ובירכו אותו, הגדיל לעשות רב היישוב ש"פתח שולחן" (בכל זאת מרוקאי..) עם ממתקים בשבילו וממש השקיע...

ולאחר כמה ימים- הלכנו למספרה, הזמנו סבים וסבתות והיה ממש נחמד ב"ה.

אנחנו ממש השקענו הזמנו את האחים והאחיות של שנינו הינו45 איש בערך.

בכל שולחן זר בלוני הליום...

עשינו ארוחה בשרית חגיגית ומושקעת בר מתוק לילדים שקיות הפתעה מזכרת לכל משפחה מגנט עם תמונת הילד וברכת הבנים( של יום כיפור)

הלכנו לצילומי בוק הגברה כמובן שהינו בר מאיר בעל הנס ר שמעון בר יוחאי הלכנו לצדיקים..

אחי עשה טקס מהמם בעלי הרים את הילד ומעליו פרשו תלית וכולם הלכו כתהלוכה אחרכ כולם ישבו במעגל הוא אמר פסוקים וכולם חזרו אחריו הוא אמר אותיות וליקק דבש העמדנו אותו על כסא והסבים שמו לו ציצית וכיפה.

וכמובן שבתור כל אחד גזר לו קצת מהשיער.

האמת לא חשבתי לעשות משהוא גדול אבל המשפחה שלי שכנעה אותי וכולם באו לעזור

ובנוסף הנסיך הגיע אחרי הרבה שנים אז..... אין פלא

המשפחה של בעלי ושלי, שם גזרנו לו את השיער כולל טקס קריאת האותיות וליקוק דבש מעליהם (מרחנו על לוח של אותיות דבש וכל פעם הוא אמר את שם האות וליקק אותה)

ואח"כ הלכנו לאכול במסעדה בצפת.

גיל 3 וכיתוב משעשע על כל תמונה

סעודה עם סבים וסבתות, אך לפני כן נסענו לרב דרוקמן שבירך אותו והיה הראשון לגזוז.

לשני- לפני שנה בדיוק, נסענו לירושלים (אני דרומית),  היינו בכותל הקטן התפללנו ואמרנו פירקי תהילים, ושם כל אחד מהאחים וההורים גזזנו קצת ובירכנו. כמובן שזרקנו סוכריות, עשינו קולולוש ושרנו. אח"כ הלכנו עם הבחור'יק לחלק שוקולדים וסוכריות לחיילים.

לא חשבתי שרב בסדר גודל כזה מתעסק עם תלתלים של ילדים. 

אהבתי את חלוקת השוקולד וסוכריות לחיילים.

לי אין בן, עדיין,

ואיפה שאני גרה לא עושים מזה פולחן.

אם היה לי, הייתי לוקחת למספרה, מצלמת לפני ואחרי תמונות יפות אצל חברה כלשהי שיש לה מצלמה טובה, אני אישית הייתי חוסכת את הכסף של בוק , אולי כי ככה זו המנטליות במשפחה שלי, אבל יש כאלה שחשוב להם וזה יכול להיות נחמד ללכת לצלם/צלמת אם הילד אוהב להצטלם, לא כדאי ללכת לסטודיו עם ילד "היפר" שלא ישתף פעולה עם העניין ויתרוצץ בסטודיו.

ומזמינה את המשפחה הקרובה + איזו תכנית אמנותית נניח, הייתי כותבת וקוראת ברכה ועוד בני משפחה היו מברכים, מלבישה לילד עם אבא ביחד כיפה וציצית ושהילד יגיד פסוקים ועוד רעיונות יצירתיים שהעלו פה כבר.

זה כנראה משמעותי ולא סתם...זה מעיד...

הזמנו את כל הדודים-דודות-סבים -סבתות

לארוחת צהרים פשוטה

דיברנו קצ תמענינו של מנהג (יש באינטרנט הסבר של הרב מרדכי אליהו על המנהג)

אח"כ כאני אמרתי "נשמת כל חי" (זה ילד נס- הוא נדבק בוירוס CMV בהריון וכשנולד היה ברור שהוירוס פעיל וב"ה אלף פעמים יש לנו ילד מתוק וריא מאוד- בגופפו ובנפשו - ועוד לא עשינו ממש סעודת הודיה אז ניצלנו את המעמד)

אח"כ כל אחד מהנוכחים גזר לו תלתל ובירך אותו (כולל בני הדודים שלו בני שנתיים- שש שהצרגשו מזה מאוד)

חילקנו עוגת שוקולד עם סוכריות ואותיות

והוא קיבל במתנה טלית קטן (שהיתה הפתעה גדולה בשבילו- הוא מאוד רצה )

(עם ציצית וכיפה הוא התחיל ללכת קודם... מרצונו)

אחות אחת שלי עושה קבוע טיול קצר מסטלה מאריס בחיפה למערת אליהו ושם גוזזים את השיער הילד אומר "שמע ישראל", מלקק דבש וסעודה לכל המשפחה.

אחות אחרת הכינה בית מפוליגל ובכל חלון הסתתרה הפתעה אחרת לילדים (תאומים) - ציצית, כיפה, סידור לילדים ו...מספריים... דברי תורה, נשנושים, "שמע ישראל" וכו'.

יום המחרת הלכנו איתם למספרה.

אח שלי עשה בקבר שמואל הנביא סעודה וטקס כמובא באינטרנט ואח"כ הלך עם הילד לרבנים ולבסוף "גזזו" אותו בבית עם מכונת תספורת

אנחנו הבאנו את המשפחה למערת המכפלה,לפני האירוע בעלי לקח את הילדים להתפלל במערה ואח"כ התכנסנו ברחבה למטה- שם הכנתי רכבת מפוליגל ובכל קרון הסתתר משהוא שסימל מצווה0- כך התקיים מצווה גוררת מצווה ותמונה של הבן שלי בקטר...

אני לא זוכרת בדיוק- היה שם ספר תורה קטן- וכולנו קראנו פסוקים איתו

היה שם דף למינציה עם אותיות אל"ף- בי"ת שאליהם מרחנו דבש והוא ליקק.

כיפה כמובן...

מספריים וכל אחד מהנוכחים גזר לו קצת

זה הכיוון...

אח"כ ערכנו סעודה חלבית ועוגת יומולדת....

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ועל הלחם מרחו את הדבש, ואז מלקקים ואח"כ אוכלים גם את האותיות עצמן.

אפשר גם להכין בצק מתוק יותר (ולא של לחם) ואז זה יותר כמו עוגיות.

ותאמינו , הילד גדל נהדר בלי החלאקה .

מובא בספרי מהרח"ו (במיוחד התספורת בל"ג בעומר במירון כתוב מפורש איפה שהוא בשער הכוונות)

וכן בספרי חסידות, לא מזמן ראיתי בספר קדושת לוי התיחסות לזה.

וכן מובא ברמב"ם איפה שהוא בהלכות חתונה אולי,

ערבים לכל סוגיהם לא נוהגים במנהג הזה. אנו מבררים על מנהגים עם רבנים ולא עם אנתרופולוגים.  

הרב אליהו היה עושה חלאקה והבן שלי כנראה התספורת אחרונה שהוא עשה ולא חשוד לחזק מנהגי ערבים.

וב"ה ילדכם שימשיך לגדול נהדר, ויהיה חסיד ירא שמים ולמדן 

יסוד המנהג בספרי קבלה ובמעשה האר"י הקדוש בצפת, שהוליך את בנו לקבר רשב"י במלאת לו שלוש שנים.

משווים זאת לעץ פרי שעד השנה השלישית הוא ערלה- ובשנה הרביעית- נטע רבעי- דבר של קדושה,

ככה ילד יהודי "כי האדם עץ השדה",

שרק בתום שלוש שנים מספרים אותו ומשאירים פאות בצידי הראש.

ובלי קשר- ילד גדל נהדר בלי הרבה דברים, אבל לא להפיץ שמועות של בורות.

http://www.kipa.co.il/ask/show/147565-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D---%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%94

תשובה תורנית מפורטת כולל מקורות ומנהגים. מזל טוב!

ואיך נהגו גדולי ספרדים בבבל? הלכו אחרי זה או שמרו מרחק?

כשחגגנו לגדול קיבלתי איזשהו סדר עם ברכות מאוד נחמד.

הקלדתי ,הדפסתי וניילנתי .

מצורף הקובץ אם את מעוניינת.

אנחנו הלכנו למירון עם המשפחה הקרובה וכיבוד קל ביום שישי בבוקר-צהריים והיה ממש נחמד.

גם עם השני עשינו כך ובעזרת ה' אחרי שלושת השבועות נחגוג כך עם השלישי (אתמול הייתה יום ההולדת...)

לא הלכנו לרבנים אם כי הייתי רוצה, אולי עם השלישי נלך.

בהצלחה ושפע ברכות. שתזכו לגדלו בשמחה לחופה, תורה ומעשים טובים ותרווי ממנו רוב נחת.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...