דוגרי-לא!

כשהייתי בערך בכיתה ג' אז התחרתי בתחרות למרות שהיה ברור שאני יפסיד כי אני גרועה!

ומאז לא מתחרה בשום תחרות אם ידוע מההתחלה הכישלון..

אם יש סיכוי טוב- אז כן.

רק בשביל האתגר.

וכן, כי ידעתי שאולי השנה הספציפית לא אצליח לזכות בחידון,

אבל שנה אח"כ אולי כן אצליח. 

זה דרבן אותי להצליח

הגרועים שם ובסוף לקחתי מקום שני(לא ידעתי הרבה שאלות ממה שהביאו לאחרים אבל ידעתי את כל השאלות שלי)

באתי רק בשביל האתגר והייתי בטוחה שאין לי סיכוי לנצח, ובסוף ניצחתי מקום שני

או שאולי זה יעזור לי להמשך במשהו....

שמשכו אותי לגשת לחידון כלשהו ולא חשבתי שיש לי סיכוי אבל בסוף הגעתי מקום שלשי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....