בס"ד

הספרים שלה- אות מאבשלום, הנערה במרפסת ממול..

אממ דבורה עומר?

אסתר שטרייט וורצל?

[זה סופרות..]

ספרים כמו:

משאלה

אוריה יוצאת למלחמה

שחר

אורי

אליפים

רועי

[חח קיצור כל אסתר שטרייט וורצל]

בלשון המעטה...)

דבר שני, הוא ממש יפה ומעניין וכתוב טוב... אבל הסדרה זה כבר משו אחר.

נאווה מקמל עתיר אדירה! ממש שווה לקרוא תספרים שלה..

אחרי שהגעתי למסקנה שקראתי את כ-ל הספרים בספריה, הגעתי למסקנה שזה לא אפשרי.

אז זה מה שהתחלתי לעשות:

אני עוברת על המדפים בשיטתיות מא' עד Z. כל ספר שנראה מעניין (לפי השדרה: מראה הכריכה + שם הספר + שם הסופר) אני מוציאה מהמדף וקוראת את הצד האחורי של הספר. אם הוא נראה מעניין, אני קוראת את העמוד-שניים הראשונים, ואם גם הם מעניינים, אני לוקחת את הספר!

עד עכשיו זה עובד נהדר, (בערך 90% הצלחה לפי מערכת הסינון הזו) וזכיתי למצוא ספרים נהדרים שאם לא הייתי עובדת לפי השיטה הזו, כנראה שמעולם לא הייתי פוגשת.

מומלץ בחום!

חובה לכל אחד שאכפת לו מאחרים, וגם הוא תקוע מול קיר החברה (שכולל את המוסדות של המדינה).
לא להתייאש מחיצוניות (650 עמודים בערך) ומהשפה (הוא נכתב לפני 150 שנה בערך)...
ספר מעולה

את נאווה מקמל עתיר- קראתי חצי מאות מאבשלום, נערה במרפסת מימול ומבחן קבלה.. יש לה עוד??

משאלה- קראתי ספר מהממםם לדעתיי

אסתר שטרייט וורצל- קראתיי את רועי ושחר.. ספריםם ממש יפים..

בס"ד

אורי, עטרות, הבריחה [נראלי ככה קוראים לזה..], אליפים..

לא חסר לה.

והיא כותבת יפה

לנאוה מקמל עתיר יש גם את "שקופה"..

הרבה יותר טוב ממה שזה נשמע.

זה ספר שאפשר לכנות אותו ספר חובה, אבל הוא קשה ויש בו קטעים שעדיף להתמודד אתם קרוב יותר ל-16 +.

אחרי הספר אני ממש ממליצה על המחזמר.

נשים קטנות קראת? אמנם נוצרי אבל חובה.

יש את הספרים של ויקטוריה היסלופ-

האי של סופיה

הריקוד של סוניה

חוטים מקשרים

ספרים ממש יפים!

רק 'הריקוד של סוניה' פחות..

הספר יפה, העלילה מעולה אבל הוא מושך אותה בטירוף!!

את הספר הרביעי היה אפשר לקצר ב200 עמודים בערך..

רוב החברות שלי התייאשו באמצע הקריאה.

אני אישית מאוד אהבתי אבל באמת צריך סבלנות לזה.....

מעבר לכך שהוא מוווורח את הספר, העלילה לא מקורית בעליל!

זה סלט של ספרים מפורסמים ובראשם שר הטבעות, ממש העתק הדבק!

אבל שוב מי שלא מפריע לו הרמה והמקוריות יכול מאוד להנות!!!

אבא ארך רגליים

הספרים של דיאנה וונט ג'ונס (ספרי פנטזיה מסוגים שונים) אהבתי את כל הספרים שלה חוץ מהמהלכים בקצוות שאכזב אותי

ובמיוחד אהבתי את הטירה הנעה.. 

סדרת הנעלים של נואל סרטפילד

מסע אל ים הנהר של אוה איבוטסון

הספרים של ק"ס לואיס- כל הסדרה של האריה המכשפה וארון הבגדים (פנטזיה מסוג אחר)

והסדרה של האריה, המכשפה וארון הבגדים נקראת נרניה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כן קראתי..

איך אפשר לשכוח את השם הזה??

אךך סדרה מושלמת!!

חוצמיזה שהיא ממש נוצרית..במיוחד הספר האחרון..

אבל אין על נרניה!!

את נרניה דווקא פחות אהבתי (ועדין שני ספרים מתוכם יש לי בבית..)

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!