דופקת בדלת, אנחנו פותחים והיא מביאה לנו ארגז גדול..
והיא אומרת זה בשביל אורי (אח שלי, חייל).. שהוא יחזור תביאו לו את זה..
ישר צילמנו ושלחנו לו בווצאפ.. מקווים שהוא יראה את זה..
ואח"כ חשבתי על זה.. תכלס החיילים שעכשיו בסדיר ועושים עבודה יום יומית גם מחוץ לזמן מלחמה... זה הזמן שעמד"י מכיר להם טובה..
זה ממש ריגש אותי על עצם המחשבה לעשות את זה..
כי הרי רובנו יודעים שהבתי חולים של הפצועים מפוצצים באוכל ובמתנות.. והאזור כינוסים ליד עזה גם מלא באוכל שאנשים טובים שלחו וששולחים.. ולחשוב להביא לחייל משהו הביתה למתי שיחזור זה היה מרגש...








