גם אם ביבי מחר יפנה את יו"ש הם ימצאו תירוץ למה הוא טוב ולמה הוא אנחנו הקטנים לא מבינים כלום, מעניין שכל העם לא מבין כלום, כל הפייסבוק-מאות אלפי אנשים לא מבינים כלום ורק הם מבינים ויודעים הכל, זה מה שנקרא לשבת בהרי החושך, ניתוק מרגשות העם, חוסר אכפתיות משווע וחוסר רגש..

שתולים עליך ישראל..

לא אף אחד אחר. ואידך זיל גמור.

כל עוד אין לך במדינה אך ורק 2 מפלגות, כמו בארה"ב למשל - בחירת העם, ככל הנראה, לעולם לא תהיה רוב של 51 אחוז למפלגה אחת בלבד.

אבל ככה עובדת דמוקרטיה, וכן, בכל זאת, העם הוא זה שבחר את ביבי להיות ראש הממשלה. כי העם בחר את נציגיו והסמיך אותם לבחור את ראש הממשלה, והם בחרו.

רוצה להחליף את העם?

זה לא בחירה ישירה, נכון - מאז שינוי השיטה משני פתקים, לבחירת מפלגה בלבד - אבל גם אם זה לוקח עוד שלב אחד, זה לא אומר שהעם לא בחר.

העם בחר את נציגיו שהוא סומך עליהם שיבחרו נכון, והנציגים בחרו את ראש הממשלה. אין דרך אחרת להגדיר את זה מלבד, שהעם הוא זה שנתן כוח בבחירתו, לראש הממשלה.

יהיה ראש הממשלה. 

לאיזה מצב את רוצה להגיע? מה מבחינתך יהיה "רוב העם בחר"?

להתחכם בהגדרות תמיד אפשר - המציאות היא שנציגים של יותר מ50 אחוז מהעם בחרו כראש הממשלה, אדם אחד - והוא ביבי נתניהו. אם פחות מ50 אחוז מנציגי העם היו בוחרים אותו לראשות ממשלה, הוא לא היה ראש ממשלה.

אני לא מבין לאן את מנסה להגיע? מי את רוצה שיבחר את ראש הממשלה? רק ה10 נציגים שאת סומכת עליהם? או מי?

מה רצית? כדי להגיד שזה לא "חלק מהעם בחר" - את צריכה ש100 אחוז מהעם יבחר באותו אדם ובאותה מפלגה. הרי גם אם 98 אחוז מהעם בחר אדם כזה או אחר, עדיין תוכלי כאילו לטעון ש"רק חלק מהעם בחר בו", כי יש 2 אחוז שלא בחרו בו.

מה לעשות שככה לא עובדת דמוקרטיה? הדמוקרטיה עובדת בכללים ברורים שבהם "החלק מהעם הבוחר", שהוא יותר גדול, מחליט מי יהיה ראש הממשלה. בזמן הזה, בבחירות האחרונות, "החלק מהעם שבחר", שהיה יותר גדול, החליט שביבי נתניהו יהיה ראש הממשלה.

אני לא מבין עדיין מה את מנסה להגיד. או שאת לא מנסה להגיד כלום?

זה נורמאלי גם ש2 אחוז יכעסו על דבר כזה או אחר.

זה נורמאלי גם שפחות משתי מנדטים שלכאורה ניתנו לבן ארי ואלדד, יכעסו על הרבה דברים.

אבל בסופו של דבר, רוב העם הוא זה שמחליט מי יהיה המנהיג. לא המיעוט.

לממשל מלוכני של משיח בן דוד

ועוד הרבה, מחכים לו

אבל קודם תמצא אותו...

גם אם אתן לך את מספר הנייד שלו

ואני אגד לו בדיוק את מה שאמרתי שאגיד לו, למעלה.

רק תביא לי את המספר ותשבע לי שמדובר במלך המשיח, ואני מתקשר. יש לי שיחות חינם, זה אפילו לא עולה לי כסף

אבל המשיח הוא מלך.

הוא יהיה מלך.

מה זה משיח, בנתיים? יש אדם כזה שחי בינינו?

זה מה שניסיתי להגיד.

אם יש כזה אדם בינינו, ויש לך את המספר של הפלאפון שלו, אז: א. הוא עדיין לא מלך בפועל;ב. מסתמא שאוכל להתקשר אליו, ולדבר איתו.

מ.ש.ל

אם הייתי מביא לך את הנייד של אחד מגדולי הדור והייתי אומר לך הוא המשיח, היית מצלצל לבלבל לו את המוח? אם הוא היה יכול לבוא הוא היה בא כבר, הוא לא זקוק לשיחה שלך.

אם הייתי מביא לך כל יהודי בעל רוח הקודש היית מצלצל וחופר לו על כמה העם זקוק לגאולה? נראה לך שהוא צריך את זה?

(כלומר, אם היית נשבע לי באלוקים שזה המשיח, ככה הייתי יכול לדעת שאתה דובר אמת, ואם לא - שבועת השקר החמורה היא עליך).

זה לא משנה אם הוא זקוק או לא זקוק לשיחה שלי - אם יש לי את המספר שלו, אני יכול להחליט בעצמי אם להתקשר אליו או לא.

אם הוא לא רוצה שיתקשרו אליו, הוא יכול לא לענות או לדאוג שלאף אחד לא יהיה את המספר שלו.

אבל עיקר מה שניסיתי להגיד בדבריי, למעשה, הוא שהרי אתה יודע שאין לך את המספר של המשיח, ושאתה לא יודע מי הוא...

אם העם בוחר לקחת סמים זה החלטה שלו - בסופו של דבר, כל אחד הולך או לא הולך לקפלי על פי החלטתו שלו, ובוחר את מה שהוא רוצה לבחור.

יש גם כאלו שבחרו בעוצמה לישראל.

אתה לא אוהב את הדמוקרטיה הזאת, אבל כך היא עובדת, מה לעשות..

אם אתה רוצה שיהיה לי בסיס על מה לענות לך - אתה חייב להראות הוכחות לדבריך. אתה טוען שמדמוקרטיות אחרות בעולם ניכר לעין שישראל היא לא דמוקרטיה - אני לא יכול לענות לך אם אתה לא מביא לי דוגמא עליה אני יכול להתבסס בתשובתי...

אבל זכותך. אני רק הסברתי כעת שכל עוד לא הבאת דוגמה, אין לי דרך באמת לענות לך - כי אין על מה...

מה קדושה מצאת בשיעורי אזרחות.

אני אישית לא למדתי בכלל אזרחות,

אבל גם אתה שלמדת, אני לא מאמין שמי שהמציא את המקצוע היה רב גדול.

בעצם, נראה לי אפילו לא רב קטן...

אז תקח את כל מה שלימדו אותך שם, תארוז בחבילה אטומה, ותזרוק לים המלח.

חבל להשאיר לעצמך שטויות בראש!

מופים, אני יודע שאתה בחור חכם, אפילו מאוד - תנתק בין הדעה האישית שלי, לבין איך שאני מסביר את המציאות הקיימת, שאותה אי אפשר להכחיש גם אם מאוד רוצים. אפשר לפעול לשינויה, נכון - ואני אגלה לך בשקט שגם אני מתפלל כל יום " השיבה שופטינו כבראשונה" - אבל להגיד שהמציאות שיש עכשיו היא לא קיימת, זה, בעיה להגיד. זה לחיות בסרט.

אז אני בסך הכל מסביר לאנשים שהעם הוא זה שבחר את המדינה, מסביר להם מה זה שיעור אזרחות בסיסית.

אם המדינה שלנו תגיע להיות מדינת הלכה שמלך מנהיג אותה, באמת כבר לא יהיה טעם למה שאני כותב על שיעורי אזרחות - זה לא יהיה רלוונטי אז.

בנתיים, זה רלוונטי, בלי שום קשר לשאיפות ולדעה האישית שלי.

שדרותי טען כאן שמנותקים מרגשות העם, חסרי אכפתיות וחסרי רגש

ועל זה הגעת עם שיעור באזרחות

אם כדבריך שאתה בסך הכל פרקטי, הרי שדרותי לא דיבר על פרקטיקה, הוא לא אמר - יעזור לעשות כך וכך, 

אם הוא היה מדבר כך, היית יכול להזכיר לו את כללי המשחק שקבעו הציוניים החילונים במדינה שלהם, ולהסכיר שאין לצערינו דרך אחרת לפעול בימינו

(אגב - קראתי בדברי סמנכ"ל חידו"ש שחר אילן שהוא אומר במפורש שביום שהדתיים יהיו רוב - הוא תומך בהקמת דיקטטורה צבאית כדי לשמור על חירויותיו של המיעוט החילוני. כך שכללי המשחק הללו לא קשיחים, הם לא "קידשו" את הדמוקרטיה, זה פשוט השיטה הכי טובה בינתיים להתעמר בנו)

אבל שדרותי בסך הכל התלונן שלדעתו ההנהגה הפוליטית מנותקת מרגשות העם, למה אתה מדבר אתו על מה אפשר לעשות פרקטית? מה זה משנה? הוא ניסה לעשות מעשים אופרטיביים?

אתה משדר שיש איזה שהיא קדושה בדמוקרטיה, שאסור אפילו להתלונן נגדה

זה דבר פרקטי ביותר. והזכרתי לו את הדבר הפרקטי המעשי יותר שקרה - העם הזה שהוא מדבר עליו, הוא זה שבחר את הכנסת והממשלה.

שדרותי טען טענה - אולי היא נכונה ואולי לא, אין דרך באמת לדעת, כיוון שמדובר כאן ב"אני רואה שהרבה אנשים יוצאים נגד הפסקת המבצע" - אבל לאף אחד כאן אין יכולת לבצע הערכה פרקטית כמותית לכאן או לכאן האם רוב העם תומך בדבר כזה או אחר.

מה שאני אומר, לעומת זאת, זאת מציאות שלא צריך לנסות להוכיח אותה - היא מציאות קיימת - בבחירות האחרונות שנערכו, העם בחר ככה וככה, ונציגיו בחרו ככה וככה.

זה מציאות מוכחת, לעומת מה ששדרותי אומר שלא באמת ניתן לאשר או להכחיש.

לכן, כאשר שדרותי מדבר על רגשות העם, אני בסך הכל מציב בפניו את העובדה הפשוטה שהעם שהוא מדבר עליו, הוא זה שבחר את הכנסת והממשלה - וזה עובדה יותר פשוטה ממה שהוא אמר.

לא אמרתי לרגע שאסור להתלונן. מותר, אבל מותר לי גם להגיב ולהראות צד מנגד.

לא אמרתי לרגע שהדמוקרטיה קדושה - אלא אמרתי, שמציאות כרגע כשיש מדינה שעובדת לפי הדמוקרטיה, שהעם הוא זה שבחר.

לעניות דעתי, בשרשור הזה גם שדרותי, לא דיבר על מלכות בית דוד - כי במלכות בית דוד מעניין ת'סבתא של המלך מה העם חושב - מה שהמלך מחליט זה מה שיהיה ולא קשור בכלל מה "רגשות העם" לכאן או לכאן.

לגבי מה שקראת בדברי מנכ"ל זה או אחר - בסופו של דבר, לא הוא מחליט אלא העם כרגע הוא המחליט. הרי בסופו של דבר, מה שהעם יחליט זה מה שיהיה, עד שיגיע המשיח וינהל את העניינים. 

אז מה אם העם בחר באדם? זה אומר שאין כאן ניתוק מרגשות העם?

האנשים בוחרים באדם הכי פחות גרוע מבחינתם, בזה שעושה הכי פחות שטויות.

אם היה כאן הצבעה ישירה על כל דבר כמו שהצעת באתונה - היינו אומרים שאנחנו יודעים מה מרגיש העם על כל דבר

אבל כאן הרי העם בחר באדם, זה הכל, זה שהוא היום עושה מעשים לא אומר שהעם שותף להם

ודאי שיכול להיות במצב דמוקרטי מנהיג שמתנתנק מרגשות העם שניה אחרי הבחירות

ויתכן אפילו שיבחרו בו שוב, כי אין ברירה אחרת

גם לשיטתו של שדרותי - אדם שחותך לעצמו את הורידים, מה אתה רוצה לעשות? את מי תאשים? את הורידים? את האדם? אולי בעצם תאשים את הסכין?

אז באדם בודד, כמובן, אפשר לשים אותו בבית חולים למשוגעים.

מה אתה יכול לעשות עם עם שלם?

העם בוחר מנהיג. אם העם לא רוצה את המנהיג הזה, בפעם הבאה הוא לא יבחר בו, ככה זה הולך בבחירות דמוקרטיות עקיפות.

בדיוק לצורך זה שמתי כאן את הסקר של דמוקרטיה ישירה. לא נראה לי שבאמת יש הרבה אנשים בישראל שהיו הולכים בשמחה למצב של דמוקרטיה ישירה. ובמצב כזה, שהדמוקרטיה הנהוגה היא הדמוקרטיה העקיפה - אי אפשר באמת בכל רגע נתון לדעת "מה רגשות העם בנוגע לXטZ". אתה שומע רק את אלו שמדברים, אתה שומע חלק קטן מאוד מהעם. אתה באמת יכול להגיד לי כמה מתוך 6 מליון היהודים שיש במדינה, מרגישים ככה, כמה מרגישים ככה וכמה מרגישים ככה? במספרים ואחוזים?

לא נראה לי.

אז האפשרות היחידה היא, בלית דמוקרטיה ישירה, היא בדמוקרטיה העקיפה להחליף את המנהיג בבחירות הבאות. הן יכולות תיאורטית להיות אפילו מחר, סבבה - אבל כשהן יהיו, אז מתגלה בפועל מה העם רוצה/לא רוצה. 

ואם אין פיתרון? אז מה?

זה מעצבן שיש כאן מנהיג מנותק, וזה מעצבן עוד יותר שאין מה לעשות כי אין מנהיג אחר יותר טוב שאפשר לבחור בו

וזה מעצבן שהמנהיג מתנתק מרגשות העם, גם אם העם טיפש כהגדרתך. הוא היה אמור להיות יותר קשוב אם הוא היה יותר הוגן

לומר "מה אתה יכול לעשות" לא קשור לענין

זה כמו שמישהו יתלונן כאן "אני עייייף, לא ישנתי כל הלילה, ועכשיו אין לי כח לעשות כלום"

ותאמר לו "זה המציאות! מי שלא ישן - יהיה עייף, אין מה לעשות!"

זה אולי נכון עובדתית, אבל לא כל כך עוזר

לשנות. אני סבור ששדרותי התלונן כדי לשנות, ועל סמך זה עניתי לו.

אתה, ככה אני מבין אותך, יוצא מתוך נקודת הנחה שהוא התלונן כדי להתלונן, ולכן אתה מגיב לי כמו שאתה מגיב.

ובהחלט - אם אדם יבוא אלי ויתלונן כמו שאתה אמרת, שהוא עייף ושהוא לא ישן כל הליל ואין לו כוח לעשות כלום" - ואני אחשוב שהוא מתלונן כי הוא רוצה לשנות את המצב הקיים, אני אגיד לו - חביבי, אתה עושה את זה לעצמך כאשר אתה לא ישן, בגלל זה אתה עייף. רוצה להיות לא עייף? תישן!

אם אני אחשוב שהבנאדם סתם התלונן לא כדי לשנות את המצב אלא נטו כדי להתלונן - ובכן, שיערב לו. אני לא יכול לענות לו על זה כלום. שיבושם לו.

אוי ואבוי לך אם תדבר כך עם אשתך!

(בעצם כבר עכשיו אוי ואבוי לך אם תדבר כך עם מדוייטת)

חלק עצום מהתפקיד של בעל זה להיות כאן בשבילה, לשמוע את המצוקות הקטנות של החיים, ולומר

-אהה, זה באמת נורא. 

-וואי, איך עמדת בזה?

-מסכנה

-איזה סיוט, זה באמת מעצבן

תתחיל להתאמן חביבי!

ובינינו, גם גברים אוהבים שאומרים להם את זה, (אם כי לא להגזים)

ואני משוכנע ששדרותי לא היה אופרטיבי, הדבר היחיד שאולי היה אופרטיבי בדבריו, זה שהוא רוצה שיזדהו איתו, וזה יגרום לסחף בעם שלבסוף ישפיע על ראש הממשלה

ועל זה אתה כמובן לא מתוכח, כי גם לדעתך נכון וראוי לנסות לשכנע את העם

שדרותי! תשלח לי מסר אם אני צודק

פורום לנ"ו זה לא, אז אניח לעניין הנישואים. אל דאגה, אני לא פתי, והוכחתי את זה בכך שידעתי להציב את שתי האפשרויות. בסך הכל, אמרתי שבמקרה הזה אני הבנתי שמדובר בתלונה לצורך שינוי מציאות.

למעשה, גם מה שאתה אמרת בפיסקה האחרונה - מוכיח שכן הייתה מטרה מעשית בדבריו, לא רק "להתלונן". לפי מה שאתה חושב, כמובן...

אז לסיכום הדיון הזה איתך: אם אדם רוצה להתלונן בשביל להתלונן, שיעשה את זה, אני לא אפריע לו. גם לא אתמוך בו אם אני חושב שהתלונה שלו לא הגיונית מסיבה כזאת או אחרת אבל לא אתערב.

אם הבנאדם מתלונן מתוך רצון לשנות - אביע את דעתי ואסביר למה לדעתי הוא לא צודק ולמה יש בעיה במציאות במה שהוא אומר.

במקרה הזה, החלטתי לעצמי שמדובר בתלונה מתוך רצון לשנות ולא רק כדי לקבל "תמיכה רגשית". זה הכל. עד לכאן הסיכום

יום טוב והמשך צום מועיל לכולנו!!!

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)