http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t654959#7283422

והמקור - פסחים ח, יומא יא

בגלל שהם הולכים למצוה, זה מגן עליהם.

אבל במקום ש"שכיח היזקא שאני". כשההיזק מצוי, לא סומכים על זה.

זו "הגנה כללית" - אבל לא במקום-סכנה. 

וגם - רק בהלוך אבל לא בחזור.

זכור לי שמסקנת הגמ' שגם בחזור

[ועוד מסקנה: תמיד טוב לעיין שוב לפני שכותבים מהזיכרון...]

בעצם זה שבמצב "רגיל", המצוה יוצרת הגנה כזו, וגם בדרך אליה.

"מקום סכנה" - הוא כבר נתון נוסף; ויש לגביו גם הלכות של "ונשמרתם".

הזוג הקדוש הזה - בוודאי היו בכללות "שלוח מצוה" בכל החיים שלהם.

אבל לא ברור האם הגדר ההלכתי של שלוחי מצוה, מתייחס להליכה ספציפית למצוה, או גם לכאלו שהם באופן כללי נמצאים במקום בשביל מצוה.

גם לשבת בארץ ישראל זו מצוה כל הזמן ושליחות של כל עם ישראל. מן הסתם זה גם מגן - בנוסף על ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה; האם זה הגדר המדויק של "שלוח מצוה", אני באמת לא יודע. יתכן.

גם אינני יודע אם מומבאי זה "שכיח היזקא" או לא.

ובנוסף - יש חשבונות של ה' שאכן איננו מבינים. 

ובכלל למות זה לא בהכרח נזק למת. 

הרי נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא...

הוא הלך לעולם האמת, אנחנו אלה שחסרים אותו. 

אינם ניזוקים - כפשוטו.

וחס ושלום לומר כך.

ולא קשור "נוח לו לאדם שלא נברא". יש "ועכשיו שנברא".. זה רצון ה', וע"י כך קידוש שמו, ולא סתם נברא האדם והעולם, וזה הרצון הנורמלי של האדם. ונקדש את שמך בעולם.

מה ש"נוח לו" - זה בגלל שמי יודע אם ירומם נשמתו למגמה שעבורה נשלח לעולם, בעוד שלפני כן עמדה בטהרתה. אבל זה רצון ה' בבריאה, וזה הפתח להתעלות הגדולה הרבה ממה שהיה לפני שהגיע לעולם, וגם הפתח לעליית כל עם ישראל וכל העולם.  וברגע שכבר כן  נשלח לכאן - אז ה"נוח לו" זה רק כדי לזרזו שינצל חייו טוב, ויתאמץ להאריכם ולמלאם בזכויות, ובשמחת חיים בריאה ויוצרת טוב.

חשבונות שמיים - זה לא אנחנו עושים.  בשביל להציל חיים של אדם, מוציאים כל הון שבעולם, עוברים כל העבירות חוץ משלש חמורות; בוודאי שזה "נזק". וכל רגע שכאן - יכול להוסיף תורה ומעשים טובים. 

אלא שכאשר כבר קרה ל"ע, ומישהו מת עקד"ה, - אז אכן יודעים גודל מעלתו ושזה היה רצון ה'; וכן צדיק גדול שאחרי כל השתדלות אריכות הימים הגיעה עיתו, אז החיסרון הוא בעיקר כלפי מי שאינו רואהו בגוף; והוא - נוטל שכרו ומאיר משם.

זה לא ממש קשור..

הרי אמרנו, אחרי שכבר קרה חלילה, אז בוודאי שכל מה שה' עושה לטובה - גם כשאנחנו לא מבינים/כואבים. 

ב. זה לא תמיד נכון לומר "רצה שימות".. יש גם בחירה. זו סוגיא מורכבת - הבחירה, ועם זה שבדיעבד הכל מגלה רצון ה'. אך בוודאי אין לומר, שמא היה מקלקל עוד. הפוך - "כל עוד נשמתו בו יקַו.. להנטותו לתחיה", כלשון הפייט.

ג. אנחנו עושים הכל להציל לא כי "איננו עושים חשבונות שמיים", אלא כי ה' רוצה שהאדם יחיה, האדם רוצה, זו מצוה - וממשיך את בחירתו שזו מגמת הבריאה.

ד. לא אומרים על אדם "שאינו צדיק", "בשבילו נפסקת הידרדרות או לפחות הסכנה לחטוא". הרי מצילים גם אדם כזה. לא שייך. ה' ברא את האדם שיחיה ושיבחר. ואכן, "עד יום מותו יחכה לו". ואפילו רגע אחרון של  תשובה יכול להצילו. אע"פ שלא בונים על זה, אלא צריך להיטיב את כל החיים.  בנוסף, כל טיפה של טוב מצטרפת לנצח. אע"פ שהרע יצטרך מירוק. זה לא "חשבון בנק" שאולי כדאי להפסיק בגלל האוברדראפט.. אנחנו לא אמורים לחשבן כך. 

ה. לצדיק - אכן יש צד כמו שאמרת, וכסיפור הידוע על הגר"א.  אבל, ה"שכר" הוא הרוחניות של המצוות. הוא מה שגנוז במצוות כאן, ומופיע שם במלוא אורו. ומשפיע טוב לו ולכל ישראל.  בוודאי גם לצדיק טוב שיאריך ימים כמה שיותר..  וגם בעוה"ב הוא לא "סטאטי": "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.. ילכו מחיל אל חיל".

ולעת"ל - חזרה לחיבור מאיר כמו שם, גם כאן בגוף. 

אז לגבי א.  ההבדל בין דבר שהוא טוב לדבר שהוא לטובה, זה שהטוב נעים לנו והלטובה כואב לנו. מוות לא בהכרח כואב. 

ב. לא הבנתי למה אי אפשר לומר "שמא היה מקלקל",

יראת חטא היא פחד מתמיד מלחטוא , ומי שנפטר השתחרר מהפחד הזה ומהחשש הזה,

יש בכך מימד של הקלה בשבילו.

ג.אנחנו מצילים חיים כי זו מיצווה. וממילא רצון ה' שנעשה את זה,

אבל לא בהכרח ה' רוצה שהתוצאה תהיה שהוא יחיה. 

ד. למה לא אומרים את זה, זאת האמת. וזה שמצילים את חייו

זה בגלל שה' ציווה להציל את חייו, ועל כורחינו אנו חיים. 

אם זה היה נתון לשיקול דעתינו לא בטוח שהיינו עושים את זה, 

וגם אם כן, לא בטוח שזה היה נעשה לטובתו ולא לטובת אוהביו. 

זה נכון שאפילו מעט טוב שווה יותר מהמון רע, 

יש אמירה בשם רבי נחמן שאני מאוד אוהב 

שאדם צריך להתפלל לילדים אפילו אם כולם יהיו רשעים

זה שווה שהם יבואו לעולם כי בסופו של דבר כולם יתוקנו. 

אבל עדיין יתכן שלאדם מסויים בזמן מסויים עדיף למות מאשר לחיות. 

ובפרט על קידוש ה'! שיש צדיקים (כמו רבי יוסף קארו זיע"א) שהיתפללו

לזכות למות על קידוש ה', זו זכות נפלאה מאוד ושאיפה נאצלה. 

שמעתי פעם דיון האם מישהו שנרצח בפיגוע האם הוא נחשב שהוא מת על קידוש השם.

אף אחד לא הצמיד לבן אדם אקדח לראש ושאל אותו האם הוא רוצה להמיר את דתו.

פעם מהרב אבינר שליט"א רעיון כזה,

שדברי חז"ל, בכמה וכמה עניינים, אמורים בהתחשב באותו הנתון באופן מבודד. כך זה מצידו.

אבל יכולים להיות נתונים נוספים.

מעֵין דבריך.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.