אנחנו לא מרגישים את החסר....  אולי לנסות להרגיש את החורבן של דברים שיותר קרובים אלינו (נגיד הפינוי של גוש קטיף) וגם לנסות לדמיין את החיים בתקופת ביה"מ....

גם לי ממש קשה עם זה.

צום קל.

לצום)

לאכל"??? [משהו כזה]- המשפט המדוייק הוא כזה :

"אילו היה ביכולתי, הייתי מבטל את כל התעניות, חוץ משני צומות: יום הכיפורים, כי מי צריך לאכול בו, ותשעה באב, כי מי יכול לאכול בו" (בעל 'אוהב ישראל' מאפטה)

לא חייבים להתחבר לחורבן של 2000 שנה.
גוש קטיף/ שואה/ המצב היום בכל הארץ/ ההתבוללות...

לא חסר [לצערנו].
אפשר לקחת נקודה קטנה שכן מכירים- ולקחת את זה ולהתחבר לצער שכן מכירים.
אפשר גם לקרוא איכה עם מפרשים.

אפשר לקרוא את הקינות

אפשר לקרוא הסברים על בית המקדש [ממה שכן מותר ללמוד]

יש הרבה שיעורים בכל מיני אתרי אינטרנט- כמו "מכון מאיר" ודומיו.

והעיקר- ללמוד מה זה השלמות הזאת- ומתוך כך לראות עד כמה הפער הוא אדיר.

ועל החסרון הזה אנחנו כואבים ואבלים.

אני מבין שהיה משהו גדול ועכשיו אין והחיים שלנו חסרים  אבל הבעיה שזה רק בשכל, 

אני לא מצליח לחבר את זה לרגש, ולכן גם לא מרגיש שחסר משהו

ככ ככה וזה קשה ... 

מנסה לחשוב על הצרות עכשיו והמלחמות וכמה טוב יהיה בעתיד...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t660957#7339868

קראתי השבוע קטט ע על זה..

תנסה לחשוב על הדברים הכי הכי קשים שיש לך, שקרו לך,לחברים, לעם..

ואז תחשוב איך הם היו מתבטלים אם היה בית מקדש.. לי זה עזר לראות את חיסרון בית המקדש גם לאחר אלפי שנים שאין לנו אותו..

אתה מתחיל להרגיש את החיסרון שלו. 

נו באמת.. לא מרגיש שחסר? אתה מוזמן לקרוא קצת איך אנשים כותבים בפורום הזה ולהבין מה חסר כ"כ!

מגיעים לרמות כאלה שנשמעים כאילו בא להם להתאבד ח"ו..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....