מתנצלת על הפקשושים בזמן האחרון. לא מצאתי זמן לכתוב. עמכם הסליחה.
שבת שלום.
טובי.
אנחנו עכשיו בתקופת שלושת השבועות.. אבל לפעמים זה מרגיש לנו קצת באוויר. צמים על משו רחוק. לא קשור אלינו.
אבל רבי חיים מוולוג'ין אומר שכל מה שעובר על עמ"י ברמה הכללית עובר על כל אדם מישראל קורה לכל אחד מישראל ברמה הפרטית. כמו שהיה חורבן, גם לי יש חורבן. כמו שיש מצור - גם לנו יש מצור.
וכמו שהמאורעות קורים אצלנו, הגוף שלנו גם נחשב לבית המקדש. ומהו קודש הקודשים? הלב.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בית המקדש אצלנו בלבבות. ולכולנו יש גם חומה המקיפה את הלב. יש הכל. מטרת הרומאים הייתה להגיע לקודש הקודשים, שזה מקור הכוח ולהשמיד אותו.
כשאנחנו עושים משהו, אנחנו עושים אותו עם הלב. זה נותן את הכוחות. ושאנחנו לא שם בכל הלב, אז אין לנו כוח.. אנחנו עושים את הדברים בלי חשק.
לכן, גם היצר הרע. הרומאי - הרמאי מנסה להגיע אליו. ליטול מעמנו את מקור הכוח.
ועכשיו נלך לצומות על החורבן. מתחילים עם י' בטבת. אז החל המצור על העיר. כדי לכבוש אותנו, היצר הרע מתחיל במצור. ומהי החומה שלנו? רבי נחמן אומר שהחומה של כל יהודי זה הידיעה שהוא טוב תמיד! שהוא שווה! שאי אפשר לקחת לו את זה. גם אם הוא עשה מעשים גרועים, הוא עדין ט ו ב .
זה לא בבחירה שלו בכלל. הנשמה שלנו טובה. לא יעזור לנו בכלל. כל התרוצים שלנו. אנחנו טובים.
אז מתי הם החלו לפגוע? בי' בטבת. המילה 'טב' בארמית זה טוב. ונותרה ת'. ת- תכלית.
התכלית של היהודי טובה. היהודי הוא טוב.
וי' זה גאמטריה 10. 10 זה מספר טוב. 10 במבחן. אדם 10. 10 זה דבר טוב.
אז ב10 בטבת הם החלו מצור על הטוב. כדי לכבוש אותו. אז ככה הוא מגיע היצר הרע הזה. מצר על הידיעה הזו שאנחנו טובים. הוא מביא לנו תחושות רעות, מעשים רעים שעשינו ובפשטות מסביר לנו שאנחנו דפוקים ואלוקים שונא אותנו .. ככה הוא עושה מצור על הטוב. והתפקיד שלנו זה להדוף אותו. אבל אם לא הצלחנו, ממשיכים הלאה..
יז' בתמוז. הובקעה העיר. שיהודי מאמין שהוא לא טוב. שהוא דפוק. החומה שלו נפגעה. היצר הרע מצליח להחדיר בנו את התחושה הזו.
אבל גם כאן, יש לנו דרך לעלות. יז- 17. גאמטריה של טוב. היהודי עדין טוב!! גם אם הוא בטוח שאינו טוב. הטוב לא נעלם.. זה כמו שכשהפנסים כובים ברחוב, הבנינים לא נעלמים. פשוט אנחנו לא רואים אותם.
ואיך מתקנים? ר"ת של תמוז על פי חב"ד זה "זמן תשובה ממשמש ובא". כשאתה בדיכאון.. כשאתה מרגיש דפוק - תעשה תשובה ותעלה.
אבל לא תמיד אנחנו חוזרים. ואז מגיע השלב הבא. ט' באב. נחרב קודש הקודשים. זה כבר כשבנאדם ממש בורח מעצמו במעשים. הוא פוגע בעצמו. הוא פוגע בנפש שלו.
כשאדם בורח מעצמו זה ט' באב. אבל גם במצב הנורא הזה. גם כאן יש תיקון.
ט' באב. יש לנו טב- טוב בארמית. גם במצב הזה אתה עדין טוב. אתה לא פגמת בטוב הזה. אין לך דרך.
עד היום.. ההר מחולל, אבל המקום קדוש! אסור להעלות איפה שבא לנו. יש טוב.
וב'. ב' זה אות שמסמלת המשכיות. 2. כדי להביא ילד- להוליד משו חדש צריך שנים. גבר ואישה.
גם מט' באב עצמי ולאומי אפשר לקום. אפשר להמשיך הלאה. גם אז אתה יכול ליצור מציאות חדשה ולהמשיך.
בנוסף, ה'נתיבות שלום' אומר שהימים של שלושת השבועות - 21 יום הם כנגד 21 יום אחרים. כנגד הימים שבין ר"ה לבין שמחת תורה. גם 21 יום.
ומהם הימים ה21? ט' באב ושמחתורה. ט' באב מומשל כנגד שמחתורה. שימו לב להפך.
הכי עצוב כנגד הכי שמח. וזה כדי שלא נתייאש. שמחת תורה - התורה שמחה. ובכל יהודי יש את כל התורה. יהודי זה תורה. אז כשיהודי שמח זה שמחת תורה. וספר תורה גם פסול הוא קדוש. הוא טוב.
אז כך אנחנו.. טובים תמיד! גם אם נפלו.
טובים. טובים. טובים. אין לנו ברירה. אכלנו אותה 
הנשמה שלנו יכולה להתכסות בהרבה זבל אבל אנחנו טובים. ומהכי בטטה. מהכי גרוע. מט' באב אפשר להגיע לשמחה של שמחתורה.
ומה הקשר לפרשת השבוע, פרשת מטות? הבחירה שלנו היא כמו מטה. אנחנו יכולים להטות את עצמנו לטוב ולרע.
גם כאשר אדם בטוח שזהו. דפוק הייתי ודפוק אהיה, גם אז - יש לו יכולת להטות את עצמו לטוב! יש לנו בחירה תמיד.
ובפרשה יש גם את עניין הנדרים. רבי נחמן בליקוטי הלכות אומר שהמניע מאחורי הנדר היא ההרגשה שנצליח במצב שנראה לנו שלא נצליח.. במצב של חושך. כי אם אני בטוח שלא אצליח - למה לנדור? ואם בטוח שאצליח, למה צריך לנדור?! זה במצב שקשה לי ממש. אבל אם אנדור, אאחוז במשו.
הנדר מחבר אותנו לטוב שבתוכנו. לנדר יש כוח לקלף את כל הקליפות שגורמות לנו להרגיש שלא נצליח.
במצב של עכשיו אני לא מאמין, אבל אני רוצה. רוצה ממש.
החיבור לטוב. הנדר מעביר את המצב של ט' באב לשמחתורה.
אבל בסופו של דבר לידור סתם - אסור. ולידור בכללי זה לא טוב. המצב היחיד שמותר לידור בו זה רק אם זה יעזור לי להתגבר. זה יגרום לי להאחז בטוב בזכותו.
ובחורבן, בחורבן פגעו באמונה הזו שאנו טובים.. אז על זה צריך לעבוד עכשיו. על הידיעה שאנחנו טובים. ושכולם טובים. להאמין בזה. לא רק לדעת את זה בשכל.
שנזכה. שבת שלום.
