שאחזיק את הקורבן
מדמיינת
את ידיי בוהקת מקדושתן
מייחלת
שכפות רגליי יגעו ברצפת המקדש
והכהן
ייכנס אל הקודש,
בחשש
נוגעת
ולא נוגעת בקצה חלום,
מחכה
לנהרה שתתפשט פתאם.
שואפת
את ריח הקרבן החרוך
מסוחררת
בשכרון הקטורת במזבח הערוך
מציפה
את הדמיון בתחושות מקסמיי
מתרפקת
על עמודי השיש בחלומותיי
חרש,
שומעת,
את הדנדון העורג של פעמוני הכהן
חשה
במגע המחוספס של מזבח האבן
וכומהת
לטפס במדרגות העולות אל הקודש
וכוספת,
לסמוך ידיי על ראש הכבש
נרעדת,
לתיאור בניין כל פאר ותהילה
מתפללת לאלוקיי,
מחכה
לגאולה
בד"כ אני מהמרימות גבה והפעם באמת נגעת בי.
רק תיקון קטן (למרות שהוא די מייבש, קבלי בבקשה בהבנה את הרצון שלי לשמור על טוהר העברית): אין כומהת- יש כמהה, אין כוספת- יש נכספת.
אבל בתכל'ס רק אני יוכל בעז"ה להיכנס לקודש ולשאוף את הקטורת
(קח לך סמים......חחחחח
)
ישתבח שמו לעד
אני כהן!!!!!!
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
