלה שקשה להם ליסוע אלייך כל פעם, שיותר מלחיץ אותם לשמור על הילדים..

 

לדעתי אם זה לא דורש מהם הרבה מאמץ אז רק להראות להם שאת מעריכה, לפנק אותם בכלמיני דברים קטנים [אפילו לקנות משהו טעים ולשלוח סמס פתאומי "הפתעה לדודה המתוקה..." איפה זה נמצאליקוק] ושיהיה להם ולאחיינים כיף בזמן הזה.. שירגישו שזה בילוי, ולא ביביסיטר..

בסה"כ- אחיינים זה זכות

אני עושה על אחייניתשלי בייביסיטר .. ואני לא לוקחתElishva

מאחותי שום כסף .. כי כאילו,זה ברור .. זאת אחותי,ואני עוזרת לה בכיף,בלי כסף ..

ברור שלשלםמישהי=)
מאחר ולא מדובר בהרבה שעות אפשר לתת מתנה קטנהחופשיה לנפשי

אם היה מדובר ביותר משעתיים פעם ב... התשובה שלי היתה אחרת-בגלל שאני מכירה מישהי שנמצאת עם אחיינים שלה כמעט כל הזמן, זה ניצול-בסופו של דבר היא הודיעה לאח שלה שהוא מממן לה את הרישיון ועודדתי אותה לזה.

עשיתי מליון פעמים על אחיינים שלי ואף פעם לא חשבתיracliarn

על לקבל תשלום..

זה כמו שאמא מבקשת לשמור על האחים הקטנים..

שאני צריכה טובה מאחותי היא עושה לי ושהיא צריכה אני עושה להחושף שיניים

מבחינתי זה ברור מאליו לא לקחת... 

תביאי תשלוםמבי
אצלנו...zamirb14

דווקא לא בייביסיטר, אלא אמא שגם ב"דילמה  " הזו.

גיסי וגיסתי המדהימים מבוגרים ממני ועוד לא התחתנו (בעז"ה במהרה בימינו אמן

והם עוזרים לנו המון בשמירה על הילדה. 

כשאני בעבודה אחרי צהריים, והם גם ככה בבית ומעסיקים את הילדה במקביל לבעלי ולסבא והסבתא,

אני יודעת שהם לא יסכימו לקבל על זה ולא מנסה.

כשאני פעם ב... מביאה אותה לגיסתי כשאנחנו יוצאים בערב, והיא מכינה לה אוכל ומשכיבה אותה לישון,

אני מתעקשת ממש לתת לה כסף. 

היא דודה הכי שווה שיש שעוזרת לנו המון ובשמחה, וצריך להכריח אותה לקחת תשלום בפעמים הנדירות שהיא נטו עם הילדה בערב כשאנחנו יוצאים.

אבל חשוב לי כן לתת, כי היא לומדת קשה ואין לה זמן לעבוד, ככה שזה לא מזיק .

זה מראה גם על ההערכה שאנחנו מרגישים אליה.

לדעתי לבת ה20+ כן חובה לתת, זה גיל שיש בו יותר הוצאות מאשר לבנות בגיל אולפנה. 

הן מממנות לימודים הרבה פעמים, צריכות יותר להשקיע בביגוד וטיפוח, ובזמן שהן עושות בייביסיטר אצלך,

הן יכלו לעבוד בעבודה נורמלית. 

גם לדעתי כדאי לתת לבנות שבגיל בית ספר, ואם הן ממש מתעקשות שלא,

אז לקנות בחג/ יום הולדת מתנה מפנקת שהן ישמחו לקבל, משהו בסדר גודל של חצי- שלושת רבעי, לפי היכולת שלכם, מהתשלום המקובל של שעות הבייביסיטר שעשו אצלך. (צריך לעקוב אחרי מספר השעות).

ותמיד להראות שמעריכים...

בהצלחה

 

 

אמנם אין לי אחייניםחפרנית גאה=)

אבל יצא לי לעשות על בני דודים(שאפשר להגיד שהעזרה שלי היא "תשלום" על העזרה שדודה שלי עזרה לאמא שלי כשאנחנו היינו קטנים)

ו...זה ממש לא נעים לקחת מהם כסף.

נכון שנחמד לקבל, אבל ממש ממש לא נעים וגם אני באמת באמת באה לעזור בלי תמורה...

(ואני בד"כ נמצאת אצלם שבוע ועוזרת גם מעבר לשעות של הביביסיטר)

ודוד שלי תמיד מצליח לדחוף לי את הכסף...

בקיצור, אני לא מכירה את אחיות שלך אבל כנראה שהם באמת לא רוצות כסף, בכל זאת, זה אחיינים שלהם.

אבל רעיון אפשרי- אפשר במקום לשלם להם לצ'פר אותן. לקחת למסעדה נחמדה, לקנות להם בגד, או לקחת אותם ליום כיף...

מנסיוני הרחב>בת הכפר

אני עושה הרבה פעמים ביביסיטר על אחיינים שלי ובאמת אוהבת לעשות את זה מכל הסיבות שכבר אמרו (חיזוק קשר, טובה לאחים וכו').

אני מתעקשת לא לקחת כסף כי לדעתי עסקים צריכים להישאר מחוץ למשפחה כדי לא ליצור בעיות, כאן כמובן כשמדובר על מספר שעות ולא משהו קבוע שעליו משלמים.

יחד עם זאת, צ'ופר קטן, יציאה לאנשהו עם אחים שלי אח"כ או דברים כאלה במקום תשלום יש בהם ערך, כי למרות העובדה שאני עושה את זה בשמחה הוקרה תמיד מתקבלת בברכה (חוץ מזה שזה סתם תרוץ להתפנק עם אחים שלא רואים כל יום חיוך).

וכמובן שאפשר להתעלם מההתעקשות ופשוט לשלם.

 

הכל טוב כל עוד יודעים לשים את הגבול בין טובה לניצול.

 

אני הולכת לאחותי הרבה כדי לשמור על אחיין שליאפרת..=]

ואחותי תמיד מתעקשת לתת לי כסף!!! אני מתעקשת מולה שהיא אחותי והיא לא צריכה לתת לי כסף . 

אז היא תמיד עונה :"אותו מחיר הייתי נותנת גם לביביסיטר אחרת, אז זהה לא משנה שאנחנו אחיות"...

בקיצור, היא מאוד מתעקשת...והיא גם אומרת שהיא נותנת לי כסף כדי שהיא תרגיש בנוח לבקש ממני בפעם הבאה לבוא...

אבל בסופו של דבר אני לוקחת....

ובסירוב "הלא" שלי- זה נובע מזה שאנחנו אחיות בשר ודם!!!! אז למה לתת כסף אם בסך הכל אני נהנת מיזה שאני שומרת על אחיין שלי?  

>>במבליק

אח שלי גר במקום בו אני לומדת ושנה שעברה היה יום קבוע שנשארתי אחרי הלימודים כדי לשמור על אחייניים שלי...

בעקרון אמרתי להם שאני לא רוצה תשלום אבל הם הכריחו אותי לקחת חושף שיניים אבל רק בגלל שזה היה קבוע ומחייב.. (הם סמכו עלי)

 

סתם ככה פעם ב- ברור שלא! הם אחיינים שלי!! אני נהנית  לשמור עליהם, הם חמודים!

מתנהליל חניה

אני גם עושה ביביסטר על אחיינים שלי. וברור שלא משלמים כי אז זה מוציא ממך את כל ההנאה בתחושת הצדיקות והעזרה לזולת שבי.. אל תדאגי, יש להם מספיק ביביסטרים רגילים ביישוב  שהם מקבלות כסף. כשהם באות לאחיינים זה משהו שונה.

אז, דוגמאות ללמה שלי נתנו כשעשיתי ביבסטר על אחיינים (והעיקר- משהו קטן לא להסחף!):

1. שקית גומים.

2. עגילים מדוכן שעולות זול.. (ואני ממש אוהבת אותם!)

3. אייס קפה.

4. להשאיר בבית גלידות/שוקולדים שווים שאחרי שהילדודס ילכו לישון הדודה תוכל להתפנק..

אני גם אומרת. .שונמית
לתת תחושה שהן מגיעות למקום כיף. מבייביסיטר שאני עושה, אני יודעת שאין דבר כיף כמו לבוא כשאת יודעת שמפנקים אותך. תציבי לה לקחת חופשי.. תשאירי שוקולד או משהו. שיעשה לה תחושה נחמדה לבוא
לא חייבים לקחת אבל תמיד חייבים להתעקש לתת...הגיטריסט123
ואם את/ה יודע/ת שהם לא יקחו ממך לא משנה כמההגיטריסט123

תתעקש/י לפחות שיהיה להם כיף לבוא אפשר להשאיר איזה חטיף אצלנו תמיד נותנים חטיף ומחשב(לא משנה אם לוקחים כסף)

 

 

חחח זה מה שאחותי עושה ליאחווש770
אבל גם משלמת לי...
אני בעז״ה עוד מעט הולכת אליה 3 ימים לשמור על הילדים הכי מתוקים בעולם...
כיפפפ לך!!!!אני לא יכולה כי אחותי גרה בשדרות...חיים תותים!

הלואי שיכולתי ליסוע אליה...!פחדדדד...המום

שהיא תבוא אליכםאחווש770
אגב אחותי גרה ברחובות
נפל טיל שניה מהבית שלה ובנס המקום היה ריק...וזה מקום הומה ילדים בד״כ
תודה אלוקים מאוהבת בך!!!!
כן...אבל גם אצלינו היו כמה אזעקות ...חיים תותים!

ובגלל שאנחנו גרים במרכז אז המקלט שלנו לא מי יודע מה גדול...ואם היא תבוא וחס וחלילה תהיה אזעקה אז לא יהיה איפה להכניס את כולם....לה יש מקלט בבית...אז אולי עדיף שתשאר שם..עצובוגם להם נפל בחצר של הבניין ובניסי ניסים זה נפל לתוך האדמה ושקע בה ואם ח"ו זה היה נופל באבנים הכל היה מתפוצץ....מטורלל

הי אני גרה בשדרות וזה ממש ממש לא פחד!!!סוד

בתקופה עכשיו מסוכן בכל הארץ, הקסאמים הגיעו כבר לכל מקום... ולדעתי שדרות זה באמת המקום הכי בטוח בגלל שיש בו הכי הרבה מרחבים מוגנים.. בכל בית יש ממ"ד מספיק גדול בשביל שכולם יוכלו לישון שם ולא כמו בערים אחרות שבמקרה הטוב יש אחד בכל שכונה או בניין.. וגם ברחובות יש הרבה מיגוניות וכו'..

וחוץ מזה מישהו מלמעלה שומר עלינו תמיד

בטח שצריך לשלם!!!מוריקי

מניסיון, בהתחלה אומרים לאלא מביישנות וחוסר נעימות אבל זה ממש לא נעים לחזור הבייתה אחרי השקעת זמן אצל מישהי בידיים ריקות, אפילו לתת 10 ש"ח לשעה יעשה את העבודה.
אם זה ממש חד פעמי אז לא אבל לפחות 3 פעמים זה הרבה ויותר משעה זה גם הרבה.

אני אפפעם לא לוקחת וגם לא חושבת לקחתכיבשה

זה אחיינים שלי וזה הכייף להיות איתם ...

לא יודעת  ככה זה אצלי אבל אם זה מישהי שרומזת שהיא צריכה והיא כן תירצה אז אולי כן ופחות כי זה דודה בסך הכל ....

אני אפעם לא לוקחתמישישו

ככה אני עוזרת להורים שלי,

הרי אני חייבת להם כ"כ הרבה,

מבחינתי זה כמו כל עזרה אחרת בבית,

נכון שזה דורש יותר מאמץ אבל עדין...

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך