שאפשר באמת להגדיר את זה כמשהו אחד.
שומר תורה ומצוות זה בכללי, אבל כל אחד יכול להגדיר את זה ממבטו הסובייקטיבי,
גם אדם שקורא לעצמו רק דתי לייט.
יש הגדרה של "שומר תורה ומצוות", שבפירוט היא: אדם ששומר את כל המצוות ואת כל התורה, בלי לברור לעצמו מה הוא רוצה לשמור או לא, וב"לשמור את כל המצוות וההלכה" - צריך להדגיש, מדובר, שהוא מסתמך על דעה הלכתית ו/או רב שהם בתוך הטווח הלגיטימי ביהדות האורתודוכסית. כי אחרת, גם אדם רפורמי ששומר את כל המצוות על פי הרב שלו, ייחשב כ"שומר תורה ומצוות" - ולא כך היא. אלא, אנחנו ביהדות האורתודוכסית, מחשיבים רק אדם שנמצא בתוך טווח ההלכה האורתדוכסית, כלגיטימי...
בנוגע לחלוקה הפנימית - בגדול, כמו שאמרתי, כל עוד האדם ב-א-מ-ת הולך לפי ההלכה, ובוחר לו רב, אפילו אם רב מקל וכו' וכו', אבל שעדיין דעתו נמצאת בלגיטימיות האורתודוכסית - אז כן, הוא ייחשב דתי. אבל זה תלוי הרבה מאד בכנות של האדם עצמו - האם בכל דבר הלכתי הוא באמת בירר את דעת ההלכה, או ש"לא עניינה אותו דעת ההלכה", כי הוא "מגדיר את עצמו דתי לייט".
למשל, יש הרבה מאוד דתיים לייט, שלא באמת ביררו הלכתית או קיבלו תשובה הלכתית מרב שמתירה להם ללכת להופעה של זמרת ששרה מילים מיניות ולבושה לא ממש צנוע בלשון המעטה (ניסיתי לכסות כאן כמה שיותר "פרצות" בהלכה
) - אלא עושים את זה "מעצמם". אדם כזה, שההתנהלות שלו בגדול נראית ככה שהוא "דתי בערך" - אני לא יודע עד כמה זה נחשב דתי. זה דתי כשנוח לו, כנראה...
כמעט כולם משתמשים ברב "נוח" לפעמים...
כל אחד ברמתו, שומר תורה ומצוות זה מי ששומר את כל התורה והמצוות בלי יוצא מן הכלל וזה דרגת צדיק,
אז רק הצדיקים דתיים.?
זאת שאלה שמשתנה מאדם לאדם לדעתי
בגדול, אדם צריך כל חייו לחיות מתוך תודעה הלכתית, ולא להשאיר דברים " לפי דעתי ומה שנוח לי" - אלא לבדוק מה עמדת ההלכה בעניין.
אני חלילה לא אגיד עכשיו שאם אדם פעם אחת לא חשב על העניין ההלכתי ועשה משהו כזה או אחר בצורה כזאת או אחרת שלאחר מכן התבררה לו כשגויה, והבין שהיה צריך לבדוק מבחינה הלכתית - לא אגיד שאדם כזה הוא "לא שומר תורה ומצוות".
אלא, שיש אנשים שחיים פחות או יותר דך קבע במצב שבו יש נושאים שלא ירצו ולא יחשבו אפילו לשאול רב/לבדוק את דעת ההלכה בנושא - מתוך עיקרון.
זה, אכן, בעיה גדולה באדם, וזה מה שאנחנו עובדים עליו כל חיינו.
בסופו של דבר, לא משנה איך החברה תגדיר אותנו - אלא משנה מה אנחנו בכנות, יודעים על עצמנו, האם אנחנו משתדלים לשמור תורה ומצוות באופן שלם, או שלא. ובסוף בסוף, כידוע - יש שופט בשמיים ואליו מגיעים כולם בסוף הדרך, ועליו אי אפשר לעבוד.
ברור שיש מי שישפוט בסוף למעלה
אבל בת'כלס כשאתה רואה את זה במציאות היום יומית זאת הגדרה מאוד כללית.
אם תראה אדם עם כיפה וציצית באופן אוטומטי תחשוב שהוא דתי ואם תדבר איתו תראה שהוא לא מקפיד על שאר הדברים העיקריים כמו שצריך כביכול,
אז אנחנו לא באמת שופטים ואנחנו גם לא צריכים, אבל לענ"ד זה תלוי גם אם כל אחד באיך שהוא בוחר להציג את עצמו מהבחינה הזאת וחי לפי הדרך המסויימת הזאת.
והשאלה לא הייתה מה נכון ומה לא, השאלה הייתה מה זה דתי בעינייך?
בעיני, זה סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם ולא תבנית קבועה.
בהנחה שזו הגדרה חברתית.
או שלא הבנתי...
למה הוא לדעתך לא הגדרה חברתית?
וקשה להסיק משם איזו הגדרה.
אגב, אם כבר, אפשר לחדש על סמך הפסוק שם הגדרה חדשה - אשדתי, או דתי אש.
מסכימה עם כל מילה
אנחנו לא יכולים לדעת מה הבנאדם עושה בחדרי חדרים...
לפחות בשביל להגדיר אדם כדתי הייתי מסתמכת על איך שהוא מגדיר את עצמו ונראה כלפי חוץ (כיפה)
אי אפשר להגדיר את זה באופן חד משמעי
דתי זה מי שלא עובר עבירות מפורסמות
למשל
וכו'
וצריך גם שיאמין ב13 עיקרים
אלה העברות המופרסמות???
מה עם לגנוב?
לשקר?
לקבל סמכות רבנית?
גם החילונים הנורמלים לא עושים
אתה מתכוון... דברים שאנשים עושים מעבר למוסר הרגיל...-- זה לפי הגדרתך דתי.
לאו דווקא עברות מפורסמות...
לרעה מהמקובל בציבור חובשי הכיפות.
לענ"ד זה יותר הגדרה חברתית ציבורית מאשר מהותית
ולמה בכלל להשתמש במונחים האלו - "דתי", ו"חילוני", ו"מסורתי"?
המונחים הנכונים והמדוייקים יותר, הם " אדם שומר תורה ומצוות", "אדם השומר חלק מהתורה ומהמצוות", ו"אדם שלא מנסה לשמור תורה ומצוות כמעט כלל", או אפילו " אדם שכופר בתורה ובמצוות/אדם שלא שומר תורה ומצוות כלל"
אבל אם מדברים במונחים החברתיים המקובלים כיום, ולאו דווקא איך שאני אישית מגדיר - אז כיום מקובל להגיד ש"דתי" זה אדם ששומר על שלושת המצוות ה"בסיסיות" ביותר לכאורה: א. שבת; ב. כשרות; ג. טהרת המשפחה (הדבר שהכי קשה לאדם מבחוץ להגיד על אדם כזה או אחר האם הוא שומר אותו או לא...).
ובגדול, אדם שמנסה לשמור תורה ומצוות ללא החלטה מה כן לשמור ומה לא.
ובעולם כיום - אדם ששומר על כל המצוות, ורק לא יאכל כשר, או לא ישמור שבת, או לא ישמור טהרת המשפחה - ייחשב כאדם שהוא לא דתי - ואני חוזר,לפי מנהג והלך המחשבה בעולם.
ואילו אדם ששומר שבת, כשרות, וטהרת המשפחה - אבל עובר על כמה וכמה וכמה עבירות אחרות, והכוונה, בכוונה, שלא רוצה לשמור אותם - בעיניי "העולם" כיום, הוא ייחשב כדתי.
ובדיוק בגלל כל התסבוכת הזאת, לא צריך להשתמש בהגדרה החמקמקה הזאת.
היא אדם שמקיים את אורח חייו על פי קובץ חוקים שהוא איננו מבין ובכ"ז רואה צורך לקיים אותם במנותק מהמציאות ומהקורה במציאות.
בפועל ההגדרה לדתי- הוא לאדם השומר מצוות. מי מהם חי את חיו כ"חיים" פלוס "דת" ? זה תפקידו של כל אדם לחשב בעצמו עם א-לוהים.
והמצוות, גם אם היום הוא לא נמצא שם. לדוג' אדם שעכשיו החליט שהוא חוזר בתשובה - מבחינתי הוא דתי, הגם שיעבור תהליך ארוך בשביל להגיע למימוש הרצון בשלימות. הגדרת האדם - נובעת מאיפה שהרצון שלו נמצא.
השנאה והריחוק לעומת זאת הם חולשות אנושיות
שאפשר להתעלות מעליהם ולתקן אותם וחובה לעשות זאת
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.
4ne1