[בהערת סוגריים: מעניין איפה כל אלו שיודעים יפה יפה לתקוף את הממשלה, הצבא וכו' וכו' וכו', כאשר יש משהו שלא מוצא חן בעיניהם - איפה הם עכשיו, כדי לשבח את הממשלה על המלכים שהיא עושה? להתלונן כאשר הממשלה עדיין לא נכנסה קרקעית, הם ידעו - כעת צריך גם להיות הוגנים מספיק כדי לתת קדריט...]

למדיניות שלה.

לא רציתי שיכנסו קרקעית לעזה בגלל שהמטרה היא שקט ולא- ניצחון על האויב, כיבוש עזה וריבונות.

אנחנו נשיג שקט...לשנה- שנתיים אולי ואז שוב יהיה רקטות והסלמה נוספת. (מי יודע? אולי רקטות עם נשק כימי/ ביולוגי?)

צה"ל עושה את מה שהוא יכול במצב גרוע אבל אין סיבה שהוא יהיה במצב גרוע.

כל עוד מוסר הלחימה שלנו רואה באזרחי אויב- חפים מפשע ועושה הכול כדי לא לפגוע בהם, לא מנתק מים, חשמל, מביא תרופות  ועושה הפסקות הומניטריות, אז אנחנו לעולם לא ננצח. איבדנו את הצדק שלנו, אם אנחנו לא חושבים שעזה היא שלנו אלא שטח כבוש, כניסה קרקעית היא חסרת תועלת וכל הדיבורים על מבצע ממושך לא מרגשים אותי.

אני אתן קרדיט לממשלה שתרצה לכבוש את עזה, שתהפוך אותה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ושחיי חייליה יהיו יותר חשובים לה מחיי אויבים שלכאורה "חפים מפשע".

במה שאת אומרת.

באמת קשה.

לכבוש- אין בעיה

להפוך אותה לחלק מהמדינה הציונית - נתון לויכוח, אבל בוא נקבל את הפרשנות הזאת לחוק

חיי חייליה חשובים יותר מחיי אויבים - אין בעיה

אין אפילו בעיה להפציץ אזרחים אם משתמשים בהם כמגן אנושי

אבל לא לראות באזרחי אויב חפים מפשע, לנתק להם דברים בסיסיים כמו אוכל ותרופות זה פשע מלחמה

זה לא שאני חושב שלחוקי המלחמה יש תוקף כל שהוא, וצריך להקשיב אליהם כי יש להם איזה שהוא תוקף מוסרי

אני מסכים שמבחינה מוסרית צריך להכות בהם עד חרמה, שהרי הם תומכים בלחימה של המחבלים

אבל למעשה אמנת ז'נבה התקבלה בכל מדינות העולם, ולא מעשי לעשות פשעי מלחמה ולצאת מזה נקי, את מתכוונת להסתכסך עם כל העולם?

אז נכון, יש ארצות שעושים פשעי מלחמה באלפים ורבבות וזה לא מעניין אף אחד, אבל כיון שהגויים שונאים יהודים כידוע, אם תתני להם סיבה מוצדקת לדעתם ברור שהם יבואו להילחם בך

זה שהגויים שחליטו שזה פשע, לא הופך את זה לפשע

כשיש ויכוח בין היהדות לגויים על ערכים, אנחנו לא מקפלים את הדגל שלנו רק בגלל שהם חושבים שזה לא יפה

אדרבה, אנחנו הולכים בגרון עם האמת שלנו, וזה גופא הקידוש השם

את חושבת שאם היינו מגלים עמלקי היינ הורגים אותו בחשאי? מה פתאום! אנחנו גאים במצוות שלנו, ומראים לכולם שהקב"ה יותר חשוב מהיפיופיות נפש שלהם

אני דיברתי רק מבחינה פרקטית, שאתה בונה נגדך קואליציה בינלאומית מקיר לקיר, כאשר אתה לא יכול באמת להסתדר לבד, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה צבאית, ובטח שאתה לא יכול להילחם בכולם

אם אני לא אוכל איתו במסעדה, זה ישנה משהו מהערכים שלנו?

ולדבר על ביטחון בה' זה קל מאד, אבל אנחנו לא חיים כך

את מתכננת את עתידך, וגם המלחמה הזאת מנוהלת לפי כללים צבאיים

לומר "הקב"ה יעזור" בלי לחשוב בדרך הטבע מה יהיו התוצאות של מה שאנחנו עושים זה חוסר אחריות והתאבדות פשוטה

אני לא ניזון מהפריץ, אבל אני לא ארגיז אותו, אני אשתדל לרצות אותו כמה שאוכל, ואדע תמיד שהקב"ה הוא זה ששומר עלי בין 70 זאבים וההשתדלות שלי לא שווה כלום

אבל ללכת להרביץ לזאב אחד, ולדעת בוודאות שבדרך הטבע הרגזתי עכשיו מאד את כל הזאבים האחרים? לא עושים דבר כזה בגלל ביטחון בה'

את יודעת מה? את בוטחת בה'? תעשי כמו יונתן בן שאול - לכי לבדך לעזה, ותילחמי שם לבדך בכל הערבים (אני מרשה לך לקחת אתך חבירה, גם יונתן לקח אתו את שלישו )

זכור לי שיש גמרא [תענית כב:] שיאשיהו לא נתן לצבא לעבור בארצו כי כתוב "וחרב לא תעבור בארצכם" וסמך על הבטחה אלוקית שלא יעבור בארצו צבא והגמ' אומרת שהוא טעה "והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפה"

הדור שלנו דומה יפה?

למעשה, בדברייך כאן את בהחלט סומכת על ניסים, וזה דבר שלא אמורים לעשות.

העובדה הפשוטה היא, שמעשה כמו חיסול מאות אלפי ערבים בעזה, יוביל, בוודאות, לחרם בינלאומי על ישראל - גם אם לא תרצי בכך, ותבכי יפה יפה. זאת המציאות בפשוטה, ולא אמורים להתפלפל: אם נעשה ככה וככה אז ה' פתאום ישנה את המציאות הברורה ויעשה שכל הגויים יהיו חירשים עיוורים ולא יראו וישמעו מה עשינו בעזה או שלא יהיה להם אכפת.

בהחלט יש ערך ביחסים בינלאומיים ובאינטרס לשמור עליהם, גם מבחינה הלכתית. בלתי אפשרי כיום, בעולם המודרני, לחיות כאומה מבודדת. אנחנו נקרוס מהר יותר ממה שאת מסוגלת לדמיין.

אז מצטער, אני, מפחד לסמוך על ניסים, ולכן, אני יודע שהמציאות לא שלמה אבל עושים כמה שניתן במגבלות הקיימות עכשיו. זה לא שלא עושים כלום - עושים. לא את ה100 אחוז שהיה אפשר, אולי, אם המשיח כבר היה כאן והייתה התגלות אלוקית מפורשת בעולם וכו' - אבל בהחלט עושים, וזה טוב.

יש לך מצד אחד איום של החמאס - נכון, מעצבן, מציק ואפילו מאוד מפחיד - אבל בסופו של דבר, זה ארגון טרור שלא יכול לנצח מדינה, אלא רק להפיל טרור על אזרחיה. נכון, כאב, הרוגים והרבה צער ודמעות - אבל לא השמדת מדינה. ואנחנו פועלים נגדו כמה שניתן.

מהעבר השני, במקרה של שבירת כלים מוחלטת מול העולם - במציאות הנגלית לעין, בההגיונית, בלי להסתמך על ניסים - זה אומר חורבן למדינת ישראל ולישיבת עם ישראל בארצו. אין דרך יותר נעימה להגיד את זה.

אז תשפטי את מה יותר פוגע בנו ומה האינטרס שגובר כעת.

(ניסיתי לקצר עכשיו - רק 7 שורות מלבד זאת )

מלחיץ. עם כל הכבוד לך, ואפילו לרב יהושע שיש לי אליו הרבה כבוד - מוביל מדיניות ודיפלומט, הוא לא. הוא הרי לא יודע את כל מה שיודעים אלו שאמונים על הפוליטיקה בישראל. הוא לא חופר לעומק בתוצאות הישירות של כל דבר כזה...הוא מביע, אולי, דעת תורה מסוימת - אבל שלא יכולה לראות את כל המכלול, וזה הבעיה.

תנסי, לדוגמה, לחיות בלי נפט (דלק וכו') במדינת ישראל. לא תצליחי. אוכל לא יגיע לשום מקום בלי דלק שיסיע את המכוניות - ועוד רחוק היום שבו המדינה תוכל ממאגר הגז שלה להניע את כל המכוניות בארץ - שלא לדבר על החשמל, שגם היום עדיין תלוי הרבה מאוד בנפט מהעולם, והגז עדיין לא מפעיל בצורה ניכרת את כל התחנות בישראל - והמשמעות המיידית, היא גם אין חשמל, ולאורך טווח - פגיעה בבתי חולים, מוות של חולים, מוות של תינוקות, ועוד ועוד ועוד...

זה לא נבואת יום הדין - זה הסתכלות כואבת על מציאות שבה כל העולם יחרים אותך.

איזו שטות. 

ומה קשור פשע מלחמה?

פשע מלחמה זה לספק לאויבים שלנו חשמל, מים, ובטון- ע"ע מנהרות, ואפילו לשלם להם מיסים!

בעוד שהם עצמם מגדירים עצמם כאויבנו,

וכעת- זה עלול לעלות בחייהם של בנינו

או הבעלים שלנו

זה לא מושג ערטילאי מופשט

ולא לספק צרכים בסיסיים לאוכלוסיה אזרחית זה פשע מלחמה (אם זכור לי נכון) וכל שכן פגיעה באזרחים לא מעורבים שזה בטוח פשע מלחמה

אנחנו לא אשמים בשינאה אלינו, אבל חיוני שלא נטמון את הראש בחול, ונהיה מודעים למה שקורה סביבנו

יש שנאה! אם נעשה כזה דבר יאשימו אותנו בוודאות בפשע מלחמה!

וזה עלול חלילה לעלות בחייהם של הרבה יותר אנשים

(אני שוב מדגיש, אני לא מדבר על הצד המוסרי, כי גם אני חושב שאין שום בעיה מוסרית ב"פשע מלחמה" הזה, אני מדבר רק מבחינה פרקטית)

אין לי כוח לויכוחים, אז רק מחזקת ומצטרפת לנ"ל.

ומוסיפה 2 משפטים-

לפעמים צריך להיות חכם ולא רק צודק

במלחמה צריך לנצח בכל המערכה- ולא רק בקרב אחד.

ולכן אינה רלוונטית. הפרקטיקה הזו נוצרית לחלוטין. וכיהודי- אינך אמור להסכים איתה או בכלל- להזכירה כמשהו שזקוק להתייחסות..

הנצרות מתייחסת לפרטים

אין עניין של "כלל". כל כלל היא שוברת לפרט..

אם מבחינתך זו אכן מלחמה של פרטים- אז כן, צריכה להעשות עבודה כירורוגית

ואם מבחינתך זו מלחמה של עם מול עם, אזי דינם של היחידים האלה כדין עמם.

ולא עושים חישובים כאלה במלחמה...

ועוד אוכיח לך-

שהיום שמעתי תושב עזה מדבר.

הוא לא שם לב שהוא עצמו מסגיר עצמו

הוא אמר במפורש שכל יושבי רצועת עזה, יצאו וחגגו ברחובות לאחר חטיפתם של שלושת הנערים

וכן- שהמתנגדים לפעילות חמאס הם בודדים שבבודדים ובינהם אנשי רוח וסופרים.

וכידוע שתיקה כהסכמה.

וזו דוגמא אחת מיני רבות..

אפילו ביהדות, אפילו כאן, כן יש ערך בראיית הנולד ובראייה מפוקחת של המציאות. 

האם את באמת מאמינה שאם עכשיו, נניח, נשמיד מליון תושבי עזה, כדי להשיג את השקט, תוך ירי מאסיבי לתוך ריכוזי האוכלוסייה שם יש נשקים, טילים ומפקדות חמאס, ועל ידי כך לגרום לטבח המוני, וכאמור, מליון תושבי עזה מתים - האם את באמת מאמינה שאם נעשה זאת, העולם יישאר בשקט?

האם את יכולה להתחיל להבין אפילו מה זה משמעותו של חרם כלכלי עולמי, כולל נטישת ארה"ב אתנו בעקבות מעשה כזה, ואוטומטית - הסרת הוטו שלה במועצת הביטחון של האו"ם על גינוי ישראל ונקיטת אמצעים כלפיה,, ואז ישירות, תביעות על גבי תביעות בבית הדין הבינלאומי, וסנקציות, חרמות, בידוד בנלאומי רחב - הרבה יותר ממה שיש לאיראן - שפשוטו כמשמעו, תחסל את מדינת ישראל מבחוץ, ותגרום למדינתנו להתפורר ולחדול מלהתקיים - גם ברמת המדינה, וגם ברמת האזרחים (נראה אותך אוכלת אוכל כשאין אוכל, ואין כסף, ואין כלום, פשוט כלום, כי אין יוצא ואין בא. נראה כמה זמן המדינה תוכל להחזיק מעמד במציאות כזאת).

אז במטותא, כאשר אומרים דברים מהבטן - שבאמת נובעים מתוך רגשות אמיתיים ונכונים, אני לא אומר של - אבל לפני זה, כדאי להפעיל קצת את החשיבה לטווח ארוך.

וה', לצערך ולצערי, מעולם לא אמר לנו להסתמך על ניסים ולבצע פעולות התאבדות ידועות מראש, בתקווה ערטילאית שאיכשהוא בהמשך שנייה לפני המוות, הוא יציל אותנו...

נולד לתוך עולם אוילו שכל כולו שקר, והוא לבדו הגיע למסקנה שיש מלך ומנהיג לעולם ומתוך הכרה זו

קם- ללא חשש, ושיבר את כל אלילי אביו, ונלחם כנגד השקר שבזמנו.

וזו הייתה הסיבה שקראו לו אברהם העברי: כל העולם בעבר אחד, והוא מעבר אחד.

הוא נלחם ממש כנגד כולם עד אשר השליכוהו לכבשן האש

ואפילו אז לא חזר בו!

ורק בסוף ימיו ראה חלק מפרות מעשיו,

בכך שהקב"ה נקרא גם אלהי הארץ

וזו גם חובתנו.

השאלה אם אתה רק מזכיר את הקב"ה

או שאתה גם מאמין לשלוחיו ורוצה לדבוק בדרכם...

יש מהלך כזה, יונתן בן שאול הלך להילחם במחנה פלישתים לבדו

אבל אנחנו לא חיים כך, אנחנו בדור של הסתר פנים, ולא סומכים על ניסים

וכן, זה כן חשוב וכן משנה. אין לנו בכלל תפיסה בדברים שקרו אז או במציאות של גדולי האומה - אנחנו בכלל לא יכולים לתפוס באיזו רמה הוא היה, אז לנסות להשוות בינינו זה קצת...מופרך, הייתי אומר.

העובדה היא, שאלפיים שנים היינו בגלות ולא עלו לארץ, גדולי האמוראים, והגלות התארכה, אף שלכאורה, היית אומרת - אנחנו צריכים לפרוץ הכל, לא להתחשב באף אחד, למלחמת התאבדות של ממש גם אז בגלות, להיות בארץ. ומסתבר ששנים רבות מאוד לא עשו זאת, כי לא הייתה שעת הכושר הנכונה.

כמו אז, גם כאן. לא עושים דברים מהבטן, מחכים לשעת כושר. זה נכון גם הלכתית.

לנסות להשוות בינינו לבין אברהם אבינו ברמה שאת מנסה להשוות.

יש הבדל בין לשאוף לבין להשוות וכתוצאה מכך לפעול בדרכים מאוד מסוכנות, מ"תקוות שנהיה כמו אברהם אבינו".

אדם צריך לפעול עם עיניים פקוחות.

להתחשב בגויים זה לאו דווקא גלותי - זה הגיוני. גם בימי שלמה ודוד, היו קשרים דיפלומטיים בין ארצות. לא תמיד הכל ורוד בזה, ברורו - אבל זה נצרך. והיום אפילו יותר מפעם, לנוכח העולם המודרני שבו אין כמעט אפשרות למדינה לשרוד כלכלית לבדה לגמרי.

מדבר עליהם.

מצטער, לא חושב כמוך שלדעת שיש משמעות לאומות העולם (שימי לב "אומות העולם" -  לא אמריקה לבדה! ויש הבדל גדול מאוד!) - זה כפירה. מאז ומתמיד הייתה משמעות לאומות - בטח ובטח בפן המעשי, אבל גם בפן ההלכתי/אמוני.

"מה שצריך" - ייתכן, כרגע, הוא לשמור על יציבות מדינת ישראל ולא לדרדר אותה לתהום שדי ידועה מראש, לפי כל התחזיות, אפילו האופטימיות ביותר...

בסופו של דבר, צריך לחשוב מעשי. קל לך לדבר תיאורטית - אבל כאשר האינפלציה במדינה תהיה של 45000 אחוז, בגלל חוסר ביבוא ויצוא,בגלל החרם העולמי, ולא של כמה אחוזים כמו היום (המשמעות המיידית - כיכר לחם תעלה לך בערך כמו בית היום...) - נראה איך תדברי אז. וזה רק דוגמה קטנטנה מיני רבות...

שהייתה עושה מה שאת חולמת עכשיו שיעשו...

זה מה שאני טוען. שבהחלט ייתכן שדעת תורה הייתה אומרת לא לעשות מעשים כאלו שיבודדו אותנו בינלאומית.

מבחינת לטחון את השכל על הצד המעשי - זה לא משנה מה אנחנו מבינים או לא, בכל מקרה אין ערך אמיתי למה שאנחנו אומרים, כי אנחנו לא בצד מקבלי ההחלטות. לא התדיינתי כאן כדי להפיק מזה רווח מעשי, ולכן ה"מיותר", לפחות מבחינתי, לא שייך כאן - דנתי כאן תיאורטית כי זה מעניין אותי ונושא שקרוב לליבי. זה הכל.

רק, כמובן, דיברתי על זה שזה בסדר גמור שאין לך כוח לדבר יותר על זה, ואיחלתי לך לילה טוב לא דיברתי על החלקים האחרים בהודעתך...

אני למעשה מסכים עם כל מילה שלך

מה שאני אומר זה לא - לא מגיע להם, מה הם אשמים? מסכנים קטנים...

אני יודע שכמעט כולם שם שותפים למלחמה (אגב בסקר שראיתי שהם עצמם נשאלו אם הם שונאים יהודים זה 93%)

אבל זה לא אומר שתושבי כל העולם יודעים את האמת הזאת.

אם בארה"ב ובבריטניה, בצרפת ובגרמניה בארגנטינה וכו' וכו' יחשבו שאנחנו עושים פשע מלחמה כי הם נוצרים, מה יעזור לנו שנצעק בקול גדול - אנחנו לא מסכימים עם הערכים שלכם? 

זה יציל אותנו מהם אם תתגבש נגדינו קואליציה בינלאומית?

לפחות ע"פ מה שקראתי שכתבו מספר משפטנים.

הגדרות פשעי מלחמה נכתבו בצורה גמישה באופן מכוון.

אם תשים לב - אמרתי בהתחלה שהחלת ריבונות על שטח עזה נתונה לפרשנות

אבל יש דברים ברורים. ופגיעה באזרחים במכוון זה פשע מלחמה ברור מאד

בס"ד

ולהעניק סיוע הומניטרי, חשמל, טיפולים, גז, אוכל ועוד למי שמשתמש בזה בכדי לפגוע בנו, זה נקרא טמטום!

וכדאי לראות ולהביט לאן הלך כל הבאון שהעבירה ישראל לעזה (ע"ע מנהרות), לאן הלך החשמל (ע"ע טילים) וכו'.

בס"ד

כמו הגאון הרב דב ליאור:

הרב דב ליאור על מבצע צוק איתן: מותר להרוג חפים מפשע

מבצע צוק איתן: רבה של קרית-ארבע הרב דב ליאור קובע כי בעת מלחמה מותר להרוג חפים מפשע. על החרבת עזה: "במקרה של עזה מותר לשר הביטחון להורות אפילו על החרבת כל עזה כדי שהדרום לא ימשיך לסבול ולמנוע פגיעה בבני עמנו"​

הרב דב ליאור, רבה של קרית-ארבע, סבור כי מבחינה הלכתית מותר בעת מלחמה להרוג חפים מפשע. בחוות דעת הלכתית, ששוגרה גם לשר הביטחון כתב הרב ליאור: "תורת ישראל מדריכה אותנו בכל תחומי חיינו הפרטיים והציבוריים גם יחד, איך ראוי להתנהג גם בזמן מלחמה".

בחוות הדעת מביא הרב ליאור את דברי המהר"ל מפראג שכתב שכפי שהיה מותר לבני יעקב לפגוע באנשי שכם, כך בכל המלחמות מותר לעם המותקף להשיב מלחמה שערה כנגד העם ממנו באו התוקפים, והוא אינו חייב לבדוק אם כל אחד ואחד מהם משתייך ללוחמים.

עוד מוסיף הרב ליאור כי בשעת מלחמה מותר לעם המותקף גם להעניש את אוכלוסיית האוייב בצעדי עונשין כפי שיימצא לנכון, כגון למנוע אספקה או חשמל וכן להפגיז את כל האיזור לפי שיקול דעתו של שר הצבא. ואין לסכן סתם חיילים אלא יש לנקוט באמצעי הרתעה מוחצים בכדי להדביר את האוייב.

בסופה של חוות הדעת מברך הרב ליאור את כל חיילי צבא ההגנה לישראל שהשם אלוקי מערכות ישראל ישלח להם עזרו מקודש, ושהם יצליחו במלחמתם להדביר את האוייב ולקדש שם שמים לעיני אפסי ארץ.

(מקור: אתר סרוגים)

לצד המוסרי שבזה

ואני לא חולק עליך (כמו שהדגשתי כאן כמה פעמים)

השאלה אם חכם לעשות את זה זאת שאלה אחרת לגמרי, זאת שאלה מדינית וצבאית, לא מוסרית

ולדעתי (ולדעת כל מתווי המדיניות כאן בארץ) לעשות פשעי מלחמה יהיה אסון מדיני שיגרום לישראל להיות חייבת לרדת על בריכיה, וזה יגרום להרבה יותר הרוגים בסופו של דבר

(כשלמעשה, ככה אני מבין את זה - לפי השיקולים הביטחוניים, והפוליטיים, הרחבים, שנשקפים ממהלך כזה). כלומר - זה לא מצווה שחייבים לעשות בכל מצב,  אלא, זה אפשרי - אבל במסגרת השיקולים הכלליים, כלומר, יכול גם שלא להתבצע עקב קביעה שכעת זה דבר פחות מועדף...

וזה המצב כאן, כרגע - גם אם בפועל זה לא נובע מתוך פילפול הלכתי של הרמטכ"ל ושר הביטחון, אלא פשוט מהמציאות הפוליטית-בינלאומית שהם רואים ומחליטים לפיה.

או אולי, תתני לה קרדיט רק כאשר מלך המשיח יגיע וינהיג אותה ותהיה מדינת הלכה בלבד - הרי זה למעשה המדיניות שאת רוצה שתהיה, וכל מדיניות אחרת, חלקית וטובה ככל שתהיה - לא תהיה המטרה המלאה שאת ב-א-מ-ת רוצה, אם אני מניח נכון מה את רוצה. אז מה? בגלל שאנחנו רוצים מלך המשיח, לא ניתן קרדיט על הצלחות חלקיות, הצלחות ביניים?

לא נראה לי שזאת הדרך.

נכון, לא ה-כ-ל אנחנו משיגים, ויותר מזה - גם הממשלה אולי לא עושה כ-ל מה שהיא יכולה - אבל האם זה אמור למנוע מאיתנו מלשבח ולתת קרדיט לממשלה על כל צעד חיובי שהיא עושה בכיוון?

דרכה של הציונות הדתית, ככה אני רואה את זה, מקום המדינה - היא לשתף פעולה עם המדינה, כדי להצעיד אותה קדימה, צעד אחרי צעד, עד להגעת המשיח - ועל כן, ראייה במהלכים ובשלבים חלקיים, הצלחה של הממשלה, ונתינת קרדיט לה - זה דבר הכרחי להמשכת התהליך. אם נרצה "Vכ או כלום" - לעולם לא ניתן קרדיט, לעולם לא נתמוך בממשלה, ואז, בטוח שלממשלה יהיה פחות כח ומוטיבציה להמשיך בתהליכים האלו שתמיד, תמיד תמיד, דורשים עידוד מהעם - כי להזכירך, ביבי ובוגי - הם שליחים שלך, לא נחתו מעצמם לבד בדיקטטורה. הם שליחים של העם וצריכים את העם איתם כאשר הם עושים צעדים שהם נכונים. נכון, רק חלקית - אבל כאמור, אם תחכי למציאות השלמה ועד אז לא תתני עידוד - המצב יהיה מאוד מאוד קשה...

זוהי דעתי האישית.

כל טוב.

בס"ד

אנחנו נמצאים בחודש תמוז.

מחודש תשרי, תחילת השנה, נרצחו שמונה אנשים, חיילים ואזרחים,וישראל שתקה.

לאחר מכן חטפו לנו שלושה נערים ורצחו אותם, וישראל לא הגיבה, לא "אגרוף ברזל" ולא "דמם בראשם".

ואז התחיל להתגבר הטפטוף על הדרום ומשהו התחיל במערכת מעט לזוז...

ורק לאחר מכן שהטילים כיסו את כל הארץ משהו נזכר להתעורר.

וכל זה בלי להזכיר את הטרור היום יומי שקיים ומעלימים ממנו עיין.

אז על מה לתת קרדיט?

על כך שבמשך תקופה ארוכה ישראל הפקירה את הביטחון שלנו?

על כך ש"שקט יענה בשקט"? על כך שהבליגו ונתנו עוד צאנס ועד הזדמנות?

וזה בלי להזכיר את שחרור המחבלים ואת מתן ההטבות למחבלים.

הפכו את דמינו להפקר, ולקח להם הרבה זמן להתעורר.

הדבר היחידי שיציל את המצב זה אם ממשלת ישראל תשים סוף אחת ולתמיד לטרור, ולא רק בעזה אלא בכל יו"ש.

לצערי, כרגע זה לא נראה כך.

או שמא חשבתי שראוי שתיתן קרדיט על מה שקורה עכשיו! ? יחי ההבדל הקטן... אתה הכנסת דברים ואמירות שלא קשורות. זה שיש מחדלים, זה נכון - האם זה אומר שמעתה ועד עולם לא ניתן קרדיט לכלום, על כלום, כי "היה מחדל פעם"? לא נודה על דברים נכונים וטובים שהממשלה עושה???

והדבר שהממשלה עושה עכשיו, גם אם הוא באיחור, גם אם הוא לא בעוצמה שאתה רוצה - הוא הדבר הנכון כעת - לא הנכון השלם, רק נכון חלקית - אבל יותר טוב מכלום, שצעקו כל מיני אנשים לפני שנכנסנו לעזה...

אם לוקח זמן להתעורר - זה אומר שיותר אסור לעולם לתת קרדיט?

תמהני עלייך. 

אל תיתן קרדיט על כל מה שאמרת, גם לא דיברתי על זה בכלל. אלא, בדיוק על הזמן שבו צה"ל והמדינה - שהיא למעשה המפעילה את צה"ל - כ-ן פועלים, כן משמידים, כ-ן מגנים על עם ישראל בגופם בתוך סמטאות עזה. על זה, בהחלט יש מה להודות, לפחות לדעתי.

אני לא באמת הולך להתחיל הלסביר איזה הבדל "קטן" יש בין בנק לבין מדינה, בין מקרה כמו שאתה אמרת למקרים שמדינה מתמודדת איתם (אגב - פיגוע דקירה של מחבל יחידני שכמעט בלתי אפשרי לתפוס - מעניין אותי לשמוע ממך איך לדעתך אפשר למנוע זה מראש? ואיך אפשר להגיב על זה בצורה נכונה? להחריב את הכפר של אותו מחבל? לדאוג שלא יהיו בכלל סכיני מטבח בכל יהודה ושומרון? או פשוט, להעיף מהארץ את כל הערבים מראש - זה מה שאתה מיפית מהמדינה לעשושת ו"לתת לך את סכום הכסף", שהתאכזבת שהיא לעא עשתה? סתם שאהיה מכוונן עם מה שאתה רוצה..).

אבל כאמור, כמו שאמרתי למעלה, לפני הסוגריים - זה ממש לא אותו הדבר, אם מסתכלים על זה בישרות באמת.

וכאן, סתם שתבין, כשאני אומר "לתת קרדיט", זה לא סתם להגיד "שכוייח", אלא לחזק את המדינה בצעדים שלה, להודות לה ויחד עם זאת - להראות לה בשבחים האלו שאנו מרוצים מהתהתקדמות הטובה ושמחים בכך - כי זה, בין היתר, מה שיעזור למדינה להמשיך הלאה עוד ועוד. כך שאפילו לשיטתך, זה אמור להיות חשוב.

(ואם ננסה בכל זאת להמשיל מה שאמרתי כרגע דרך המשל שלך - אם היית יודע שאתה זקוק ל100 אלף שקלים, והבנק באמת בהתחלה התעלם, אבל לאחר זמן הסכים להביא לך 50 אלף שקלים. אתה יודע שאתה זקוק לעוד 50 אלף שקלים. אתה יודע שהברירה בפניך היא או: להתנהג בנימוס, להודות מאוד לבנק ולשבח אותו על מה שעשה, ולקוות שזה ישכנע את מנהל הבנק לתת לך עוד מהכסף הזקוק לך - גם אם לא יביא את כל ה50 אלף הנותרים אלא רק, לדוגמא, 30 אלף - עדיין זה קריטי עבורך - או, שהברירה השנייה, היא להתנהג בגסות ובחוצפה מול הבנק, לשבור את הכלים שוב ושוב, לא להודות,        וכו' וכו' - וככה לאבדאת הסיכוי לקבל עוד 50 אלף, כי עד כמה ש"תפנה לאנשים הרלוונטים שיטפלו באותו הבנק"  - זה לא באמת יעזור (אגב, מעניין אותי בהקבלה של המשל והנמשל שלך - מיהם אותם "אנשים רלוונטיים" מבחינתך שיכולים לטפל במדינה כמדינה, שהיא לא "עשתה מספיק", ולא "התייחסה" עד עכשיו? מי הם אותם אנשים בעלי כוח אליהם אתה פונה שישנו את מדיניות הממשלה?

אם אתה אישית לא חושש בכלל מחרם בינלאומי, זה משהו אחד - אבל אתה, כידוע, לא נמצא בעמדת ההחלטה וההנהגה שיכול לקחת על עצמך את ההחלטה הזאת, ואפילו לא להבין באמת מה המשמעויות שלה.

לדבר מרחוק תמיד קל יותר, כאשר השאלטר והתוצאות הישירות, לא נמצאים בידיים שלך. אני בטוח שהיית הרבה יותר מהסס אם היית צריך להיות זה שקובע ב-א-מ-ת מה לעשות...

(מעניין אותי, אם, היפותטית, בן ארי היה עכשיו ראש ממשלה שבה יש 70 חברי כנסת ימניים באמת - האם הוא היה מעיז לסגור לערבים כולם את החשמל והמים? אני די בספק. אבל המחשבה הזאת מעניינת, בלי ספק )

דבר אחרון והכי חשוב - איזו מדינה ערבית תקבל אותם מרצונה, בכמויות גדולות? זאת השאלה הכי גדולה בסיפור הזה

בפועל, במציאות - בוודאי שיש ערך ליחסים בינלאומיים, אני די בטוח שגם אתה מבין את זה,, למרות ש"הי, אבל כתוב "ובגויים לא יתחשב"  " .

ישראל מגנה על עצמה, אבל דואגת לא לעבור יותר מידי את הקו האדום שעלול להיות קריטי. להזכירך, אם שכחת, כ-ן הרגנו במלחמה הזאת אזרחים של עזה שלכאורה "תמימים" - כלומר, כן יש מבצעים ודברים שפוגעים גם באוכלוסייה "תמימה" - אבל בכמויות ובשלבים (התראות וכו') שעוזרים לנו להגן על עצמנו מול העולם. בסופו של דבר, אם ננסה לממש את הצעתך ונביא למעשה לחיסול של מאות אלפי עריבם בעזה - אני לא רואה איך מדינת ישראל תוכל להיחלץ מזה בשלום.

בנוגע ללהעביר לך/בן ארי את המפתחות לחודש - דבר ראשון, אני לא בטוח שבאמת כל כך בקלות היית רוצה אתה או בן ארי לשלוט לגמרי במה שקורה, כי זה אומר שאחרי זה גם כל המפלה והחורבן - יהיו בזכותך, ותיזכר לדיראון עולם... ומין הסתם שהיית מפחד מידי לקבל את ההחלטות - אני מדבר ברצינות כרגע, ממש לא בצחוק...

דבר שני - היה ואם אתה באמת מתכוון לכך והיית רוצה שיעבירו לך את המפתחו כדי שתוכל באמת לעשות מה שאתה אומר עכשיו - אז אני אישית, שמח שהמפתחות לא אצלך ו/או בן ארי

האנקדוטה על זה שזה הפרשה שלי, הייתה סתם בלי קשר למה שרציתי להגיד

בכל מקרה - אתה צודק. ביטחון האזרחים הוא הדבר הראשון שצריך לחשוב עליו. אבל תהיה כנה - הביטחון של האזרחים בהחלט תלוי גם במה יגידו ומה יחשבו ומה יפעלו נגד ישראל בזירה הבינלאומית, כתוצאה מעשייה כזאת או אחרת!!! 

בא נראה - מה יותר מסוכן, חמאס שלא הצלחנו לכתוש ל100 אחוז לגמרי, בגלל כל הבעיות - אי אפשר לחסל את כל עזה, אי אפשר למנוע חשמל ומים ואוכל ותרופות מכל תושבי הרצועה ולהביא בכך למותם בלי שהעולם יתעורר לפעול נגדנו - לא 100 אחוז, אלא רק 30/40/50/60/70 אחוזים (וזה מה שכעת אומרים בצה"ל...פגיעה אנושה בחמאס...בנשקים, במסתורים, במנהרות, במחבלים, בכני השיגורים, בטילים וכו' וכו')

או שיותר מסוכן בידוד בינלואמי מהעולם, שאומר, רק במקבץ קטן של דברים שזה אומר: אין נפט = אין חשמל, אין רכבים, אין שינוע מזון, אין שינוע תרופות, לאחר זמן - גם אין חשמל לבתי חולים. בנוסף - אין כסף בישראל, בגלל חרמות כלכליות בינלואמיות = כיכר לחם בישראל תוכל לעלות בעתיד בערך 150 אלף שקלים אם לא יותר - ובסוף אפילו כסף היא לא תעלה, כי לכסף כבר לא יהיה ערך - אלא כולם ילחמו על האוכל המועט שנשאר במדינה ושהמדינה יכולה לייצר בעצמה. בנוסף, שום מדינה ממדינות העולם לא תעמוד לעזרה לנו בעת שהמדינות הערביות יעוטו עלינו.

בואו נחשוב, מה באמת הסיכון הגבוה יותר לביטחון האזרחים? 

אז לנסות להפריד בין "הביטחון", לבין ה:"מה יגידו עלינו בעולם" - הוא ניסיון חביב, אבל שלא צולח - לא ניתן להפריד בין ביטחון לבין יחסים בינלאומיים.

רק תסתכל על איראן ועל הלחץ הכלכלי הלא יאומן שהיא הגיעה אליו - מסנקציות חלקיות בלבד שהוטלו עליה - ועוד, שאיראן היא ארץ ענקית בעלת כוח כלכלי עצמאי ענק, בשל כל הנפט... - אז אם איראן כמעט נחנקה מזה, מה אנחנו נגיד?

האם צריכים לזרוק את כל היחסים הבינלואמיים לזבל ולהגיד : " אנחנו נעשה ככה וככה בלי לחשוב על ההשלכות, וה' כבר יעזור שיהיה בסדר" - זה כמו שחולה יזרוק לעזאזל את כל ההוראות של הרופא שלו, ויגיד: " שאני לא אצום ביום כיפור? לא יקום ולא יהיה! אני אצום, וה' ידאג שאני אשאר בחיים".

זה לא ביטחון בה', זה סיכון חיים באמתלא של "ה' יעזור ויעשה נס"

בס"ד

נתניהו מתגאה במציאת 35 מנהרות. הבוקר נמצאה מנהרה אל תוך חדר באוכל של קיבוץ כיסופיםץ

רק לחשוב מה היה קורה ח"ו אם החמאס לא היה מפר את הפסקת האש, אז בכל היה נמשך כרגיל והטרור היה מתנפץ לנו פי כמה וכמה מאוחר יותר עם הרבה יותר נפגעים. נתניהו, בוגי, אהרונוביץ, ליבני וכו' היו מהתומכים להפסקת אש, ב"ה שהקב"ה כיוון את הדברים אחרת.

או כמו שאומר מו"ר הגאון הרב דוב ליאור: "אנחנו נגד עבודה ערבית, אבל לפעמים אי אפשר בלעדיה".

כמו כן,

לצערי לא נשמעה אפילו פעם אחת המילה ניצחון בכל המבצע הזה.

אז יגמר המבצע, אחרי שהשגנו שקט והחמאס נפגע, אבל עוד שנה וחצי ח"ו זה יחזור שוב.

בהתחלה זה יהיה "טפטוף" ולאט לאט זה יהפוך למטר ופתאום נראה שוב את כל הארץ מופיעה לנו פה למעלה במסך בהתראה על צבע אדום.

דבר נוסף זה ההתגאות בצבא ה"מוסרי"

מחבלים שבאים לפגוע בחיילים זוכים לטיפול במקום לכדור בראש.

ישראל פותחת בית חולים לנפגעים ערבים. למה? 

הגיע הזמן לשנות את השיטה ולהתנהג עם אויבים כמו שצריך להתנהג עם אויבים!!!

ועדיף מוקדם, לפני שנתחרט על זה.

וכמובן, כל האמור פה זה רק כלפי הממשלה ומקבלי ההחלטות,

ואין פה שום כעס או טינה לחיילים שעושים עבודת קודש!

בידוד בינ"ל הוא רע מאוד ויכול לעלות בחיים של הרבה יותר אנשים, ח"ו.

אף אחד לא אמר שזה קל לנהל מדינה.

המטרה של הממשלה כרגע היא לא לכבוש את עזה ויש לכך סיבות רבות.

ו...לבטוח בהשם זה נכון תמיד, בכל סיטואציה. רק חשוב לזכור להסתכל למציאות בעיניים, מדי פעם.

א. גם אם לא היעד בשלמותו - צריך להודות על כל דבר טוב. וזה נותן עוד כח.

ב. בינתיים מנסים להכניע את האוייב. ברור שהמטרה גם מבחינה זו צריכה להיות לפרוק לו את היכולת להתחמש שוב.

ג. באזרחים סתם, יש ענין לנסות לא לפגוע. גם כי לא כולם שם הם אכן כך. וגם מהסיבה הפשוטה שאי אפשר להתעלם מהמציאות שלחצים בינלאומיים מפריעים. אם היו פוגעים "סתם", היכולת להמשיך להכותם היתה פוחתת.

אבל לא נכון ש"עושים הכל כדי לא לפגוע בהם". מזהירים - אבל לא נותנים שוב לחמאס להסתתר מאחריהם ולירות על אזרחינו. אחרי שמזהירים שיתפנו האזרחים - מפציצים את החמאס, ומי שנשארו - נפגעים. זו הסיבה לאזרחים הפגועים. ולא מתנצלים על כך  -אומרים שהם אשמים, וממשיכים. זה מוסר יפה מאד, שלא לסכן אותנו בשביל ההצגות שלהם. ובוודאי שחיי חיילינו חשובים לממשלה יותר מהאויבים.

ד. "הפסקות הומאניטריות" וכד', זה חשבונות של מנהלי המדיניות. לדוגמה, פתיחת בי"ח חליפי לאזרחיהם - נותנת אפשרות להפציץ בי"ח שלהם שמסתתרים שם מחבלים. לא סתם הם לא רוצים שאזרחיהם יגיעו..  צריך אמון שמעבר לדברים שאכן צריכים תיקון עקרוני - יש גם חשבונות של מי שמנהלים את המערכה.

ה. לא "איבדנו את הצדק שלנו" בגלל שהממשלה כרגע לא רוצה להפוך את עזה לחלק ממדינת ישראל.  בוודאי שהנכון זה להחזיר לריבונותנו כל חלק מארצנו, אבל גם הרצון להכריע את הרשע - הוא צדק גדול מאד. הכל התחיל מחטיפת הנערים, מזה שאסרו רבים מהם, אז הם הגיבו בירי טילים; והתגובה כעת היא מלחמה ברשעות, וגם הצלת חיים כפשוטו.

בוודאי שלא מספיק "שקט לטווח ארוך" שיצטיידו בו שוב. צריך למגרם לגמרי.  אז צריך גם להודות על הטוב שעושים כעת - וגם להצטרף לדרישה הכללית במדינה לא לסיים לפני הכרעתם המוחלטת, ללא יכולת להתחמש שוב. נקוה, בעז"ה.

ובדיוק בגלל זה חשוב להודות לצה"ל, לחזק אותו, להראות לביבי שהעם מאחוריו ומוכן לשאת במחירים - כן, זה חשוב! כן, זה משפיע! במיוחד על ביבי, שכידוע - שרון הוא לא...לטוב ולרע... - זה חשוב לחזק את ידי הממשלה, זה חשוב לתת לה גיבוי בזמן הזה, זה חשוב לאמץ את ידה שתמשיך במבצע הזה עוד ועוד כל זמן שאפשרי, ולרסק כמה שיותר.

מה יהיה המצב בסוף - אני לא יודע וגם אתה לא ואפילו שיר ידידת לא יודעת, לדעתי, כי איני מחשיב אותה לשוטה, שלשוטים ניתנה נבואה לאחר חורבן הבית...

האם זה אומר שאני לא אחזק את הממשלה במעשים נכונים - מעצם הסיבה שאיני יודע בוודאות שבסוף יהיה טוב יותר? לא נראה לי...

האם זה אומר שבני אותו דור ועד עולם, לא הודו בכלום ליהושע? הרי הוא לא כבש את כל הארץ, וחלקים נרחבים מותרו בידי הגויים...

תמהני עליך. זה שמציאות לא מגיע לכלל שלמות, או שלא ידוע מתי ואם בכלל יש רצון ואפשרות עכשיו, להגיע לכדי שלמות - האם זה מה שימנע מאיתנו להודות על מה שיש עכשיו?

השיר "דיינו" של פסח, אולי יכול להבות מעין "חיזוקון" לדבריי...ולא, אני לא מתכוון לערוך עכשיו השוואה מלאה ואין צורך שתנסו להוכיח לי שמה שכתוב שם הוא לא באמת וכו' וכו'...זה רק "חיזוקון"...

זה היה עיקר מה שאמרתי, ועיקר מה שטענתי כנגד "שיר ידידת". אתה שאלת על אלו שטטוענים כנגד ההודעה שלך - עניתי לפי זה.

כעת, ברשותך, שאלה אליך - האם אתה, לא מודה על כלום? כיוון ש"לא חיים את החזון" - אז אין צורך להודות למדינה ולחזק אותה ולשבח אותה על כלום? גם לא על החלקים הכן טובים, נקודתית - בסדר, לא  "חזונית", - שהיא עושה?

ולפי השורה הלפני אחרונה שלך - אותו חייל שמסר נפשו והרג מחבל, עשה את זה כי ביבי אמר לו - אז למעשה, ביבי הוא השליח הישיר להריגת המחבל, ואתה צריך להודות לביבי על כך שנהרג אותו מחבל...מתמטיקה פשוטה, למען האמת... 

ואני מדבר כרגע על הקטע המיקרו, לא המאקרו..

ונחזור למאקרו: מאיפה לך שאם אין חזון כולל וכו' וכו', שאין על מה להודות? איפה זה מעוגן בהללכה/בפוסקים? נשמע לי מאוד מוזר. אתה חייב להודות על הטובה למי שהיטיב עימך - בלי לעשות חשבון שלך כרגע " זה לא חזון כולל", ו"זה לא באמת יוביל אותנו למקום טוב יותר אלא רק לרע יותר" - קודם כל, המצב כרגע הוא שמשמידים דברים רעים - אי אפשר להגיד שזה רע. אפשר להגיד אולי שזה לא מספיק - אבל זה לא "מוסיף רע", אלא אולי, רק , "לא מספיק טוב". על "לא מספיק טוב" - צריך להודות, בניגוד למה שאוטומטית "מוסיף רע", שעליו, באמת ההיגיון אומר שלא צריך להודות.

החלטת ביבי להיכנס לעזה, כרגע, בלי נבואות כמו שאתה יודע לנבא מה זה יעשה בהמשך, כרגע - זה דבר טוב שמציל את עם ישראל.

על זה צריך להודות.

לא הבנתי מאיפה בהלכה אתה שואב את זה שאין לך על מה להודות אם אין "חזון כולל". מה בכלל המשמעות ההלכתית של "חזון כולל"?

בימי יהושוע, הפסיקו לכבוש את הארץ, אפילו כשיהושוע עוד היה חי, והיו הרבה חלקים לא כבושים שנשארו כך עשרות ומאות שנים - מה בדיוק ה"חזון הכולל" שראית במצב שם? איך הוא בא לידי ביטוי בפועל? או אפילו, רק ברעיון?

לא ברור, לא ברור...

(דבר שני - האם אתה מתכוון ל"חזון" תורני אמוני, שהמפקדים צריכים להוביל? הרי אתה לא מצפה ממשלה שבעקרונה היא חילונית, שכעת החזון שלה יהיה "חזון התנ"ך, בניין בית המקדדש וכו'" - החזון שלנו עכשיו, כציונות דתית, הוא בדיוק להוביל את עם ישראל למצב שבו החזון התורני יוכל להתגשם ולהתחיל לצעוד. בנתיים, אנחנו כאן כדי להזיז אותו. לכן, ממפקד חילוני וממשלה שבעיקרון כעת היא ל-א תורנית - יש לצפות לדברים ריאלים ממנה - שזה, הגנה על עם ישראל ועמידה מול המחבלים - האם זה לא מה שעושים עכשיו במבצע?

דבר אחרון - מה שאני אומר "להודות", אין הכוונה רק "תודה שעשית את זה" - אלא דרבון חיובי של המדינה להמשיך בצעדים שלה, על ידי עידוד ותישבוחות שבאופן ישיר מראים שהעם ניצב מאחורי מנהיגיו במעשים שהוא עושה - אם לא נודה, אם לא נדרבן את המדינה - הסיכוי להגיע לדבר אליו אתה מצפה, קטן הרבה יותר - כיוון שאפילו במימד הפשוט ביותר, המדינה לא תרגיש שיש לה לגיטימציה מהעם לעשות את הדברים, אלא רק ביקורת - ותיסוג. ולא, אני לא מגזים בכוח ההשפעה של העם על מנהיגיו - סוף סוף, הם באמת השליחים של העם...

למה אתה קורא "לקדם את עמ"י באופן כולל"? האם להצלה מ50 פיגועים אשריים של חטיפת מנהרות - אתה לא קורא הצלה? האם להשמדת עשרות אחוזים גבוהים של הנשק החחמאסי, השמדת נקודות שיגור רבות ובכללי עד כמה שניתן, בכל השיקולים, כולל הבינלואמיים, לעשות - כתישת החמאס ויכולתו לבצע פיגועים נגד ישראל - לכל זה, אתה קורא קידום כולל? (כי זה כבר מה שקורה עכשיו..) - או שלא זה בשבילך הוא קידום כולל?

בכל מקרה, נראה לי שאתה נופל כאן באמת במלכודת הקלאסית של החרדים, של הכל או כלום - לא לגמרי, אבל די דומה... של "אם אין מלך המשיח עכשיו, אז מבחינתי אין שום סיבה להודות או להרגיש שאנחנו מתקדמים - רק כשיגיע המשיח אני אהיה מוכן להודות שהתקדמנו, באותו רגע..."

הלואי שהיה פיתרון שאין בו חסרונות, משהו חד משמעי שאין בו בעיה

,האם יש פיתרון כולל? אני לא מבין בזה מספיק

אז מנסים, נותנים מכה כאן, נסוגים לפעמים, מקריבים חייל ואוכלים סוס, מנסים לתכנן כמה מהלכים קדימה

זה מצריך הרבה מחשבה

הלואי הלואי הלואי שנתניהו חושב גם על כל זה ובאמת שובר את הראש על זה ולא רק על "כמה מנדטים אני אקבל פעם הבאה"

לק"י

אז ככה:

1. מה העולם יגיד- מהניסיון העבר של מדינת ישראל רק כאשר אנחנו התנצלנו על מה שעשינו העולם העז לנזוף בנו וזה פתח את הפתח לחרמות למיניהן. אם אנחנו נבוא בעמדה של צדק מול העולם הם ישבו בשקט. (איך אני יודעת? לאחר מלחמת ששת הימים התחיל הסיוע האמריקאי- אחרי "הכיבוש הגדול והמשחית" שהם כ"כ מתנגדים אליו. למה? כי היה לנו מה לתת להם, לפני כן הם הטילו אמברגו נשק על ישראל וגרמו לה לוותר על סיני. כאשר ישראל חזקים- העולם אוהב ותומך בנו. יוצא הדופן היחיד שהיה במהלך השנים- היה מייד לאחר השואה- העולם גם אוהב אותנו כאשר אפר 6 מיליון יהודים מוטל לרגליהם. )

2. חרם של העולם- כלכלת המערב שוקעת. כדאי שנתחיל לפנות גם לסחר עם ארצות אחרות כמו הודו ואפילו רוסיה. יש לנו הרבה להציע.

3. לפעמים צריך להיות חכם ולא רק צודק- נכון אבל החוכמה היא לחשוב לטווח רחוק מה יעזור למדינת ישראל. המצב שבו אנחנו רק רוצים להרגיע את השטח ולהשיג כמה שנות שקט זה לא להיות חכם ולא להיות צודק.

4. לא יהיה צורך להשמיד את תושבי עזה- 80% מהם רוצים להגר על פי סקר שנעשה לא מזמן. אנחנו רק צריכים לתת להם את האפשרות להגר. (לאן? זה כבר יקבע בהסכמים בינלאומיים- אפשר לקחת חלק מתקציב הביטחון המנופח של מדינת ישראל שחלקו מוקדש לדברים כמו כיפת ברזל וגדר ההפרדה ולתת ללא מחבלים ששם פיצויי הגירה) (על פי תוכניתו של משה פייגלין- התוכנית היחידה לדעתי בימינו שהוצעה שיכולה להביא שלום לעם ישראל)

5. לא הקמנו מדינה כדי להיות תלויים בגויים. אם בן גוריון היה מפעיל את מערכת השיקולים שלכם (של מי שלא הסכים איתי כמובן) אז לעולם לא הייתה קמה מדינת ישראל. בל נשכח שבן גוריון פעל בתנאים קשים הרבה יותר מאשר אנחנו בימינו. (והוא זה שטבע את המושג "אום שמום")

6. למדינת ישראל כלכלה פורחת הקשורה למוחות הישראליים- להמצאות ופיתוחים ישראליים – זה תוצרת ייחודית שהעולם לא היה רוצה לפספס וזו אחת הסיבות שלדעתי לדבר על חרם של העולם זה מופרך

7. "מדינת הלכה" – לא הזכרתי אותה בדברים שלי. (חוץ מעכשיו) אני רוצה שנקים "מדינת היגיון". חזון השמאל מוביל אותנו כבר 2 עשורים למוות ואובדן. מה שמופרך פה זה חזון אוסלו שעדיין מוביל אותנו. מה שאני הצעתי לא כ"כ מופרך ודרך אגב- גם לא דורש מדינת הלכה.

8. דרכה של הציוניות הדתית- לא הצליחה למנוע את הסכמי קמפ-דייוויד ופינוי ימית, לא את הסכמי אוסלו, הסכמי וואי, ההתנתקות- הגירוש ועוד ועוד הסכמי מוות ששילמנו עליהם בדם אלפי יהודים ויותר ואנחנו עדיין משלמים עליהם בדם. הגיע הזמן לשנות את דרך הציונות הדתית להציב חזון נגדי (כמו שעושה פייגלין) וממש לא לקבל את המדיניות המוטעית של הממשלה- גם אם מבטיחים לנו עוד כמה בתים בהתנחלויות ועוד כמה שנות שקט, אני רוצה שננהיג את המדינה ולא נהיה נספחים לממשלה כאילו ימנית שמשמשת קבלן ביצוע לחזון השמאל.

    

   אז לילה טוב או אולי יותר נכון להגיד בוקר טוב לכולם.

תראי שמה שהפריע לי בעיקר זה פשעי מלחמה, לא הימניות שלך

להתוות מדיניות תקיפה, לעודד הגירה, לא להתקפל לפני הגויים - כל זה דעה ימנית שאני יכול להבין ולהכיל

יש מה להתווכח על צורת המחשבה שלך - האם זה באמת ישים ויעיל, ויש בינינו מחלוקת יסודית בגישה לציונות

(אני למשל חושב שבן גוריון היא מתאבד אמיתי, והוא עשה מעשים חסרי אחריות בעליל, זה שהצליח לו זה נס של הקב"ה, זה לא אומר שזה היה הגיוני מה שהוא עשה)

אבל בהתחלה דיברת על "לא להתייחס לאזרחים כחפים מפשע"ו זה היה נשמע ממש לפגוע בהם, ולא לתת להם צרכים הומנטריים

שזה פשע מלחמה, ועל זה העולם לא רק יעקם את האף, אלא יתייחס אלינו כפושעים

גם מי שחושב שלא צריך להתכופף בפני כל מצב רוח של כל גוי, זה לא אומר שאפשר לא להתחשב בכלל במה שהם חושבים

האמריקאים חושבים שלא היינו צריכים לעשות משהו - לא נורא, אפשר אולי קצת לצפצף עליהם

אבל אם האמריקאים חושבים שאנחנו עושים פשע מחריד- כאן לצפצף עליהם זה התאבדות

ראיתי כמה וכמה שחושבים שיש כאן בעיה מוסרית

אני חושב שזה יותר נובע מפינוק של אדם שלא מרגיש בסכנת חיים מוחשית, וחושב שאפשר לוותר לערבים והכל יהיה בסדר

לגבי 2 אתה שוכח את האנטישמיות שלדעתי היא מרכיב משמעותי כאן

ולגבי 3 אני לא רק חלש באמונה הזאת, אני הרי כופר בה לחלוטין...

אבל גם לשיטתך אני חושב שצריך לעבוד עם שכל, ולא לפטור את הכל כפחדנות בעלמא

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה