כמובן שלא צריך להיות צמוד לילד כל הזמן,

הוא גם צריך לדעת לשחק לבד .

תביאי לו משחקים מעניינים ולאו דווקא משחקים קנויים,

אני כמעט כל דבר לפני שאני זורקת לפח אני מביאה לבת שלי לשחק- הכוונה לקופסאות ובקבוקים- כמובן בתנאי שזה נקי ולא שביר/חותך. כל דבר כזה מעסיק אותה לפחות לרבע שעה.

בנוסף, אני יוצרת תחלופה של צעצועים- מדי פעם מעלה למעלה צעצועים ומחזירה לה אותם כעבור כמה זמן אחרי ששכחה מהם.

האחרים שהוא מוצא בבית כמו כלי מטבח דפים וכו'. אבל עדיין, מה אפשר לעשות במשך כלל היוםם? אני נמצאת מהבוקר עד הלילה( עשר או שתים עשרה) יחד איתו ומבאס אותי לחשוב שמשעמם לו או משו כזה.. אנחנו קומה רביעית ומאוד  קשה לעלות ולרדת עם העגלה... למרות שאני חושבת עכשיו פשוט לעשות את זה. אם יש מישהי עם סדר יום אשמח לשמע!

במקום לעשות קניה אחת מרוכזת פעם בשבועיים - נניח, ללכת לקניות קטנות כל יום יומיים. זה לא יתפוס לך הרבה מהיום, רק איזה סיבוב קטן, ולילדון זה יהיה מצוין!

אפשר כמובן להשאיר את העגלה למטה עם מנעול מתאים, או לקנות טיולון הכי פשוט וזול ולהשאיר אותו למטה, אם את מפחדת על העגלה שלך.

וכדי להעסיק אותו כל היום, תני לו "לעזור" לך. הושיבי אותו על השיש כשאת מבשלת, תני לו כמה בגדים "לקפל" כשאת עסוקה בקיפול כביסה.

ובכלל, את מי מענין המשחקים המושקעים של החברות הגדולות? אין כמו לדפוק עם כף על הסיר או לשחק בקופסאות אחסון או תבניות אלומיניום.

לעמוד לידך / לשבת על כיסא גבוה כשאת מדיחה כלים, להביא לך אטבים כשאת תולה כביסה, לשהות איתך כשאת מקפלת.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בעיות תקשורת..אשמח לשמוע ממך..

גם אני באותו מצב. ממליצה להסתכל על המציאות מהעיניים שלו יש דברים שבשבילך בנאלים ורגילים ואותו הם יכולים להעסיק המון זמן- לדוג' מכונת כביסה  (פועלת כמובן) במידה ואת יוצאת למתקנים חיות יכולות להפנט אותם הרבה זמן אצלנו יש יונים שנותנות לי דקות ארוכות של ריכוז בספר. אני נותנת לו לשחק בכל הקערות שלנו להכניס אחד בתוך השני (כמו המשחק של הכוסות הצבעוניות רק "באמיתי" . במתקנים אני נותנת לו בקבוק והוא משחיל חצץ .

שירי הפעלה ברקע מוסיפים המון ועושים מצב רוח טוב גם לו וגם לי.. לפעמים אחרי שאני נמצאת איתו יחד שרה ומשחקת איתו הוא נעשה הרבה יותר רגוע ומעסיק את עצמו.

לפעמים כשיש לי כח אני שופכת את הקופסאת משחקים וזה מעסיק אותו הרבה זמן. זהו לבנתיים!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...