"שייך" בגלל שזה מה שהנוער רוצה.
אם הנוער רוצה הפרדה, תהיה כזו לבדה. והיו דברים מעולם.
אישית, אני חושבת שחברה נפרדת מתאימה רק לאנשים ספציפים, אנשים שבאמת מאמינים בזה מגיל צעיר שזה לא מתאים להם. גדלתי בכל הסוגים. אני יודעת מה זה לגדול בחברה "נפרדת" כשהשיח תמיד היה סביב ההפרדה הזו. העיקר שיש הפרדה בסניף. הרכילות האובססיבית והקנאית הזו הטריפה כל אדם שהשכיל לקחת צעד אחד אחורה וראה שהעניין כולו סובב סביב היחסי בנים - בנות שהיו או לא היו ושניראו או לא ניראו, החצאית שהייתה או שלא הייתה באורך המתאים, החצאית גינס שמתאימה או לא מתאימה לשבת.
הכל צריך להיות מושלם, בדיוק לפי ההלכה שלנו. אתם, אלה שבאים לסניף- אתם תכבדו אותנו, וזה שאתם לא ניראים כמוני ועדיין משתדלים- זה פתאטי, מה אתם בכלל עושים כאן?
זאתי דיברה עם ההוא, זה מסתובב רק עם הבנות מהשבט הקטן יותר בשבת, הם חברים הם ידידים הם מדברים הם הם הם היא והוא.
כאילו חברה נפרדת זה קוד כזה שמעיד על חברה מושלמת שהכל אצלה חייב להיות מאה ועשרים אחוז כשר, ממש מהדרין מהמהדרין, ומי שלא, אז בונא זה ממש הזוי, בוא נתחיל לדבר עליו עכשיו בלי סוף ונתעסק בזה, כי זה חשוב כ"כ.
מצאתי שבחברה מעורבת (בני עקיבא המעורב. תנועה של עם) יש גבולות הלכה עבים מאוד. זה נכון שיש רציונל, וההלכה בהחלט מעל הכל- אבל הכל פתוח. ואין שום קינאה הלכתית. וחניכה חילונית לא תרגיש שכולם מסתכלים עליה. וילד שמדבר עם ילדה לא יזכה במבטים משתאים. והשיח לא יהיה מבוסס על רכילות, הוא יהיה מבוסס על קשרי חברות אמיתיים (שיש בהם ריבים. ויש בהם ריכולים. אבל אין בכלל מה להשוות.).
זו בקצרה דעתי.
