ובירכו אותו, הגדיל לעשות רב היישוב ש"פתח שולחן" (בכל זאת מרוקאי..) עם ממתקים בשבילו וממש השקיע...

ולאחר כמה ימים- הלכנו למספרה, הזמנו סבים וסבתות והיה ממש נחמד ב"ה.

אנחנו ממש השקענו הזמנו את האחים והאחיות של שנינו הינו45 איש בערך.

בכל שולחן זר בלוני הליום...

עשינו ארוחה בשרית חגיגית ומושקעת בר מתוק לילדים שקיות הפתעה מזכרת לכל משפחה מגנט עם תמונת הילד וברכת הבנים( של יום כיפור)

הלכנו לצילומי בוק הגברה כמובן שהינו בר מאיר בעל הנס ר שמעון בר יוחאי הלכנו לצדיקים..

אחי עשה טקס מהמם בעלי הרים את הילד ומעליו פרשו תלית וכולם הלכו כתהלוכה אחרכ כולם ישבו במעגל הוא אמר פסוקים וכולם חזרו אחריו הוא אמר אותיות וליקק דבש העמדנו אותו על כסא והסבים שמו לו ציצית וכיפה.

וכמובן שבתור כל אחד גזר לו קצת מהשיער.

האמת לא חשבתי לעשות משהוא גדול אבל המשפחה שלי שכנעה אותי וכולם באו לעזור

ובנוסף הנסיך הגיע אחרי הרבה שנים אז..... אין פלא

המשפחה של בעלי ושלי, שם גזרנו לו את השיער כולל טקס קריאת האותיות וליקוק דבש מעליהם (מרחנו על לוח של אותיות דבש וכל פעם הוא אמר את שם האות וליקק אותה)

ואח"כ הלכנו לאכול במסעדה בצפת.

גיל 3 וכיתוב משעשע על כל תמונה

סעודה עם סבים וסבתות, אך לפני כן נסענו לרב דרוקמן שבירך אותו והיה הראשון לגזוז.

לשני- לפני שנה בדיוק, נסענו לירושלים (אני דרומית),  היינו בכותל הקטן התפללנו ואמרנו פירקי תהילים, ושם כל אחד מהאחים וההורים גזזנו קצת ובירכנו. כמובן שזרקנו סוכריות, עשינו קולולוש ושרנו. אח"כ הלכנו עם הבחור'יק לחלק שוקולדים וסוכריות לחיילים.

לא חשבתי שרב בסדר גודל כזה מתעסק עם תלתלים של ילדים. 

אהבתי את חלוקת השוקולד וסוכריות לחיילים.

לי אין בן, עדיין,

ואיפה שאני גרה לא עושים מזה פולחן.

אם היה לי, הייתי לוקחת למספרה, מצלמת לפני ואחרי תמונות יפות אצל חברה כלשהי שיש לה מצלמה טובה, אני אישית הייתי חוסכת את הכסף של בוק , אולי כי ככה זו המנטליות במשפחה שלי, אבל יש כאלה שחשוב להם וזה יכול להיות נחמד ללכת לצלם/צלמת אם הילד אוהב להצטלם, לא כדאי ללכת לסטודיו עם ילד "היפר" שלא ישתף פעולה עם העניין ויתרוצץ בסטודיו.

ומזמינה את המשפחה הקרובה + איזו תכנית אמנותית נניח, הייתי כותבת וקוראת ברכה ועוד בני משפחה היו מברכים, מלבישה לילד עם אבא ביחד כיפה וציצית ושהילד יגיד פסוקים ועוד רעיונות יצירתיים שהעלו פה כבר.

זה כנראה משמעותי ולא סתם...זה מעיד...

הזמנו את כל הדודים-דודות-סבים -סבתות

לארוחת צהרים פשוטה

דיברנו קצ תמענינו של מנהג (יש באינטרנט הסבר של הרב מרדכי אליהו על המנהג)

אח"כ כאני אמרתי "נשמת כל חי" (זה ילד נס- הוא נדבק בוירוס CMV בהריון וכשנולד היה ברור שהוירוס פעיל וב"ה אלף פעמים יש לנו ילד מתוק וריא מאוד- בגופפו ובנפשו - ועוד לא עשינו ממש סעודת הודיה אז ניצלנו את המעמד)

אח"כ כל אחד מהנוכחים גזר לו תלתל ובירך אותו (כולל בני הדודים שלו בני שנתיים- שש שהצרגשו מזה מאוד)

חילקנו עוגת שוקולד עם סוכריות ואותיות

והוא קיבל במתנה טלית קטן (שהיתה הפתעה גדולה בשבילו- הוא מאוד רצה )

(עם ציצית וכיפה הוא התחיל ללכת קודם... מרצונו)

אחות אחת שלי עושה קבוע טיול קצר מסטלה מאריס בחיפה למערת אליהו ושם גוזזים את השיער הילד אומר "שמע ישראל", מלקק דבש וסעודה לכל המשפחה.

אחות אחרת הכינה בית מפוליגל ובכל חלון הסתתרה הפתעה אחרת לילדים (תאומים) - ציצית, כיפה, סידור לילדים ו...מספריים... דברי תורה, נשנושים, "שמע ישראל" וכו'.

יום המחרת הלכנו איתם למספרה.

אח שלי עשה בקבר שמואל הנביא סעודה וטקס כמובא באינטרנט ואח"כ הלך עם הילד לרבנים ולבסוף "גזזו" אותו בבית עם מכונת תספורת

אנחנו הבאנו את המשפחה למערת המכפלה,לפני האירוע בעלי לקח את הילדים להתפלל במערה ואח"כ התכנסנו ברחבה למטה- שם הכנתי רכבת מפוליגל ובכל קרון הסתתר משהוא שסימל מצווה0- כך התקיים מצווה גוררת מצווה ותמונה של הבן שלי בקטר...

אני לא זוכרת בדיוק- היה שם ספר תורה קטן- וכולנו קראנו פסוקים איתו

היה שם דף למינציה עם אותיות אל"ף- בי"ת שאליהם מרחנו דבש והוא ליקק.

כיפה כמובן...

מספריים וכל אחד מהנוכחים גזר לו קצת

זה הכיוון...

אח"כ ערכנו סעודה חלבית ועוגת יומולדת....

לכל מה שהולך לקרות באותו יום.

בד"כ ילדים לא אוהבים הפתעות והם צריכים לדעת מה יקרה להם (זה לא גורע מההתרגשות ומהחוויה שלהם). כדי שהחגיגה תהייה באווירה טובה הילד צריך להיות רגוע ולשתף פעולה..  רק תנסי לדמיין מה קורה לילד שכולם מתחילים לגזור לו את השיער והוא לא מבין מאיפה זה נפל עליו פתאום.. 

אנחנו ממש השתדלנו בקטע הזה על מנת שהבן שלנו באמת יהנה וזה לא יהפוך ליום של ריבים או עוגמת נפש. יש גם ספרי ילדים על חלאקה שאפשר להעזר בהם..

ושיהיה במזל טוב ומלא שמחה!!!

ועל מה כותבים תאותיות?

ואני לא חושבת שהוא יצליח להגיד פסוקים אפילו שמע ישראל הוא לא מוכן להגיד איתי..

תודה רבה על כל הרעיונות 

ועל הלחם מרחו את הדבש, ואז מלקקים ואח"כ אוכלים גם את האותיות עצמן.

אפשר גם להכין בצק מתוק יותר (ולא של לחם) ואז זה יותר כמו עוגיות.

ותאמינו , הילד גדל נהדר בלי החלאקה .

מובא בספרי מהרח"ו (במיוחד התספורת בל"ג בעומר במירון כתוב מפורש איפה שהוא בשער הכוונות)

וכן בספרי חסידות, לא מזמן ראיתי בספר קדושת לוי התיחסות לזה.

וכן מובא ברמב"ם איפה שהוא בהלכות חתונה אולי,

ערבים לכל סוגיהם לא נוהגים במנהג הזה. אנו מבררים על מנהגים עם רבנים ולא עם אנתרופולוגים.  

הרב אליהו היה עושה חלאקה והבן שלי כנראה התספורת אחרונה שהוא עשה ולא חשוד לחזק מנהגי ערבים.

וב"ה ילדכם שימשיך לגדול נהדר, ויהיה חסיד ירא שמים ולמדן 

יסוד המנהג בספרי קבלה ובמעשה האר"י הקדוש בצפת, שהוליך את בנו לקבר רשב"י במלאת לו שלוש שנים.

משווים זאת לעץ פרי שעד השנה השלישית הוא ערלה- ובשנה הרביעית- נטע רבעי- דבר של קדושה,

ככה ילד יהודי "כי האדם עץ השדה",

שרק בתום שלוש שנים מספרים אותו ומשאירים פאות בצידי הראש.

ובלי קשר- ילד גדל נהדר בלי הרבה דברים, אבל לא להפיץ שמועות של בורות.

http://www.kipa.co.il/ask/show/147565-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D---%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%94

תשובה תורנית מפורטת כולל מקורות ומנהגים. מזל טוב!

ואיך נהגו גדולי ספרדים בבבל? הלכו אחרי זה או שמרו מרחק?

כשחגגנו לגדול קיבלתי איזשהו סדר עם ברכות מאוד נחמד.

הקלדתי ,הדפסתי וניילנתי .

מצורף הקובץ אם את מעוניינת.

אנחנו הלכנו למירון עם המשפחה הקרובה וכיבוד קל ביום שישי בבוקר-צהריים והיה ממש נחמד.

גם עם השני עשינו כך ובעזרת ה' אחרי שלושת השבועות נחגוג כך עם השלישי (אתמול הייתה יום ההולדת...)

לא הלכנו לרבנים אם כי הייתי רוצה, אולי עם השלישי נלך.

בהצלחה ושפע ברכות. שתזכו לגדלו בשמחה לחופה, תורה ומעשים טובים ותרווי ממנו רוב נחת.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....