אני זוכרת שלפני זמן מה, לא התחברתי למצוות שמיטה- מה פתאום להפקיר את השדה? אדם עובד קשה מאוד על היבול, וזו פרנסתו,מה פתאום שנה שלמה להפסיק הכל? אלא שהאדון האמיתי על היבול, ובעצם-על הפרנסה- הוא הקב"ה.
כשקשה לנו עם הלכות הרחקות, גם בפן הרגשי- אוהבת את בעלי ועצוב להתרחק פיזית (בלבד!),
וגם לפעמים קשה לנו אמונית- למה ההלכה מתערבת לי בקשר שלנו? זה שלנו!!
לפעמים כדאי לעבוד פנימית ולהבין כי בעצם- זה-כמו השדה- לא עד הסוף שלנו.
קשר הנישואין-קדוש, מלמעלה, הנשמות שלנו הן של ומה', ולא-שלי-ומה פתאום מתערבים לי.
זה נותן מימד עמוק יותר לבית, לנישואין. הנישואין קדושים, לא "סתם" אהבה אנושית פשוטה בין גבר לאישה- אלא הרבה מעבר-חיבור של נשמות, מלמעלה...בית בישראל.
לא בטוח שזה מקל על התקופה בה אסורים אבל אולי יכול להרגיע קצת את התרעומת-אם יש-כלפי ההלכה...

