"הסמח"ט מסכם:כדאי שנפנים-
ניצחנו בגדול..."
איזה ניצחון?? לא השגנו אף מטרה
"הסמח"ט מסכם:כדאי שנפנים-
ניצחנו בגדול..."
איזה ניצחון?? לא השגנו אף מטרה
לא השיג?
באמת.
למה מי את שאת מדברת ככה??
אני חושבתת??
הם נלחמו על החיים שלנו נרצחו בשבילנו
נלחמו על הארץ !!!!!!!!!!!!!!!!
בואי ונעריך את זה כי ארני מבטיחה לך שאם היית במקומם לא היית מדברת ככה
אז תחשבי על זה שוב...............![]()
כשהחליטו שאיום המנהרות חמור יותר.
אבל אין ספק שעשו הרבה!!
את יודעת הם אומרים את זה בישביל שירגישו קצת יותר טוב אבל ביננו זה נכון חלקית
אז עדיף לא לדבר על דברים שלא יודעים...
אבל ת'מטרה העיקרית לא השגנו מה לעשותת???
ברחנו משם כמו עכבריםם
בלי שום הסכם
לידיעתך, הם יצאו למבצע הקרקעי בעיקר בשביל לפוצץ את המנהרות... שהיוו איום גדול יותר...
המטרה היא גם המנערות וגם שחמאס יפסיק כל שנה שנתים להתחיל מלחמה אז בתכלס די הצלחנו אבל לא לגמרי
"להחזיר את השקט למדינת ישראל לטווח ארוך.."כדברי נתניהו.
וברור שגם לפוצץ להם תמנהרות
אבלהמטרה הההעיקרית היא:
להעיף אותם מהארץ הזאת,למוטט אותם ולהשמיד אותם!! וכמובן-
להחזיר את רצועת עזה ואת גוש קטיף לידנו ולשלטוננו.!!!!!!!
וחבל ממש אם זה לא היתה המטרה העיקרית שלך פה.
בת מלך=)ל הממשלה.

מה ההיגיון להשמיד אמל"ח אם עוד שנה נצטרך להשמיד אותו מחדש?!
אם היינו מצליחם להבטיח שקט אמיתי, נגיד פירוז הרצועה או העברה לידי גורם פחות לוחמני
זה היה משתלם, אבל אפי' את זה לא השגנו!!!
איפה ההיגיון?!
איפה העם שיצעק על נפילת 70 בחורי ישראל במשחקים של חתול ועכבר?!
המטרות שהיו זה:
*לפוצץ את המנהרות
*להחזיר את השקט למדינת ישראל לטווח הארוך = (ממה שאני שמעתי) ל4 שנים הקרובות - זה הכי אופטימי.
וכנראה שהצלחנו בזה, כי יקח להם עוד לפחות שנתים שלוש ארבע לאגור מאגרי רקטות גדולים מספיק ולנסות לבנות תמונת ניצחון...
תתעוררו. זה טרור. ברור שלא נצליח למגר אותו לחלוטין. החמאס חייב להוכיח שהוא ארגון טירור אחרת אין לו זכות שליטה בעזה.
אם החמאס לא יעשה טרור הוא יעלם, ולכן זה לא יקרה.
ואם נחסל תחמאס - אז יבוא הגיהאד. האוכלוסייה בעזה היא רובה אוכלוסיית טרור, ולכן חיסול הטרור שם הוא בלתי אפשרי אלא אם כן אנחנו נכנסים וכובשים שם - וגם אז ימשך הטרור, פשוט יהיה לנו קל יותר לשלוט עליו והוא יהיה מסוג שונה. וכרגע זה לא דבר שמדינת ישראל מתכננת לעשות. למה?! ככה. יש הרבה הרבה סיבות ואני לא אשב להסביר לכם את כולם. אני חושבת שזה הפיתרון, אבל אני מבינה גם את הסיבות שבגללם אנחנו לא עושים את זה.
אין לנו דרך למגר אותו. הם לא מדינה, שיוצאת למחלמות מידי פעם אבל תכלס המטרה שלה זה לשכון בשלום לבטח ולהתפתח. הם ארגון טירור שכל מטרתו היא להרוג אותנו - אז מה אפשר לעשות?!
צריך למגר אותו כל פעם, להילחם בו, להוריד להם תראש ולהשיג שקט לכמה שנים. בידיעה גמורה - שיהיה עוד סבב. כן.
וכל מי שרוצה להביא לי לדוגמא את החיזבאללה - אל דאגה, גם מהם עוד נשמע... הם אוגרים לעצמם שם מאגרי רקטות, טוענים גם שיש להם מנהרות - אני לא יודעת מה נכון אבל אין ספק שעוד נשמע מהם. הם לא נעלמו.
אז יש לנו עכשיו שקט מהם אבל יהיה לנו איתם חתיכת מלחמה כשהם יחליטו להתעורר - מה עדיף?!
אז כן. אולי ל-4 שנים לא השגנו תשקט, אבל לשנתים שלוש כן.
אל תחליטו מה היו מטרות המבצע בעצמכם. לא היה שום מטרה להחזיר את השקט ל-30 שנה הקרובות, וגם לא ל-10. כי זה לא אפשרי.
זה מה שיש לנו - ואנחנו צריכים להתמודד.
וישר כוח לביבי שהוא הצליח לעשות את זה כ"כ יפה.
קיבלנו לגיטימציה בינלאומית, הסכמנו לכל ההפסקות אש וחמאס הפר אותם - אתם יודעים איך זה מתקבל בעולם?! תכלס השמדנו לחמאס תמנהרות, הרסנו להם מאגרי נשק, הרגנו להם מאות מחבלים, ו - עכשיו כשאנחנו מגיעים למסע ומתן - העולם מסכים איתנו שצריך לפרז את עזה מנשק, ומצרים מתנגת לפתיחת המעברים. אתם יודעים מה השגנו?!
אז די לקטר על ביבי ועל הממשלה. זה חתיכת הישג. אנחנו חיים במציאות של טרור, והצלחנו יפה מאוד במבצע הזה.
וכל הכבוד לצה"ל.
~
בת מלך=)עכשיו על כל תקיפה מהאוויר אפשר לענות מהאוויר דבר מסוכן פי אלף פחות,אם בכלל.
ב' אנו לא יודעים את כל ההישגים,יכול להיות שעוד חודשיים נתבשר "הותר לפרסום" כמו שהיה עם מפקד המחבלים ימ"ש שנתפס.
ג' חבל שיהודים טובים מעדיפים להאמין לתעמולת בחמאס מאשר לצבא שלהם,צה"ל.
נוצר!!
ה' ישלם לערבים את המחיר הכבד שנדרש להם, אנחנו עשינו את השתדלותינו.
הנצחון הגדול הוא אנחנו!
איזה כוחות גילינו שיש לנו!!
איזה אהבה ענקיתת!!
נתינה בלי סוף!!
תקראי את זה:
עם ישראל – צוק איתן אורי שכטר – סמח"ט מילואים בחטיבת הנח"ל לאחר כחודש לחימה ברצועת עזה, וקולות של תהייה בדבר תוצאותיה, חשוב לי להגיד לכל עם ישראל שניצחנו ובגדול. גם מבחינה צבאית וגם מבחינה אזרחית . מבחינה צבאית אנחנו יכולים לצאת בעצרות ניצחון. החמאס נמצא על הקרשים, ולכל היותר הוא יכול להוציא לשנייה את הראש מהבור שבו הוא מתחבא ולסמן וי בידיו. (עד שהוא יקבל את הטיל התורן). החמאס לא יכול להכניס תגבורות טילים דרך מצרים (מה שהוא עשה באופן חופשי בעידן שלטון האחים המוסלמים). במשך שנים רבות הקים החמאס עשרות מנהרות התקפיות לעומק ישובינו והצלחנו להשמיד את כולם. כל מה שהחמאס ניסה לעשות במלחמה נגדנו הוא נכשל, גם דרך הים וגם דרך האוויר. אז למה אנחנו נותנים לו את ההרגשה שהוא ניצח?!? כל מגע עם האויב נגמר בניצחון חד משמעי של כוחותינו. כל עיירה שרצינו לכבוש כבשנו תוך שעות ספורות בסיוע חיל האוויר וארטילריה. במלחמת יום כיפור, הצלחנו לקום מהקרשים וניצחנו, במחיר של חיי 2,656 חיילים. ניצחנו - אבל לצערנו בתודעה הלאומית יצרו לנו תחושה של כישלון. במלחמה הנוכחית לוחמים ומפקדים בראשם (בניגוד לאויבינו שאצלם הפיקוד הוא מאחור) יצאו ללחימה מלאים במוטיבציה שלא ניתן להכילה. לוחמים שנפצעים ולא מוכנים לצאת ממעגל הלחימה ע"מ שחבריהם לא יישארו בלעדיהם. חיילינו נלחמו בגבורה ואף איבדנו עשרות מטובי בנינו, אך החזרנו את הצבא לתפקידו האמיתי: הגנה על האזרחים. חלק מהחיילים ומהמפקדים יוצאים בתחושה שלא סיימנו את המשימה, והם רוצים להיכנס במחבלים עוד ועוד. ככה צריכים תמיד להרגיש חיילים ומפקדים, מצויין שזו תחושתם. אם הם היו יוצאים בתחושת סיום וסיפוק זו היתה תקלה גדולה. אני גם לא מקבל את המילים שצה"ל נסוג. חשוב לציין שישנה תמונה רחבה וגדולה יותר שנמצאת ברמות הבכירות, ולא כל אחד שכותב פוסט מתלהם מבין אותה. צה"ל ממשיך לירות באופן חופשי לאן שצריך וממוקם במקומות שנכון למקם אותו. החמאס והג'יאד האיסלמי רצים למצרים להתחנן להסכם הפסקת אש ואנחנו לא שלחנו אפילו נציג. לא רק שהם לא השיגו כלום בלחימה הנוכחית, אלא רק הפסידו הרבה מאוד. כל העם בעזה יחזור ל'אין בתים' שלו, ללא שום סיבה ותמורה. אבל לא פחות חשוב מהיבט הצבאי, צריך להדגיש גם מה עבר עם ישראל בתקופה הזו. העורף עמד על גווניו כצוק איתן והעניק ללוחמים ולמפקדים את הגיבוי לו הם היו כ"כ זקוקים – כך נראה ניצחון של עם! מטרתו של ארגון טרור היא לא לכבוש שטח, אלא לפורר ולמוסס את החברה אותה הוא תוקף. לפני כחודש וחצי ערב חטיפתם של הנערים המקסימים והמתוקים, עם ישראל היה מפורד ומפולג כמו שלא היה מזה זמן רב. הלהבות המילוליות עלו לגבהים חסרי תקדים: בפי החרדים, היו הדתיים הלאומיים עמלקים, וסתם מתנחלים קיצוניים בפי שאר העם. החרדים היו מושחתים וטפילים, והחילוניים היו כופרים, שונאי יהדות ומתבוללים. תסתכלו מה קרה לנו בחודש וחצי האחרונים: עם ישראל וצה"ל הפכו להיות מקשה אחת, מלאה עוצמה, עם חיבור עמוק למסורת. אפילו התקשורת שלעיתים משכה אותנו לכיוונים אחרים התיישרה ברובה, וזרמה עם הנחשול הענק של הלחימה ושל עם ישראל כולו. ראיתי את עם ישראל כצוק איתן גם בעורף: עשרות משאיות שמגיעות מכל הארץ להביא ציוד וצ'ופרים ללוחמים. אב שכול שמגיע עם משאית ואומר שבנו נהרג, ולכן הוא עסוק בנתינה לבנים האחרים שלו - לוחמי צה"ל. הילדים שלי צחקו שאני לא מכיר את הזמר מוקי, אבל הוא וזמרים נוספים באו להופיע בפני החיילים, אפילו מול עשרה בלבד. אנשים שהתארגנו לעזור לכל הנשים שבעליהם התגייסו בצו 8, בקניות, בשמרטפות ועוד. בעלים של חברת ההייטק שקנה טאבלטים לכל הלוחמים שנפצעו. בעלי אולמות ומסעדות שעושים 'על האש' לאלפי חיילים שיצאו להתרעננות, עם השתדלות עצומה של חילונים גמורים על כשרות המזון והכלים. ויש עוד: אמא של לוחם חרדי שנפצע מכדור בבטן מבקשת ממני שאדאג להחזיר אותו ללחימה עם חבריו. משאית שמגיעה מישיבת מיר עם אוכל וציוד ללוחמים, והרב שטיינמן, גדול הדור בציבור החרדי, בוכה בבר המצווה של נכדו ומסביר: "יש בחזית חיילים שנפצעים ונהרגים ואני יכול לשמוח?!. רק לשם ההמחשה, מסופר עליו כי כשאשתו נפטרה, הוא רק אמר לפרמדיק איפה היא שוכבת, וחזר ללמוד תורה. ריקוד משותף של מאות חיילים מכל שבטי ישראל בליל שבת. קידוש ל-1,500 לוחמים שעונים אמן שהרעיד את השמיים. מ"פ שנפצע ובפינוי שלו הוא צועק שנספור את הלוחמים שלו, הילדים שלו, שלא שכחנו אף אחד מהם בטעות. אני יכול להוסיף פה עוד מאות דוגמאות של העוצמה שזרמה מהחיילים, מהמפקדים ומהעם הנפלא שלנו שפגשתי בחודש האחרון. בואו נצא כולנו מההרגשה הלא נכונה בעליל שהפסדנו והחמאס ניצח. בואו כולנו נעשה את השינוי ביחד, בשיחות עם משפחותינו ובשיחות בעבודה. נכניס לתודעתנו שככה נראה ניצחון!
מרגישים סיפוק עצום!! וברור שתמיד יש שאיפה להמשיך...
אבל שתבני מה זה נצחון! זה נצחון אמיתי!!!! עם ישראל חי!! יש לנו כוחות עצומים!! אשרינו!! ואשרינו שזכינו לאבא טוב כ"כ שנותן לנו המון כוחות!!!
הערבים האלה ימותו בטוח ויעופו מפה בקרובב!! זה נשאיר לה' לכוון לנו ת'דרך איך לעשות את זה. אני חושבת שעשינו המון השתדלות להעיף אותם מאיתנו.
וצהל" והממשלה השתדלו ה-מ-ו-ן!! זה ממש לא יפה להגיד שלא עשינו כלום. עשינו המון. ב"ה.
לאט לאט נמשיך.
אי אפשר ביום אחד לחסל את כולם. אנחנו בני אדם.
בהצלחה בכל מתוקה
ואת מעזה לומר שלא השגנו כלום?!
ככה נראה ניצחון חמודה..
כמה מנהרות הרסנו? כמה מחבלים רעים הרגנו? כמה פיגועים ססיכלנו?
אם את לא מביננה אז חאאלס לדבר ככה על המדינה
לשבת בבית שלך על הספה מול המחשב רגל על רגל
בלי להבין שכול חייל ממוטט משפחה ולהגיד את מה שאמרת שהיינו יכולים יותר-זן כפיות טובה ביום קצת יותר תוקפני הייתי מגדיר את זה כבגידה
למה מי את....??
למגר את החמאס היה לוקח שנתיים
תכפילי בחייל הרוג ליום בממוצע
יוצא לך 365*2=730 חיילים
לא חבל???
אההה וחוצמזה ההרתעה חזרה צה"ל הראה נחישות
ופגע בטרור המנהרות והטילים
העולם ראה מה זה חמאס האמיתי
לא מספיק??
רצית את הנייה באזיקים
בסדר אולי בעתיד....
אבל הצלחנו יופי
כמו לפלפים..בלי שום הסכמים..!!
אז נכון אשרי צה"ל הוא עשה המון וסיכל מלא מנהרות!!
אנלא באה ח"ו בתלונות אליו..
אלא למדינה!!
אם היית שומע חדשות חלק מהחיילים גם סירבו לצאת מעזה כי הרגישו שלא עשו את הכל..!!!
הבנת???
את כל שנייה מחליפה דעה...
פעם במילים אחרותת
שימי לב..
תוכלי לסכם אותה בכמה משפטים, כדי שאנשים יוכלו לענות לך באופן יותר מדוייק?
למי שלא הבין-בת מלך=)המטרות שרצינו להשיג במבצע:
@"להחזיר את השקט למדינת ישראל לטווח ארוך.."כדברי נתניהו.-אז מקווה שהצלחנו בזה.
@לפוצץ להם תמנהרות-פוצצנו את הידוע לנו.
אבלהמטרה הההעיקרית היא:
להעיף אותם מהארץ הזאת,למוטט אותם ולהשמיד אותם!! וכמובן-
להחזיר את רצועת עזה ואת גוש קטיף לידנו ולשלטוננו.!!!!!!!
ואת זה לא עשינו.
את הגדרת, ולא אף אחד אחר..
אז אל תתפלאי שאף אחד לא השיג אותה
המטרה העיקרית שהממשלה והצבא הציבו זה לפוצץ את המנהרות, ולהחזיר את השקט...
אז אולי השקט לא יישמר, אבל את המנהרות פוצצנו. וזה השיג גדול.
בטוח שיש לנו את הכוח כי ה' איתנו שימו לב למספרים של הטילים שנפלו בשטיחם פתוחים ואי אפשר לתאר כמה ניסים יש שאנחנו יודעים ולא יודעים.
זאת אומרת שה' איתנו ואם כן אין מה להתפעל מהגויים שיכתיבו לנו איך לבטח את מדינתנו בפרט שמומחי הביטחון רצו למגר את הטירור לגמרי וכמו שלא יתנו לראש ממשלה ליעץ בניתוח רפואי כך אי אפשר לתת לו להחליט בענינים צבאיים(מהרבי מלובביץ' בכללות). וכל הכבוד על העלאת הנושא החשוב הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!![]()
את בלבד זאת שהגדרת את החזרה לעזה כמטרה עיקרית.
וכידוע לא את זו שמחליטה.
אני מניח שלמדינה יש עוד שיקולים
תקציב-בכל זאת מלחמה זה דבר יקר
אופציה למלחמה מהצפון-גם אפשרות
ביקורת בינלאומית??
יש המון אופציות שאת אני והשוק לא יודעים אז די לכתוב אותם
כי זה פשוט לא נראה טוב
מישהי=)אז זה כן ניצחון.
ושוב, הראינו להם שאנחנו כן מסוגלים.
וחוצמיזה, אנשים נהרגו בשבילך
תכל'ס אני לא יכולה לומר כלום כלום
עליהם, כל עוד אני לא נלחמתי שם לצידם
ולא ראיתי חברים שלי מתים, או כל עוד לא הקרבתי את חיי
למישו אחר.
צריך לתת כבוד ללוחמים
וכן, גם לצבא שנתן פקודות להמשיך להילחם.
בחטיבה שבה ה וא נלחם, הם ניצחו.
הם קיבלו מטרות ועמדו בהם.
כל מה שמעבר - לא אשמתם.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.