אשמח לכותרת... זה אולי קצת ארוך, אבל לדעתי מרגש ומיוחד. בבקשה תקראו עד הסוף ותגיבו. מאמינה באמונה שלימה שיבוא כל יום. בשבילו אצום כל השנה, רק שיבוא!
_ _ _ _ _ _
יורדות הדמעות,
אם אשכחך- תדבק לשוני.
אליך כספתי,
היה מזור לנפשי הכואבת
לנפשי הבוכה,
לנפשי האוהבת.
"ועשו לי מקדש"
שכון בתוכנו,
רפא את פצעינו,
את לבי השותת על דבר
שהיה ולא הכרתי.
הדמעות יורדות,
לא- מילים אין,
למרות שהיה לפני אלפים בשנים.
מוזר לחשוב,
מוזר גם לשאול-
לא הכרתיו, לא ידעתיו. עליו התאבלתי?
האמנם? אכן, הכרתי, בלבי הייתי איתו.
בקבלת עול תורה מסיני,
בבנייתו,
בחורבנו, בגלות.
איתם חזרתי, איתם פיללתי לבית לאבי.
הו, מלכי ואלוקי,
בנה ביתך והשב שכינתך בינינו!
_ _ _ _ _ _
יהי רצון מלפני אבי, מלכי ואלוקי, שייבנה המקדש. אני רצינית, אני מקווה שלא היחידה, הוא פשוט חסר! ממש מעניין אותי לדעת- זה רק אני שבוכה בלילות...?
