לא תמיד את יכולה לעשות משהו.. זה צריך לבוא ממנה 

סורי על היאוש..

מצידך אל תעלבי כשהיא מאשימה אותך.

אבל תודה  בכל מקרה.. לשתיכן

בס"ד

ז"א ברור שמדברים איתה, אבל לא על דברים כאלה..

אני מכירה את זה מהכיתה שלי.

תמיד הויכוחים שלנו היו נגמרים בצרחות ואף אחת לא הקשיבה ולא הייתה מוכנה לקבל, אז פשוט הפסקתי להתווכח והייתי יושבת בצד וצופה בהן.

בשלב מסוים הן התבגרו ולאט לאט חזרתי לדבר איתן, זה כבר לא היה ויכוח, זה היה דיבור.

תני לה להתבגר..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....