ובירכו אותו, הגדיל לעשות רב היישוב ש"פתח שולחן" (בכל זאת מרוקאי..) עם ממתקים בשבילו וממש השקיע...

ולאחר כמה ימים- הלכנו למספרה, הזמנו סבים וסבתות והיה ממש נחמד ב"ה.

אנחנו ממש השקענו הזמנו את האחים והאחיות של שנינו הינו45 איש בערך.

בכל שולחן זר בלוני הליום...

עשינו ארוחה בשרית חגיגית ומושקעת בר מתוק לילדים שקיות הפתעה מזכרת לכל משפחה מגנט עם תמונת הילד וברכת הבנים( של יום כיפור)

הלכנו לצילומי בוק הגברה כמובן שהינו בר מאיר בעל הנס ר שמעון בר יוחאי הלכנו לצדיקים..

אחי עשה טקס מהמם בעלי הרים את הילד ומעליו פרשו תלית וכולם הלכו כתהלוכה אחרכ כולם ישבו במעגל הוא אמר פסוקים וכולם חזרו אחריו הוא אמר אותיות וליקק דבש העמדנו אותו על כסא והסבים שמו לו ציצית וכיפה.

וכמובן שבתור כל אחד גזר לו קצת מהשיער.

האמת לא חשבתי לעשות משהוא גדול אבל המשפחה שלי שכנעה אותי וכולם באו לעזור

ובנוסף הנסיך הגיע אחרי הרבה שנים אז..... אין פלא

המשפחה של בעלי ושלי, שם גזרנו לו את השיער כולל טקס קריאת האותיות וליקוק דבש מעליהם (מרחנו על לוח של אותיות דבש וכל פעם הוא אמר את שם האות וליקק אותה)

ואח"כ הלכנו לאכול במסעדה בצפת.

גיל 3 וכיתוב משעשע על כל תמונה

סעודה עם סבים וסבתות, אך לפני כן נסענו לרב דרוקמן שבירך אותו והיה הראשון לגזוז.

לשני- לפני שנה בדיוק, נסענו לירושלים (אני דרומית),  היינו בכותל הקטן התפללנו ואמרנו פירקי תהילים, ושם כל אחד מהאחים וההורים גזזנו קצת ובירכנו. כמובן שזרקנו סוכריות, עשינו קולולוש ושרנו. אח"כ הלכנו עם הבחור'יק לחלק שוקולדים וסוכריות לחיילים.

לא חשבתי שרב בסדר גודל כזה מתעסק עם תלתלים של ילדים. 

אהבתי את חלוקת השוקולד וסוכריות לחיילים.

לי אין בן, עדיין,

ואיפה שאני גרה לא עושים מזה פולחן.

אם היה לי, הייתי לוקחת למספרה, מצלמת לפני ואחרי תמונות יפות אצל חברה כלשהי שיש לה מצלמה טובה, אני אישית הייתי חוסכת את הכסף של בוק , אולי כי ככה זו המנטליות במשפחה שלי, אבל יש כאלה שחשוב להם וזה יכול להיות נחמד ללכת לצלם/צלמת אם הילד אוהב להצטלם, לא כדאי ללכת לסטודיו עם ילד "היפר" שלא ישתף פעולה עם העניין ויתרוצץ בסטודיו.

ומזמינה את המשפחה הקרובה + איזו תכנית אמנותית נניח, הייתי כותבת וקוראת ברכה ועוד בני משפחה היו מברכים, מלבישה לילד עם אבא ביחד כיפה וציצית ושהילד יגיד פסוקים ועוד רעיונות יצירתיים שהעלו פה כבר.

זה כנראה משמעותי ולא סתם...זה מעיד...

הזמנו את כל הדודים-דודות-סבים -סבתות

לארוחת צהרים פשוטה

דיברנו קצ תמענינו של מנהג (יש באינטרנט הסבר של הרב מרדכי אליהו על המנהג)

אח"כ כאני אמרתי "נשמת כל חי" (זה ילד נס- הוא נדבק בוירוס CMV בהריון וכשנולד היה ברור שהוירוס פעיל וב"ה אלף פעמים יש לנו ילד מתוק וריא מאוד- בגופפו ובנפשו - ועוד לא עשינו ממש סעודת הודיה אז ניצלנו את המעמד)

אח"כ כל אחד מהנוכחים גזר לו תלתל ובירך אותו (כולל בני הדודים שלו בני שנתיים- שש שהצרגשו מזה מאוד)

חילקנו עוגת שוקולד עם סוכריות ואותיות

והוא קיבל במתנה טלית קטן (שהיתה הפתעה גדולה בשבילו- הוא מאוד רצה )

(עם ציצית וכיפה הוא התחיל ללכת קודם... מרצונו)

אחות אחת שלי עושה קבוע טיול קצר מסטלה מאריס בחיפה למערת אליהו ושם גוזזים את השיער הילד אומר "שמע ישראל", מלקק דבש וסעודה לכל המשפחה.

אחות אחרת הכינה בית מפוליגל ובכל חלון הסתתרה הפתעה אחרת לילדים (תאומים) - ציצית, כיפה, סידור לילדים ו...מספריים... דברי תורה, נשנושים, "שמע ישראל" וכו'.

יום המחרת הלכנו איתם למספרה.

אח שלי עשה בקבר שמואל הנביא סעודה וטקס כמובא באינטרנט ואח"כ הלך עם הילד לרבנים ולבסוף "גזזו" אותו בבית עם מכונת תספורת

אנחנו הבאנו את המשפחה למערת המכפלה,לפני האירוע בעלי לקח את הילדים להתפלל במערה ואח"כ התכנסנו ברחבה למטה- שם הכנתי רכבת מפוליגל ובכל קרון הסתתר משהוא שסימל מצווה0- כך התקיים מצווה גוררת מצווה ותמונה של הבן שלי בקטר...

אני לא זוכרת בדיוק- היה שם ספר תורה קטן- וכולנו קראנו פסוקים איתו

היה שם דף למינציה עם אותיות אל"ף- בי"ת שאליהם מרחנו דבש והוא ליקק.

כיפה כמובן...

מספריים וכל אחד מהנוכחים גזר לו קצת

זה הכיוון...

אח"כ ערכנו סעודה חלבית ועוגת יומולדת....

לכל מה שהולך לקרות באותו יום.

בד"כ ילדים לא אוהבים הפתעות והם צריכים לדעת מה יקרה להם (זה לא גורע מההתרגשות ומהחוויה שלהם). כדי שהחגיגה תהייה באווירה טובה הילד צריך להיות רגוע ולשתף פעולה..  רק תנסי לדמיין מה קורה לילד שכולם מתחילים לגזור לו את השיער והוא לא מבין מאיפה זה נפל עליו פתאום.. 

אנחנו ממש השתדלנו בקטע הזה על מנת שהבן שלנו באמת יהנה וזה לא יהפוך ליום של ריבים או עוגמת נפש. יש גם ספרי ילדים על חלאקה שאפשר להעזר בהם..

ושיהיה במזל טוב ומלא שמחה!!!

ועל מה כותבים תאותיות?

ואני לא חושבת שהוא יצליח להגיד פסוקים אפילו שמע ישראל הוא לא מוכן להגיד איתי..

תודה רבה על כל הרעיונות 

ועל הלחם מרחו את הדבש, ואז מלקקים ואח"כ אוכלים גם את האותיות עצמן.

אפשר גם להכין בצק מתוק יותר (ולא של לחם) ואז זה יותר כמו עוגיות.

ותאמינו , הילד גדל נהדר בלי החלאקה .

מובא בספרי מהרח"ו (במיוחד התספורת בל"ג בעומר במירון כתוב מפורש איפה שהוא בשער הכוונות)

וכן בספרי חסידות, לא מזמן ראיתי בספר קדושת לוי התיחסות לזה.

וכן מובא ברמב"ם איפה שהוא בהלכות חתונה אולי,

ערבים לכל סוגיהם לא נוהגים במנהג הזה. אנו מבררים על מנהגים עם רבנים ולא עם אנתרופולוגים.  

הרב אליהו היה עושה חלאקה והבן שלי כנראה התספורת אחרונה שהוא עשה ולא חשוד לחזק מנהגי ערבים.

וב"ה ילדכם שימשיך לגדול נהדר, ויהיה חסיד ירא שמים ולמדן 

יסוד המנהג בספרי קבלה ובמעשה האר"י הקדוש בצפת, שהוליך את בנו לקבר רשב"י במלאת לו שלוש שנים.

משווים זאת לעץ פרי שעד השנה השלישית הוא ערלה- ובשנה הרביעית- נטע רבעי- דבר של קדושה,

ככה ילד יהודי "כי האדם עץ השדה",

שרק בתום שלוש שנים מספרים אותו ומשאירים פאות בצידי הראש.

ובלי קשר- ילד גדל נהדר בלי הרבה דברים, אבל לא להפיץ שמועות של בורות.

http://www.kipa.co.il/ask/show/147565-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D---%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%94

תשובה תורנית מפורטת כולל מקורות ומנהגים. מזל טוב!

ואיך נהגו גדולי ספרדים בבבל? הלכו אחרי זה או שמרו מרחק?

כשחגגנו לגדול קיבלתי איזשהו סדר עם ברכות מאוד נחמד.

הקלדתי ,הדפסתי וניילנתי .

מצורף הקובץ אם את מעוניינת.

אנחנו הלכנו למירון עם המשפחה הקרובה וכיבוד קל ביום שישי בבוקר-צהריים והיה ממש נחמד.

גם עם השני עשינו כך ובעזרת ה' אחרי שלושת השבועות נחגוג כך עם השלישי (אתמול הייתה יום ההולדת...)

לא הלכנו לרבנים אם כי הייתי רוצה, אולי עם השלישי נלך.

בהצלחה ושפע ברכות. שתזכו לגדלו בשמחה לחופה, תורה ומעשים טובים ותרווי ממנו רוב נחת.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות