כמובן שלא צריך להיות צמוד לילד כל הזמן,

הוא גם צריך לדעת לשחק לבד .

תביאי לו משחקים מעניינים ולאו דווקא משחקים קנויים,

אני כמעט כל דבר לפני שאני זורקת לפח אני מביאה לבת שלי לשחק- הכוונה לקופסאות ובקבוקים- כמובן בתנאי שזה נקי ולא שביר/חותך. כל דבר כזה מעסיק אותה לפחות לרבע שעה.

בנוסף, אני יוצרת תחלופה של צעצועים- מדי פעם מעלה למעלה צעצועים ומחזירה לה אותם כעבור כמה זמן אחרי ששכחה מהם.

האחרים שהוא מוצא בבית כמו כלי מטבח דפים וכו'. אבל עדיין, מה אפשר לעשות במשך כלל היוםם? אני נמצאת מהבוקר עד הלילה( עשר או שתים עשרה) יחד איתו ומבאס אותי לחשוב שמשעמם לו או משו כזה.. אנחנו קומה רביעית ומאוד  קשה לעלות ולרדת עם העגלה... למרות שאני חושבת עכשיו פשוט לעשות את זה. אם יש מישהי עם סדר יום אשמח לשמע!

במקום לעשות קניה אחת מרוכזת פעם בשבועיים - נניח, ללכת לקניות קטנות כל יום יומיים. זה לא יתפוס לך הרבה מהיום, רק איזה סיבוב קטן, ולילדון זה יהיה מצוין!

אפשר כמובן להשאיר את העגלה למטה עם מנעול מתאים, או לקנות טיולון הכי פשוט וזול ולהשאיר אותו למטה, אם את מפחדת על העגלה שלך.

וכדי להעסיק אותו כל היום, תני לו "לעזור" לך. הושיבי אותו על השיש כשאת מבשלת, תני לו כמה בגדים "לקפל" כשאת עסוקה בקיפול כביסה.

ובכלל, את מי מענין המשחקים המושקעים של החברות הגדולות? אין כמו לדפוק עם כף על הסיר או לשחק בקופסאות אחסון או תבניות אלומיניום.

לעמוד לידך / לשבת על כיסא גבוה כשאת מדיחה כלים, להביא לך אטבים כשאת תולה כביסה, לשהות איתך כשאת מקפלת.

יותר ברמה של מתי אוכלים-ישנים-משחקים-יוצאים. 

אבל כשמשחקים הוא יכול לשחק לבד (למרות שאפשר להתחיל לתת לו לצייר-

סיפורים קלילים-משחקי מוטוריקה-שירי אצבעות וכו' שזה איתך)

לדעתי מספיק דבר אחד ביום שאת עושה איתו ובשאר הזמן לשחק לבד

ממש כדאי להשתדל לצאת הרבה. הבן שלי היה איתי עד אחרי גיל שנתיים וחצי והייו יוצאים בערך 

שעה וחצי-שעתיים בבוקר ושעתיים אחרי צהריים. הרגשתי שזה הכי יטוב לשנינו ופשוט פותר את בעיית ה"מה עושים כל היום"

אין לך אפשרות להשאיר את העגלה למטה או ללכת בלי עגלה? (אולי בימבה או לשבת ממש מתחת לבניין?)

בעיות תקשורת..אשמח לשמוע ממך..

גם אני באותו מצב. ממליצה להסתכל על המציאות מהעיניים שלו יש דברים שבשבילך בנאלים ורגילים ואותו הם יכולים להעסיק המון זמן- לדוג' מכונת כביסה  (פועלת כמובן) במידה ואת יוצאת למתקנים חיות יכולות להפנט אותם הרבה זמן אצלנו יש יונים שנותנות לי דקות ארוכות של ריכוז בספר. אני נותנת לו לשחק בכל הקערות שלנו להכניס אחד בתוך השני (כמו המשחק של הכוסות הצבעוניות רק "באמיתי" . במתקנים אני נותנת לו בקבוק והוא משחיל חצץ .

שירי הפעלה ברקע מוסיפים המון ועושים מצב רוח טוב גם לו וגם לי.. לפעמים אחרי שאני נמצאת איתו יחד שרה ומשחקת איתו הוא נעשה הרבה יותר רגוע ומעסיק את עצמו.

לפעמים כשיש לי כח אני שופכת את הקופסאת משחקים וזה מעסיק אותו הרבה זמן. זהו לבנתיים!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות