זה חלק מהעניין של "אל תדין אדם עד שתגיע למקומו"

קודם כל, זה נכון, אבל כולנו חווינו כאב כזה או אחר במהלך חיינו.

אין מישהו שלא.

ולא חובה להגיע לאותו הקושי של מי שמולך בשביל להבין אותו.. עם מספיק רגישות וקצת מחשבה אפשר להבין בד"כ. לא תמיד, נורא משתנה בסוג הכאב ובסוג האנשים, אבל אפשרי.

ומעבר לזה - יש בזה משו עוזר, שהוא מבין את הכאב קצת אחרת ולכן כל נקודת המבט שלו אחרת והוא יכול להסתכל על המצב אחרת... זה עוזר

פשוט להזדהות עם הכאב.

בשביל זה צריך לכאוב ולהיות מודע..

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו 

אין לי כח עכשיו להסביר למה...

ויש בן אדם כזה שאין לו קושי??

אבל קושי הוא לא כאב.

י אתה יודע שלא יבינו אותך

אפשר להבין מהו קושי גם בלי לחוות אותו

כי הוא פחות מבין מה זה להיות במצב כזה..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....