אומר הרב צבי יהודה: "אל יחליט כל אחד מאתנו, כל מפלגה, ארגון וחלק-כי רק איתו כל האמת וכל הצדק".
שימו לב, הרב צבי יהודה איננו פלורליסט, הוא איננו אומר- תראו, אין אמת, יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שהוא צודק.
הרי ממילא אמת היא דבר יחסי, כל אחד חושב אחרת, ומי יאמר מה האמת? הרב צבי יהודה אינו חושב כך.
ודאי יש אמת ויש שקר, וצריך לברר את אמיתות האמת ולדחות את השקר, ויש מקום לעימות שמטרתו בירור האמת, אבל,
אל יחליט כל אחד שאיתו ורק איתו כל האמת והצדק ואין בדברי זולתו ולא כלום.
האדם הפרטי אינו מסוגל לראות את כל האמת, וכאשר יש באומה סיעות וכיתות שונות, צריכה כל אחת לומר לעצמה-
אולי יש גם בזולתי נקודות של אמת שראוי להקשיב להן, שראוי להפנים אותן, שראוי להתחשב בהן, בלי לסגת מדרכי
שכן דרכי היא דרך נכונה. אבל מי אמר שהאופן שאני רואה את הדבר הוא האמת וכל האמת, ואני לא צריך שום דבר נוסף.
אולי בדעה האחרת יש בכל זאת כמה רעיונות שחשוב לי לשומעם ולו רק כדי לטהר ולזכך את האמת שלי, ואולי יש בה
גם כמה נקודות צודקות שאינן עומדות בסתירה לאמת שלי, אדרבא-הן מוסיפות לה שלמות.
כאשר נתייחס ביתר אמון איש לרעהו, נדע שלכל אחד יש אמת מסוימת שחשובה לו, והוא תורם אותה לכלל. יכול להיות
שעל גבי האמת הזאת "מתלבשות" גם טעויות. ייתכן שבסופו של דבר הוא טועה במסקנותיו, כי הוא סובר דרך משל שלערבים
יש זכות לגיטימית למדינה ערבית ריבונית בארץ ישראל, והוא רוצה לקדם הקמתה של מדינה זו, ואני סבור שזו טעות נוראה,
ובצדק אני נאבק אידאית ופוליטית כדי לסכל את מגמותיו. אבל עם כל זה-אין פירוש הדבר שהדברים שהוא משמיע וחושב הם נטולי גרעינים של אמת. עלינו לשמוע אותם, להקשיב להם, להתחשב בהם ולהבין אותם. לצורך זה זקוקים לאוזניים. רובנו יודעים להשמיע,
אך מעט מאד יודעים לשמוע. עלינו לסגל לעצמנו את הענווה, את הכבוד לזולת שיאפשר לנו להאזין מתוך הקשבה פנימית,
מתוך דריכות פנימית להבין היטב את הצד האחר, ולהאמין שיש בו בוודאי דברים טובים, הרי לא ייתכן שכולו רע, לא ייתכן
שהוא טועה לגמרי, או מה שמניע אותו זה רק שחיתות או קלקול. ודאי יש בו גם דברים טובים שמביאים אותו למה שאני
חושב שהוא טעות, אבל הוא מגיע לשם כי יש לו סיבות שדוחפות אותו, ובסיבות האלה יש ודאי גרעינים של אמת.
אז חשוב שאני אקשיב, שאשמע, שאכיר את זה.
[הרב אלי סדן]
-קטע שמצאתי במקלט של הסניף 
מה דעתכם?