לא רואה שום דין בזה שאני אישה,

'צטערת.

הרי הברכות האלה נתקנו על זה שאנחנו שמחים שאנחנו מחויבים במצוות.

אז למה את מברכת את זה?

אם את לא רוצה להצדיק עלייך את הדין,אז פשוט על תברכי,מה את מתכוונת כשאת מברכת את זה.

זה כמו שרוב האנשים כיוון שהם לא מברכים את ברכות השחר על פי סדר הקימה לא מבינים למה לא למברכים "שעשה לי כל צרכי בתשעה באב ויום כיפור

תבדוק בפניני הלכה

לא ללבוש שמלת גבר

שכהנת שהתחתנה עם ישראל ויש לה ילדים לא תאכל תרומה גם לאחר שמת בעלה

אבל זה לא משמעותי, ולא על זה הברכה

לגבי שמלת גבר - צודק

[נראה לי אתחיל לשנות ל"שלא עשני גבר"....]

אז קשה לי לקבל זאת.

באמת שוקלת לשנות את הנוסח...

" וְכָל הַמְּשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בַּבְּרָכוֹת, אֵינוּ אֵלָא טוֹעֶה" (משנה תורה,הלכות ברכות,פרק א,הלכה ה)

אבל את בהחלט יכולה לא לברך את הברכה הזאת.

לקבל את הדין על אי חובה בקיום עוד מצוות...

יש סיפור על ר' זושא ור אלימלך.

שפעם כשהם היו בגלות הכניסו אותם לכלא והיה באמצע התא דלי שלתוכו עשו את הצרכים וכל התא היה מסריח בגלל זה והם לא יכלו להתפלל אז ר' אלימלך הצטער,אמר לו ר' זושא:מי שציווה אותנו להתפלל ציווה אותנו לא להתפלל במקומות המטונפים אז תשמח בכך שאתה מקיים את רצון ה' בזה שאתה לא מתפלל,והם שמחו והתחילו לרקוד "איזה כיף דלי מסריח,איזה כיף דלי מסריח" וכל הגויים בתא הצטרפו אליהם ואז נכנסו הסוהרים ראו מה יוצר את כל הבלגן והוציאו את הדלי....

צריך לשמוח בזה שאת מקיימת את רצון ה'.

באמת היית רוצה להיות מחוייבת על כל דקה שאת לא לומדת תורה (אם אין לך היתר של פרנסה)? ולהתפלל 3 תפילות במניין? כל כך לחוץ לך למשל להיות עדה בבי"ד? (זה כמעט ולא רלוונטי היום) או שיש דברים אחרים?

הרי לבנות מותר לעשות את רוב מצוות עשה שהזמן גרמן- רק אם נתקעת ואין לך אפשרות את יכולה לוותר. לבנים זה הרבה יותר קשה (אם למשל את פספסת נטילת לולב, או הם- זה הבדל שמים וארץ)

יש חלקים אחרים שמבאסים לבנות, אבל דווקא זה נראה לי הקלה משמעותית..

לפי חלק מהשיטות מספיק פסוק ביום ופסוק בלילה בכדי לצאת ידי חובה.

ובכל מקרה- ברור שמי שמבזבז את הזמן- יותר גרוע אם זה בן. ולא שמעתי דעה שמאשרת לבזבז את הזמן במקום ללמוד תורה (אז נכון שגם לבנות לא טוב לבזבז את הזמן, אבל זה פחות גרוע)

וחכה מה יהיה כשתגיע למעלה 

<צ>

וכמו שלאישה יש פחות חובות,

יש לה פחות זכויות,

אישה פסולה לעדות, מעמד פחות בנישואים- גבר אקטיבי יותר הנישואין וגירושין, תלויה באביה ומשפחתה עד הנישואים, לא יכולה לשמש כפוסק הלכתי, לא יכולה לקחת חלק בטקסים דתיים אין מעמד תורני וכו'.

אז כן, אולי פחות חובות,

אבל הן באות עם מעמד נחות, גם אם לא לחוץ לי להיות עדה, אני עדיין רוצה שיכבדו את הנשים, ואלה דברים שמורידים מערכן.

אין לי צורך להעיד (וזה גם נדיר), וכל התחום התורני (פוסקת\ רב וכו') גם לא הכי מושך אותי. יש עוד המון תחומים שאפשר להצליח בהם, מי אמר שחייבים דווקא ללכת לתחום הרבני? גם לבנים לא קל לעבוד בתחומים האלה. זו עבודה קשה, צריך ללמוד המון בשביל להיות רב וקשה להשיג עבודה (גם המשכורת לא משהו) וזה גם המון אחריות. אם הפסיקה שלך לא טובה- האחריות עליך, ואת תשאי בעונש. 

אז יכול להיות שאותך זה מושך (לגיטימי), אבל תחשבי על זה שזה תחום קטן שגם לבנים קשה בו (ותראי כמה אברכים הולכים ללמוד מקצוע אחר, כי זה לא קל למצוא בזה עבודה, וצריך לפרנס איכשהו)

והתחום של הנישואין או התלות באבא פחות רלוונטיים היום, במצב נורמטיבי לא אמורים להרגיש את זה. הבעיה היא רק אם יש אבא בעייתי, או בעל בעייתי (שזה באמת בעיה קשה, אבל לא קורה לרוב) מאחלת לך שלא יהיה לך בעיה בתחום, ושלא תרגישי את המעמד הפחות

אבל התוצאה של זה היא כשהנשים נתפסות כפחותות.

אני לא מסתכלת על מה מושך אותי ומה לא.

אלא על מעמד האישה שמושפע גם מהזכויות שלה ביהדות וזה משפיע על השיח והקונטקסט בחברה.

אותי מעניין קצת יותר כל הנשים, ולא רק אני כפרט בודד.

כי יצא לי להיות בחברות שזה ככה, ובחברות שזה ממש לא ככה. (וזה לא קשור בכלל לרמה דתית)

נראה לי זה נובע גם מדעות קדומות וממעמד האישה בנצרות ובאיסלם

אולי לכן זה ממש לא מפריע לי..

ותאמיני לי שאני בחברה דתית לאומית נורמטיבית רואה את זה גם...

לפי די"מ (למרות שאני לא סגור על זה) צריך לא לברך.

אאל"ט הברכה הזאת לא נמצאת בראשונים שצריך לברך אותה.

בטור כותב שהנשים נהגו לברך "שעשני כרצונו" ויכול להיות שהן מברכות את זה כמי שמצדיק עליו את הדין.

אין לעבד איסורי עריות שנובעים מקרבה.

(ומי אמר שהם חייבות לברך על פי הכוונה שבטור, אולי מותר להן לברך ע"פ הכוונה בעולת ראי"ה?)

(חוץ מזה שהטור הוא ראשון והרב קוק אחרון)

ברכות השחר בעולת ראי"ה מויקיטקסט

(נראה לי שבגלל שהכוונה של הברכה שהזאת היא לא ממש עניין הלכתי, אז זה פחות משמעותי).

כי אם חכמים לא תיקנו את הברכה הזאת זה ברכה לבטלה,לא?

ומה שהוא כותב זה לא הפשט.

בפשטות הברכות האלה ניתקנו על החיוב במצוות.

ויהיה הפירוש שלה אשר יהיה, היא לא הוזכרה בתלמוד, הטור כותב "ונהגו הנשים".

וראיתי עכשיו שהטור מביא את הפירוש שלו בלשון "אפשר", ולא בלשון ודאית.

אין לי בעייה עם הפרוש של הראיה.

אבל צריך לזכור קודם כל את הרובד הפשוט.

כמו שבתורה נב שליקוטי מוהר"ן (המהלך בדרך יחידי) ברור שזה לא פשט המשנה וצריך לזכור שזה לא הפשט.

הבעייה שלי עם וורטים היא שהופכים את זה לפשט.

הברכות האלה נתקנו על החיוב במצוות,ולכן הטור כותב "ואפשר שמברכות את זה כמי שמצדיק עליו את הדין" כי הוא מנסה להסביר מה הקשר.

(אני אישית חושב שבכלל עדיף לא לברך וזהו)

אבל- 

נראה לי שאישה שמרוצה מאיך שהקב"ה ברא אותה, יכולה לברך את הברכה הזאת בפשטות.

וגם, אני לא בטוח שיש כאן חובה לכוון לדעת מי שניסח/ה את הברכה הזאת, שלא ידוע מי הוא.

זה לא ברכה על זה שאני שמח שאני לא גוי או שאני משוחרר...,.

אני חושב שאם בכלל מברכים את הברכה הזאת צריך להבין מאיפה זה הגיע ורק אז להלביש את הוורטים.

מה גם שאפשר להסביר שזו אותוו עניין,שהיא שמחה על זה שהקב"ה ברא אותה ככה למרות שהיא חייבת בפחות ממצוות (וזה בעצם צידוק הדין)

מומלץ מאד: הפרק אשת חיל מי ימצא בספר איש וביתו 

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33466&st=&pgnum=74

ועונה שאעפ"כ עבד זיל טפי

כך שכל תשובה אחרת תהיה טעות!  

כמו שאשה מברכת שלא עשני שפחה, אע"פ שאין הבדל במצוות ביניהם

למה מברכים גם שלא עשני עבד וגם שלא עשני אשה, הרי זה אותו דבר

(ומרש רש"י פירוש אחד - שהרי יש לשניהם את אותם מצוות, פירוש שני-שגם אשה היא שפחה לבעלה)

והגמרא עונה שאעפ"כ צריך לברך בנפרד על זה שלא עשני עבד, כי עבד הוא יותר מבוזה מאשה

וצריך להודות גם על זה

אי אפשר לברך "שלא עשני עבד",לא?ככה זכור לי.

אז איך הם מסבירים את זה?

שאם כבר הודית להקב"ה על זה שלא עשה אותך אשה, כבר לא צריך להודות על זה שלא עשה אותך עבד

כי הרי אשה עדיפה מעבד, אז אם כבר הודית על זה שאפילו אשה אתה לא, מונח בזה גם הודאה שאתה לא עבד

אבל לכתחילה צריך להודות על כל דבר בנפרד

זה קצת חוצפה להתעצבן על הגמרא.

ויתכן מאד שהדיוק שעשית בדברי (=תירגום של הגמרא) לא נכון

הבאתי גמרא בארמית

יהודי לא הבין

אז תירגמתי אותה לעברית כדי שיבין

נעלבת? אני משתתף בצערך!

הייתי אמור להתחשב בך ולא להסביר לו דברי תורה?

במיוחד שאיך שאני מכיר את הנשים כאן, אם יש גמרא שמזלזלת בהן יש שתי אפשרויות - או שיסבירו את הגמרא אחרת, או שיבלעו את העילבון ויפנימו אותו

אם זאת האמת - קבלי אותה, אם זאת לא האמת - לא אמרתי כלום.

זה לשוני

"והגמרא עונה שאעפ"כ צריך לברך בנפרד על זה שלא עשני עבד, כי עבד הוא יותר מבוזה מאשה"

אני פשוט מסביר את הגמרא, זהו

הבאתי את מה שהגמרא אמרה כלשונה כאן והוא לא הבין, אז הסברתי את הגמרא כאן

את מתכוונת להיפרד ממישהו?

אני שוב אומר שיתכן מאד שהדיוק שלך לא נכון

ונראה לי מוזר שהגמרא תזלזל באישה

אבל לא נראה לי שמותר לתת להקב"ה תנאים

אם תתיחס אלי יפה -טוב

אם לא - אני לא מוכנה

מה הייתי עושה אם חלילה הייתי נולד עבד, והייתי רואה את הגמרא הזאת שעבדים הם מבוזים, הייתי מחליט שהתורה לא בשבילי?!

ואם הייתי נולד גוי, והייתי רואה שהגמרא אומרת שהגויים מזוהמים - הייתי נעלב?

לא יודע. לא נראה לי!

אם התורה אומרת דבר שאת לא מסוגלת להכיל, אז באמת זהו? היא לא שייכת אלייך יותר ואת כופרת בחלק מסויים של התורה שלא מתאים לך? (ואני מדגיש - אני לא אומר על זה, אלא בכללי על העיקרון).

ואולי הבעייה היא בך, שאת זאת שלא מסוגלת להכיל (או בי, אם זה משהו שלי...) והאדם צריך לעבוד על עצמו שכן יוכל להכיל דבר כזה?

אני אספר לך משהו הרבה יותר קשה - זוג נשוי חילוני, שבעבר בגדו בידיעה, זה בזו, ושניהם יודעים שהם בגדו. ויום אחד הם חוזרים בתשובה מחילוניותם, לגמרי, ופעם אחת בזמןן שהבעל לומד הלכות הוא מגיע להלכה שאומרת שאישה שבגדה בבעלה, הם צריכים להיפרד ואסור לו יותר להיות איתה - האם זה אומר שעכשיו הוא לא יחזור בתשובה כי הוא לא יכול להכיל את זה שהוא יצטרך לעזוב אותה?

וכהן שגרש את אשתו ולאחר מכן התחרט ורצה להחזיר אותה, ולא יכול - אז הוא יחזור בשאלה, כי הוא לא מסוגל להכיל את זה?

מה זאת הטענה הזאת שאם התורה אומרת משהו שאני לא מסוגל להכיל, אז היא לא שייכת אליי?

מסתבר ממנה שאת לא יכולה להכיל הכל. וזה שמשהו זה לא דבר שאת מכירה - אומר שאת לא תוכלי להכיל אותו אם יסתבר שזה נכון? (ואני ל-א אומר על מה שמעליי שזה נכון, אני לא יודע! אני מדבר על העיקרון...).

ואת רצינית שמה שכתבתי זה ארוך? מה שדן יכתוב לך כנראה יהיה יותר ארוך או בערך באותו אורך...

וכל מאמר הכי קטן שיש ללימודים אקדמאיים הוא יותר ארוך.

אבל בסדר

מה זה משנה מה הכלת עד עכשיו? אם יש משהו, שהוא הלכה/גמרא - איך את יכולה להגיד שהוא לא חלק ממך?

ושוב, שלא יהיה מובן לא נכון - אני לא מדבר על הדבר הספציפי עכשיו. אלא בכללי, איך את יכולה להחליט שחלק כלשהו מהתורה לא נראה לך ואת לוקחת את זה כשקר כי את לא מסוגלת להכיל את זה?

והבאתי לך בהודעה הקודמת קודמת דוגמאות שהרבה יותר קשה להכיל ושנראות מאוד לא אנושיות, הרבה יותר מאמירה תיאורטית כזאת או אחרת...

אלא בכללי על דברים שהתורה אומרת.

ואמרתי לך, אם היית קוראת את ההודעה הראשונה שלי - אומרים שם לכהן שהתגרש מאשתו ורוצה להחזיר אותה - שהוא לא יכול!!! אשתו!!! וזה כאב עצום!!! או לזוג שהיה חילוני, בגדו זה בזה בהסכמה, ואז חזרו בתשובה - הבעל חייב לגרש את אשתו!!!ואין מה לעשות!!!

והתורה החליטה שממזר הוא ממזר על אף שהוא לא עשה כלום!!!הוא לא יכול להתחתן עם יהודי רגיל!!!המציאות שלו מאוד מאוד קשה!!! האם זה אומר שהוא צריך לא להכיל את זה?

יש ירושלמי שאומר

אהוב מאהבה ואהוב מיראה

אהוב מאהבה שאין האוהב שונא

ואהוב מיראה שאין הירא בועט

ובתירגום שלי - חשוב שיהיה לאדם שני מנועים בעבודת ה', מנוע של אהבה ומנוע של יראה

מנוע של אהבה, כי בלי האהבה אדם עשוי לפתח ינה כלפי בורא עולם, ולעשות את המצוות כמי שכפאו שד

ומנוע של יראה, כי בלי יראה אדם עשוי ביום מן הימים פשוט לבעוט, לפעמים האהבה לא תספיק, ואדם יזרוק הכל ויגיד לא מענין אותי

ורק שילוב של שני הדברים הוא עבודת ה' שלימה

ואת התווכחת איתי פעם באריכות שיש הבדלי גישות בינינו ואת מתחברת לעבודה מאהבה ולא ליראה

והאמת שיכלתי מיד בהתחלה לומר לך - הפירוש שלך לא נכון, וזהו

ולא עשיתי כך, כי יש לי גישה של "קוב הדין את ההר" וחשוב לי להדגיש שלא זורקים גם אם "לא יכולים להכיל" אפילו אם זה לא הפירוש

אבל לא חשבתי שזה יכאיב לך עד כדי כך, ועל זה אני מתנצל

כשהיא יכולה לגור בשוויץ בה אין מלחמות.

ואומר לך "או שהילדים שלך יעבדו עבודה זרה, ישפכו דמים, ויעשו גילוי עריות עם אחות שלהם - או שאני הורג אותם - בחירה שלך!" - מה היית עושה אז?

שלושת הדברים האלו ושינצלו... לא הפריץ הוא זה שיגרום לך להרוג את הבנים שלך - אלא התורה שאמרה שאלו שלוש עבירות שייהרג ואל יעבור.

את הבן שלו - זה המצווה (בלי קשר לעובדה שבסוף אמר לו לא לעשות את זה). את לא תעשי חשבונות שמיים. בדיוק כמו שאם התורה שאמרה לנו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", והתירה לנו לעבור כמעט כל עבירה שבעולם למען פיקוח נפש - עדיין, הגדירה לנו שיש דברים שמתים עליהם לכתחילה - וזה עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

אני לא מחליט בשבילך ואת יכולה כמובן לעשות מה שאת רוצה, זה לא העניין - אני רק העלתי את העניין העקרוני שבגדול, אנחנו מחוייבים לתורה לפני שנבין אותה לגמרי, וגם אם נבין אותה והיא לא תתאים לנו.

לכן בדיוק כתוב: " נעשה ונשמע". אנחנו קודם עושים! בלי להבין! כי זה מה שהתורה אמרה!

נכון, זה קשה, ונכון, המון נופלים - אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר מראש.

זה הנקודה העקרונית שאני רציתי להגיד, ואת זכותך להחליט אם את מקבלת אותה או לא.

הכל עקום: לנסות להעלות דברים הפוכים מהתורה, "כאילו התורה אומרת"..

[אגב, היה איזה משהו בשנותיה הראשונות של ישיבת מרכז הרב, שאנשים מסויימים דרשו מהרב קוק זצ"ל שבנו הרצי"ה לא יפעל בנושאים מסויימים שחשבו שהוא "רוחני" מידי עבורם או משהו כזה.

אמר להם הרב: אתם רוצים שאני אקריב את הבן שלי - אני לא אברהם אבינו...

אז את בחברה טובה..]

חלילה לרב קוק לומר שהוא לא היה מקשיב לריבונו של עולם גם במחיר של הקרבת בנו יחידו

וכדאי לא לנסות "להנדס" גדולי עולם בגלל שלא מבינים מה הם אומרים.. ואכן - לא הבנת.

וה"פרשנות" הזו מעוותת - כמו כל הגישה של השרשור.

ואין בכוונתי לענות עוד - בדיוק בגלל דעתי זאת.

אבל למחות על "הקטנת המאורות" הדמיונית", הייתי חייב.

ואני משוכנע שאדם גדול כמו הרב קוק לא היה אומר שהוא לא מקשיב להקב"ה

וזה ממש לבזות אותו לספר עליו סיפור כזה

זה יותר מתאים לאנטי ציוניים להפיץ על הרב קוק סיפורים כאלה

זה די בסיסי שצריך להקשיב להקב"ה בכל מצב

ולא עשיתי כאן שום פרשנות,

וגם אין לך שום זכות להתיימר להחליט על מישהו שדעתו מעוותת

אתה יכול רק לומר שאתה לא מסכים

ואז זה דעתי מול דעתך. לא יותר

מעצם מה שאתה כותב כעת - רואים שלא הבנת כלל על מה מדובר.

ולא - זה לא "דעתי מול דעתך", יש פה עיוות ב"פרשנות" הזו שלו, ואת זה אני אומר מידיעה ברורה.

וגם השרשור מעוות מיסודו. זה לא קשור בכלל ל"דעה".בכלל לא קשור למה שכתבת כעת.

יש פה "עיוות לוגי" בסיסי. אתה רוצה לומר שאתה חושב אחרת - זכותך.

לי זה ברור לחלוטין, ולמי ששאלו אותי, גם הסברתי למה.

זה ממש דו שיח של חרשים 

אבל אם תרצה - אפשר להמשיך

כנראה שאתה לא הבנת על מה מדובר

וזה אך ורק דעתי מול דעתך -יש לך עיוות ואני אומר את זה מידיעה ברורה

אם השרשור הזה מעוות מיסודו - לא נראה לי

די"מ שאל שאלה של גמרא, זה לא מעוות (אפילו שאמרתי לעצמי שהוא משחק באש)

אז הבאתי לו את התירוץ של הגמרא

כשהוא לא הבין, אז תירגמתי לו את הגמרא

ונועם דייקה מהגמרא משהו שלא מצא חן בעיניה, אז היא התעצבנה עלי, כאילו אמרתי את מה שהיא הבינה

ואז באת כמלאך מושיע והסברת לה את הגמרא בטוב טעם ודעת, ועכשיו אין לה קושיות והכל בסדר

אני בכלל לא צד בענין, בכלל לא אמרתי כלום, זה הכל נועם בינה לבין עצמה

אני התערבתי רק בדבר אחד - שגם אם נניח שהיית צודקת בפירוש שלך - לא בועטים בהקב"ה בשום מצב! גם אם הוא יאמר לך להקריב את הדבר הכי חשוב לך

אז נועם אומרת שהיא לא מצליחה ולא בדרגה - אני מבין, זה דרגה קשה, וחלילה אני לא שופט, ושה' לא יביא גם אותי לידי ניסיון

אבל נועם נשמעה כאומרת - הלואי שהייתי מסוגלת

ואתה מספר כאן על הרב קוק כאילו זאת טענה - "מה אתם רוצים?, אני לא אברהם אבינו!"

אז לא. גם אם הרב קוק חלילה לא היה במדרגה הזאת הנוסח שהוא היה אומר היה "אני לצערי לא הצלחתי עדיין להגיע לדרגה הזאת, זה מאד קשה לי ואני אשתדל להתחזק בזה" ולא במין שאננות כזאת.

באמת לא הבנת מה אמרתי (ואגב, לא "חוכמה" גדולה בעיני - להעתיק את מילותי ההיפך: "יש לך עיוות" וכו'... הרי אני דיברתי על הבנתך את דברי הרב קוק..).

ואני מסכים איתך שזה די דו שיח של חירשים. בין השאר בגלל שבאמת אינני רוצה להיכנס כאן לעבי הקורה, גם בגלל מה שכתבתי, גם בגלל אריכות הדברים שיצטרכו לכך, ומעוד סיבה.

[והנה גם אתה רומז שכשראית את שאלתו של די"מ אמרת שהוא "משחק באש". זה היה תחילתו של העיוות..]

ומה שאתה אומר כעת שכן אמרת בשרשור, אכן גם שם נמצא העיוות (מעבר לכך שהדרך הפשוטה היא להעמיד אדם אל דיוקם של דברי הגמרא בלי "ללחוץ" אותו ש"אפילו אם זה היה כך" - כשזה לא, ולא במקרה).

זה כמו שאדם יאמר: אם התורה היתה אומרת לעבור על שלש עבירות חמורות במקום להגיד שאסור, אז היה צריך לעשות..  עצם האמירה הזו היא עיוות בעצם אמירתה. במקום לשמוח שהחינוך של התורה חדר כ"כ חזק בעם ישראל עד שאינם מסוגלים לשמוע דבר נגד התורה, "משחקים" איתם: אם התורה היתה אומרת נגד התורה... (כמו המשחק של הילדים, אם השם יכול לברוא אבן שלא יכול להרים.. שאלה מעוותת מעיקרה). התוה אומרת לציין רשעת הגויים ש"גם את בניהם יקריבו" - ו"אם הקב"ה היה אומר הפוך".... זה עצמו עיוות (כולל ה"ראיה" מעקידת יצחק..).

זה משחק לוגי מעוות - גם כשהוא בא כביכול בשם יראת שמיים.

וכך גורמים להשנאת התורה. בדיוק ב"פלפולים" כאלה.

ואמרתי, יש הרבה מה לכתוב על זה - אבל לא כאן המקום. ואם מישהו חושב שהוא יודע "על מה שיש לכתוב", או שזה "סתם תירוץ" כשאומרים שיש כאן עוד כמה דברים - דווקא מתוך הסבריו העמוקים של הרב קוק זצ"ל, יערב לו. אינני רואה עצמי מחוייב "להוכיח". אמרתי שיש.  הרוצה יאמין, מי שלא - זכותו..

ואת דברי הרב קוק באמת לא הבנת. אני אומר לך באחריות גמורה. ולכן גם מה שיצאת "להגן על כבודו" (שזה יפה) היה על סמך הטעות הזאת.

ואני יכול להביא לכך מקורות נרחבים, מתוך דבריו. מה נעשה, באמת לא כאן המקום.

אז כנ"ל - מי שרוצה להאמין בכך, שיאמין. מי שלא - אין כפיה..

ובמילים שלהם, ככה שזה לא נראה לי רק משחק ילדים אלא שאלה לוגית-תיאולוגית עמוקה, ולה תשובות רבות אפשריות שכל אחת מהן בפני עצמה מראה עד כמה התורה עמוקה מיני ים ועד כמה אי השגתנו את הבורא ואת דרכיו, עד כמה אי השגה זאת גדולה.

אז להגיד שזאת שאלה של ילדים ומעוותת מעיקרה - זה לחלוטין לא מדוייק.

לכל הנ"ל - אין קשר לכבודך האישי, החביב גם עלי.

מדובר על התגלגלות הדברים - ואופן "גלגולם".

אתה משוכנע מה פירוש הגמרא

אני חושב שהדיוק של נועם הוא דיוק שיש לו מקום, ובאמת יש כאן בעיה

אז הצעתי פיתרון, או שכן או שלא

יתכן שהפיתרון שלך יותר טוב

כך שלא שיחקתי מכאן משחקים לוגיים ערטילאיים

ואי אפשר לדון בדברים בלי שמקבלים קודם את הסמכות שלהם

וכששומטים את הקרקע מתחת לסמכות צריך לדון קודם בזה

אני אגב חולק על מה שכתבת - אנחנו משועבדים להקב"ה, לא להרגשות שלנו, אפילו כשההרגשות שלנו נובעות מהתורה

ואם יבוא נביא ויאמר לחלל שבת - נחלל אותה בשמחה, ומי שלא עושה כך חייב מיתה בידי שמים

ואם הוא יאמר לעשות כל עבירה שהיא - נעשה מה שהוא אומר (חוץ מע"ז שלעולם הקב"ה לא יאמר לנביא כזה דבר)

כמפורש ברמב"ם בהלכות יסודי התורה באריכות

אז ה"משחקים" האלה נידונים בהרחבה ברמב"ם - מה יקרה אם הקב"ה יאמר באופן חד פעמי לעבור על התורה - התורה נגד התורה

הרי את דברי הרמבם שהבאת, אני מניח שאתה מבין שאני גם מכיר.

באמת לא הבנת מה אמרתי - ואולי אני לא הסברתי מספיק בפירוט, כפי שכתבתי אכן מראש, מה נעשה.. (ומה שכתבת שאתה "חולק על מה שכתבתי" - דבר שאין בו מחלוקת על מה שכתבתי מצד האמת -  יוכיח). ואני אכן חושב שיש כאן טעות מאד יסודית בגישה. וזה כנראה לא יתברר כאן.

לא נורא.

וזה שהביאו כאן ציטט חלקי בלי באמת כל מה שעומד מאחוריו, כדי להרגיע ו"לחזק" בחורה נרעשת כזאת או אחרת - לא אומר שאתה צריך להתרגש מזה. פשיטא לי ולך שהרב קוק היה גדול והיה מחוייב לכל מצווה ומצווה שה' היה אומר לו, וזהו. לא צריך יותר מזה. אם בחורה כזאת או אחרת אומרת שהייתה לא מקיימת את המצווה אם ה' היה מצווה עליה אותה, ואז אומרים לה שגם הרב קוק "בחברה טובה" איתה, ובכך מובילים את כל הקוראים למסקנה מוטעית כאילו הרב קוק היה מבטל איזו מצווה כזאת אם הייתה קיימת - זה בעייה של הכותב עצמו שגרם למסקנה המוטעית בהודעה החלקית והלא מוסברת שהוא הביא, למטרה צדדית בלבד - הבעייה היא לא שלך!

כל טוב ולילה טוב.

אבל לא משנה).

אני גם יכול להתחיל להגיב על הרבה תגובות שלך שהן "תגובה מגוחכת".

אבל לא נראה לי שאעשה את זה.

לילה טוב

על דבר ספציפי.

אבל נניח והתורה/הגמרא אומרת משהו ב-א-מ-ת, שאת לא מצליחה להכיל - האם זה אומר שזה לא התורה, כי מה שאת לא מצליחה להכיל, הוא לא חלק מהתורה?

הדוגמאות שהבאתי ברורות לך לחלוטין, אבל מעולם לא התנסית בהן. מה תגידי לכהן שיגיד לך שהוא הולך לחזור בשאלה/להתנצר, כי התורה אומרת לו שאסור לו להתחתן עם האישה שהוא אוהב, כי היא מגורשת (בין אם ממנו ובין אם מאחר ולא גילו את זה מראש) - האם תגידי לו:  "אתה צודק לגמרי, לא יכול להיות שזה התורה, שאתה תוכל להכיל מצב שבו התורה אומרת לך שאתה לא יכול ככה וככה..." ? או שתגידי לו שלמרות שזה מאוד מאוד מאוד כואב ולא מובן ומקומם - עדיין, זאת התורה, וזה מה שצריך לקבל, גם אם בכאב?

זה שמשהו מאוד מקומם - זה לא אומר שאם הוא נכון באמת, צריך לא לקבל אותו ולהגיד שהוא לא חלק ממך.

ושוב, בפעם האלף, להדגיש - אני ל-א מדבר על הסוגיה הנוכחית.

אוף!

אני לא הסברתי כלום!!!!

זה נועם ה. שהסבירה שהאישה מבוזה, אני לא כתבתי את זה בכלל בשום מקום!

התחבטתי אם לתרגם "מבוזה" או "מזולזל"

אבל חוץ מזה זה תירגום מילולי

וכמו שכבר כתבתי כאן 5 פעמים הדיוק שלך לא מוכרח

לדעתי כוונת הגמרא שעבד הוא מבוזה ואשה לא, ולכן צריך לברך, והגמרא אומרת שהוא "יותר" מבוזה כי ביזיון שייך רק יחסית לדבר אחר

אז אני לא אמרתי שאשה מבוזה, אני גם לא חושב כך - זה את שהבנת כך את הגמרא, ואת אומרת שאני הסברתי את זה

לעומת תיסכול תיאורטי על דבר כזה או אחר, שלא מתבטא במציאות.

אבל בכל מקרה, לא ניסיתי להשוות, רק להגיד שבעולם התורה יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים ויכולים לקומם מאוד - אבל זה המצב...

תאמיני לי שלממזר, אפילו בהשוואה לדוגמא שלך שלא עליה דיברתי - יהיה הרבה יותר קשה. כי לו זה נפקא מינא לכל החיים, בניגוד אלייך.

לגבי אישה - גם אישה היא בחירה. ההורים שלה יכלו לא להביא אותה.

כמו שההורים יכלו לא להביא את הממזר, והוא נולד, כי הם הביאו אותו - והוא אוטומטית ממזר - ככה גם בת, היא נולדת כי ההורים שלה רוצים ללדת (וזה לא משנה כעת בן או בת - הם רוצים ללדת) - וכשהיא נולדת ממין נקבה, אוטוטית היא בת. מה לעשות? זה המציאות.

כמו שאישה לא בוחרת להיוולד אישה, ככה גם ממזר לא בוחר להיוולד ממזר.

וכמו שממזר, ההורים שלו בחרו להוליד - ככה גם אישה, ההורים שלה בחרו להוליד.

אם ממזר היה יכול להימנע אם היו בוחרים לא ללדת, ככה גם אישה יכולה להימנע אם ההורים שלה בוחרים לא ללדת.

מי שמחויב זה האבא, ואם הוא יתחתן עם מישהי אחרת - את ספציפית, לא תיוולדי.

אז על כורחך - לפחות מהבחירה של אמא שלך, את נולדת. כמו שהאמא של הממזר החליטה להביא אותו.

(אני לא אומר חלילה שזה חטא שבת נולדת, אלא רק מראה שגם ללדת את הבת זה בחירה, כמו ללדת את הממזר.

איפה אנשי אפרת ו"הפלה זה רצח"?

[וגם זה נכון להיום שאפשר לדעת את מין העובר, וגם בזה יש טעויות]

האישה יכולה מראש לא ללדת... (אפילו לא להתחתן).

האישה לא מצווה להתחתן, ולא מצווה על פרו ורבו.

דיון ידוע בגמרא...

בסופו של דבר - מי שמחויב בבן ובת, זה רק הגבר. האישה מסייעת לו לקיים את המצווה.

כמובן שלא מדובר על מצב בו כבר יש תינוק בבטן, שאסור להפילו בלי הוראת רב.

כל הבנות מרגישות כמוך כשנתקלות לראשונה במובאות כאלה מהמקורות פשוט כי הרגילו אותך לחשוב שמעמד האישה ביהדות הוא גבוה. מה שהוא די תרמית..

הוא גבוה אולי יחסית לעמים אחרים, לא יותר מזה.

אני חושבת שהיה לך קל יותר להתמודד עם האמת הפשוטה מאשר עם טיוחים.

נענשנו ב"והוא ימשול בך". עונש הוא מצב, הוא לא מהותי.

אנחנו לא נחותות מעצם בריאתנו, אנחנו נחותות בתור עונש.

הבשורה היא שעונש לא חייב להתקיים לעד,

והנה היום באמת הוא כמעט התפוגג, ולא היינו יודעות שאנחנו נחותות מן הגבר אלמלא ציטוטים מלפני אלפי שנים, מדורות אחרים, מזמנים אחרים, מתרבות אחרת.

תתעודדי...

באתי רק לומר שלהגיד שמעמד האישה ביהדות אינו נחות זה שקר,

ומהשקר הזה נובעים כל התיסכולים.

כי אפשר להתמודד עם האמת בדרך שאמרתי,

לראות את זה כחלק מהעונש הידוע. 

עונש הוא לא דבר מעליב, נראה לי..

זה לא עונש ישיר

אף אחת לא אשימה במה שחוה אכלה מעץ הדעת, רק היא אשימה במה שהיא עשתה

(ואותו דבר זה שאדם הראשון אכל מעץ הדעת לא אמור לגרום לנו להיענש, "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"?)

ואומר הרמב"ן שבאמת רק אדם הראשון וחוה נענשו, ומה שאנחנו סובלים מזה עד היום זה כי הקללה חלה על הגוף שלהם, ועכשיו הילדים שלהם אוטומאטית נושאים עליהם את הקללה הזאת, כי הם באו מגוף מקולקל

(משא"כ לפי הנצרות, כל האנושות משלמת על זה שאדם הראשון חטא, וזה לא הוגן)

[לא נכנס לעיקר דברי פרח בר. רגשי כאן מדי]

אף אחד לא אמר לך כלום!

את לבדך הבנת את הגמרא בצורה מסוימת, ואז התעצבנת נורא

אם זה לא נראה לך וזה לא התורה שאת מכירה - אז אל תפרשי אותה כך

אני לא פירשתי כלום!

סתם תירגמתי מילולית!

גם לי עצמי זה לא נראה, כמו שכבר כתבתי, אבל לא התערבתי לך בפירושים שלך, רק רציתי להבין מה את רוצה ממני

אתם מציגים את התורה בצורה מעוותת, זה לא "הקב"ה"...

והייתי מציע להיזהר ממה שאמרו חז"ל "משנאי אהבו מוות" - אל תקרי "משנאי" אלא "משניאי"..

ואלו שכתבו כאן בחוסר זהירות כאילו "בשם הגמרא", ועוד כל מיני ירקות, זה הכי "זיל"....

[ומי שחושב שהרב קוק כותב "וורטים", מוטב ילמד קודם "משהו" מההיקף של הרב בכל התורה כולה..

שראיתי אותו הרגע - כ"כ מבוזה ומכעיס בעיני - 

שאינני מתכווין לתת פה "כר" למישהו להמשיך להתווכח בעקבות מה שאסביר. 

בלנ"ד - אשלח לך הסבר מדויק מפורט במסר.

ואת יכולה להעביר לכל מי שתרצה..

למה אנחנו חושבים שנשים הם במעמד נמוך ביהדות

ולמה יש שחושבים שיש צורך בפמיניזם, וכן גם פמיניזם דתי...

ויש לך הזדמנות להראות לכולנו שזאת טעות,

אבל אתה לא מנצל אותה.

ואתה גם יכול בשרשור חדש.

[ובכלל לזיכוי הרבים, הרי כבר נכתב פה, אז לדעתי ראוי לכתוב את מה שלדעתך נכון ולו בשביל לתקן לאחרים]

לנועם, כפי שאמרתי שאעשה.

והרי כתבתי כאן שהיא יכולה להעביר למי שמעוניינת.

אם את רוצה - אעשה "העתק-הדבק" ואשלח גם לך..

אני לא חושב שת"ח בעלי היקף בכל התורה לא יכולים להגיד וורטים.

יש וורטים שמבטאים רעיונות חשובים מאוד, שנאמרו ע"י גדולי ישראל.

אבל, צריך להבדיל ביניהם לבין הפשט, כפי שמפרשי התורה מבדילים בין פירושי חז"ל על דרך הדרש, לפשט. 

(כמובן, יש פירושי חז"ל גם על דרך הפשט).

[אני לא יודע מה חשב הרב קוק לגבי כוונת מנסחי/ מנסחות הברכה, אבל עקרונית, לא פוגע בגדלותו של הרב קוק גם אם הוא הסמיך לברכה הזאת רעיון שלא עלה בכוונת מנסחיה]

נראה לי שלא הבנת את כוונתו של ד. הוא מדבר על משהו שכתבתי לפני כמה חודשים (ע הספר אורות התשובה, שזה נראה לי אוסף מאמרים של הרב קוק על תשובה)

ובלי קשר אני מסכים אתך במאה אחוז

וזה היה כוונתי גם כשאמרתי את זה בזמנו

וד. חבל שלקחת את זה למקום של זילזול

אבל בנידון הזה:

א. מה שאמר אינו "וורט", אלא עומק-עומק הענין.

ב. מה שהתכוון מי שהזכיר פה מקודם "וורט" באיזה הקשר, לא היה מה שאתה כתבת כעת כאן..

תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן <שעשאני ישראל> {שלא עשאני גוי} שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד

דף מד,א גמרא  זיל טפי

תקראי טוב. תתפלאי אבל יש דברים שבהם אני אפילו יותר פמיניסט מכמה מהבנות פה, ובטח ובטח שאני לא אחד שישפיל בת להנאתו. חלילה.

בנוגע לזה שכאשר אתחתן אבין, אולי, יותר טוב נשים - אני מסכים עם זה.

אבל זה לא סותר את זה שרש"י אמר מה שאמר. מציאות או לא מציאות - הוא אמר את זה. 

וזה כל מה שאמרתי.

בשנים האחרונות, ככל שלמדתי יותר ויותר תורה(מתוך המעט שבמעט שאני זוכה ללמוד) נתקלתי במושגים הללו בגמרא והמפרשים השונים שוב ושוב.

האישה היא יצור מבוזה. מושפל, סוג ב' לעומת הגבר, נאמר שהאישה היא כ"זנב" לעומת הגבר שהוא הפרצוף שבגוף, יש פרוש שאומר שכשבא זכר לעולם באה ברכה לעולם וכשבאה נקבה-באה קללה לעולם, יש את הטור שאומר שאישה חייבת להצדיק עליה את הדין(כמו אבל, בברכה "שעשני כרצונו") שאישה היא כשפחה לבעלה מרצונה המלא(הרמב"ן ועוד כמה מפרשים גדולים!) ועוד כהנה וכהנה...

כל הדברים הללו זעזעו אותי לגמרי. אני זוכרת שאמרתי לעצמי: אם אני מאמינה בתורה- אני חייבת לברר במה אני מאמינה? בזה שאני נחותה? סוג' ב' או אפילו גרוע יותר? הרי אני בשום אופן לא מקבלת את זה. גם לא בשכל הקר! גם בעלי היקר לא חושב שאני סוג ב' או פחותה ממנו והוא לומד ממני המון כל הזמן...!

הייתי חייבת למצוא הסברים!

מצאתי אותם בתורת הסוד ובחסידות(בקבלה, בעיקר בחב"ד אבל גם קצת בברסלב) זה ארוך ודורש לימוד מעמיק מאוד.

הסבר בקצרה ממש:(זה די ארוך לפורום אבל קצר מאוד לעומת כל מה שניתן ללמוד על הנושא הזה) 

כל מה שכתוב בגמרא ובמפרשים- אכן קדוש וגם נכון מאוד אך זה רלוונטי בעיקר לנשים של ימיהם! אכן הנשים אז לפני אלפי שנים היו כ"זנב" לעומת הבעל. 

הנשים אז היו קטנות, ילדותיות מאוד, לא למדו כלום, היו ב"דעת" ובחכמה מאוד קטנה לעומת הגברים, פשוט חסרות כל דעה ולימוד כל שהוא, כמו ילדים קטנים וכך הן נשארו כמעט כל חייהן!

אנחנו הנשים של היום- לא מתקרבות בכלל לאותו מקום נמוך ומושפל שהן חיו בו.

אם מישהו רוצה להבין מה זה "אישה של פעם"- אישה של לפני אלפיים שנה, שתתבונן על היחס לנשים היום אצל המוסלמים הקיצונים כמו בתימן,  באפגניסטן וכו'....ושידע שפחות או יותר כך פעם ככל העולם כולו התייחס לנשים! (גם אצל היהודים לצערנו, רק שבמידה מתונה ועדינה הרבה יותר לעומת הגויים, כי תמיד גבר היה מחוייב לפי ההלכה לדאוג לכבודה של אישתו ולהיזהר לא לצער אותה יותר מידי וכו')

כתוב שעם התקדמות תיקון העולם מעמד הנשים ילך ויעלה עד שיחזרו להיות בדרגת "פרצוף" ששני בני הזוג יהיו 2 פרצופים שווים (כמו לפני הנסירה...) .

הרבי מילובאווטיש זצ"ל הדגיש מאוד(עפ"י תורת הסוד) שסוד הגאולה של העולם כולו טמון בהתעצמות מעמדן וכוחן של הנשים.(יש כאן את סוד התקטנות הלבנה לעומת החמה שקרה בבריאת העולם אך באחרית הימים אור הלבנה יחזור להאיר כאור החמה וכו'...אין מקום להאריך כאן בנושא)

זהו תהליך הדרגתי ואיטי מאוד שהתחיל אולי לפני אלף שנה עם "חרם דרבנו גרשם" שלא להתחתן עם 2 נשים ושלא לגרש אישה נגד רצונה.

ככל שעולם יהיה מתוקן ושלם יותר לקראת גאולתו השלימה- כך מעמד הנשים ילך ויעלה עד שיהיה זהה לגמרי למעמד האיש אולם יותר מזה- באחרית הימים "בעולם הבא"- מעמד האישה יהיה גם גבוה וחשוב יותר ממעמד האיש. שנאמר "אשת חייל עטרת בעלה"- שהיא ככתר על ראשו .הבעל יתפאר בכתר-באשתו אשת החייל.

בקיצור- אין מה להיעלב מכל מה שנאמר בגמרא ובחז"ל על נשים. הפוך!! יש להבין באיזה מקם שפל נשים היו בו בעולם העתיק של פעם(זה קרה עקב הקלקול הנורא של חטא אדם הראשון וחווה שהאישה חטאה יותר ולכן נענשה יותר...) ולכן יש לנו לשמוח ולהודות לה' כמה התקדמנו היום תודה לרבש"ע, כמה גדלנו והתעצמנו וכמה אנחנו הולכים ומתקדמים לגאולה השלמה!

מי שרוצה לקדם את הגאולה שי/תזכור וי/תשנן כל יום: "בזכות נשים צדקניות נגאלו ..ועתידין להיגאל!".

נשים צדקניות ש"פועלות עם אל" לקידום הגאולה. נשים שלומדות תורה מתוך ענווה ויראת שמיים טהורה,

ומתחילות לפעול עם הכוח הנשי העצמתי שלהן "לתקן את העולם" בכל התחומים אך בעיקר- באמונה!

(ובשום אופן לא מנסות להיות גברים- כי בזה הן מאבדות את הכוח הרוחני הייחודי והאדיר שלהן. אישה שמנסה להיות גבר בעצם מקטינה את היכולות שלה ואת עצמה. תזכרו שוב מה שאמרו חז"ל: הכוח הרוחני הנשי הוא זה שמקדם את הגאולה.)

מומלץ בחום ללמוד את הנושא לעומק.

בספרים של הרב גינזבורג שליט"א גם אפשר ללמוד הרבה על העניין.

זה לא לנשים "של פעם" כאילו היו "שפלות"...

אין לכך זכר, לא בחבד, לא בברסלב, ובוודאי גם לא ב"קבלה" (קצת יומרני לדבר בשם ה"קבלה" שרק גדולי עולם בקיאים בה).

אם הרבי מלובאוויטש היה רואה שאת אומרת בשמו שדברי הגמרא זה על "פעם" בלבד, שהיו "שפלות" - ועוד אומרת "בשמו".. היה קורע על זה (או שסתם היה צוחק...).

דבריו מלאים ההיפך מהיחס הזה לדברי חז"ל. וכמובן לא סותר את דבריו המלאים בערך יכולתה של האשה מישראל, כמו בכלל של אדם מישראל, כמו שגם דברי חכמי הגמרא מלאים מזה, למי שלא מסתכל רק על "חלק" שבוחר...

ואם לא מבינים דברי חז"ל - אז צריך ללמוד אותם.

ולא זה ה"לימוד".

[אגב, הרב סולובייצ'יק זצ"ל, ראש ה"שיבה יוניברסיטי" באמריקה, גאון בתורה, "ירד" על הגישה הזו, במאמרו "זה סיני". הוא הכיר את הגמרא..]

במקום לבוא ולהסביר למה השפלות הזו היא גודל, וכמה גדול הפער בינה לבין השפלה - בעצם אמרת: "נכון, מדובר פה על נחיתות ורכרוכיות, אבל מה אכפת לכן? זה לא נאמר עלינו".

אז רק להזכיר לך שבין הנשים של פעם היו ארבע האימהות האדירות שלנו (איך אני יודעת שהן היו אדירות? כי כל הטוב שיש בי ההוא מהדי.אנ.איי שלהן. וכנ"ל כל חברותיי לעם המתוק הזה).

והיו יוכבד ומרים,

והיו נשות התנאים שחיו בצמצום ובעבודה קשה ומסורה כדי שהבעל שלהן יוכל ללמוד תורה (וזה לרגע לא צמצם ממעמדן. כוכבית לגברים שקוראים את זה - אם הגברים היום היו דבקים בכבוד נשותיהם כמו רבי חנינא בן דוסא ובני דורו, גם לנשים היה יותר פשוט להתנהג כמו אשת רבי חנינא בן דוסא).

שלא לדבר על זה שהיו גם נשים שמילאו תפקידים "לא נשיים" לאורך כל ההיסטוריה - אם אלה בנות יעקב, ואם זו דונה גרציה שהקימה ישיבה(!) והיתה אשת עסקים וחסידה גדולה.

אז להבין את אמירות הגמרא על נשים כפשוטן ואז להסביר למה פעם נשים היו קטנות -

בשביל זה לא צריך ללמוד הרבה שנים, במחילה.

איך בכל זאת אפשרלהבין אחרת?

קודם כל מה שד. אמר - לא הכל אפשר בכל רמה. אני קטנה ולא מבינה הכל אבל זה בטח קטע אישי כזה שלי אז עזבי .

אבל בגלל שאני אישה התשובה של ד. לא מספיקה לי ואני מרגישה שאני כן זקוקה גם לכיוונים למחשבה.

אז בברכת "שעשני כרצונו" טמון בעיניי הרבה מהכוח הנשי.

ברוך שעשה אותי כרצונו. איזה דבר גדול זה. נוצרתי מראש כלי יותר שלם.

זה לא מונע ממני את ה"זכות" לנפילות, לא אמור לבטל את הקשיים שיש גם לנשים ולפעמים דווקא לנשים בעבודת ה', אבל זה משהו. מפתח להתחיל להבין אותו ולפעול איתו בעולם.

לא מכירה את הפורום הזה, אבל פשוט הייתי חייבת.. אשמח שמי שקרא עד כאן ומי שיגיב בהמשך ייתן לי איזה סימן בפרטי כי לצערי אחרת כנראה אפספס את זה..

מעט ~

סתם את אומרת.. נכון?

בואי נתחיל בשאלה שלי, ואז נמשיך בציטט פסקה שלך ונגמור בהסבר הסופי שלי:

לאדם יש מכונית מאוד מאוד יפה ומשובחת, שממש מפארת אותו - האדם הזה משתבח במכונית שלו. עכשיו - מי יותר חשוב - האדם, הוא המכונית? תגידי - הנה, המכונית היא זאת שמשבחת את האדם - אז היא יותר חשובה ממנו!!! באמת תגידי ככה? לא נראה לי. כי הרי ברור שהאדם הוא זה שחשוב, והמכונית למעשה היא "כלי" שלו, שבאמצעותו הוא משבח את עצמו יותר.

סבבה, עד כאן השאלה שלי והתשובה למחצה. עכשיו ציטוט פסקה שלך:

ככל שעולם יהיה מתוקן ושלם יותר לקראת גאולתו השלימה- כך מעמד הנשים ילך ויעלה עד שיהיה זהה לגמרי למעמד האיש אולם יותר מזה- באחרית הימים "בעולם הבא"- מעמד האישה יהיה גם גבוה וחשוב יותר ממעמד האיש. שנאמר "אשת חייל עטרת בעלה"- שהיא ככתר על ראשו .הבעל יתפאר בכתר-באשתו אשת החייל.

וואי! האישה היא הכתר של בעלה! הבעל מתפאר בכתר שלו שהיא אשתו! אז מי יותר חשוב לפי זה - הבעל או האישה, "הכתר"?

צריך לחזור לשאלה הקודמת שלי או שהבנת מה אני אומר בזה?

בקיצור - כל המהלך שניסית לבנות היה נחמד וטוב ויפה, אבל הפסקה הזאת הרסה לך כי למעשה היא מוכיחה ההיפך. הבעל הוא החשוב, וה-ו-א זה שמשתבח בכתר שהיא אשתו - זה לא שהאישה יותר חשובה ממנו כי היא הכתר...

וזה רק לגבי מה שאת כתבת, לא לגבי דעתי האישית בנושא, כי היא לא רלוונטית - רק רציתי להוכיח לך שהמלך שניסית לבנות לא תקין...

בהקשר לעליונות מזויפת של יהודים על גויים (ציטוט לא מדויק) -

'אין פה בכלל מקום להשוואה. זה כמו להגיד למישהו: אתה יודע? אתה יותר יפה מכלב.

אז רצית להחמיא לו ויצא שאמרת לו את הדבר הכי מעליב שאפשר'.

** לא נכנסת לדיון על הפער בין יהודים לגויים שאלה שתי מדרגות שונות שאין ביניהן השוואה, לבין איש ואישה שאלה לא שתי מדרגות, אלא שתי מהויות, לענ"ד **

ושירק (אין לי כוח וזמן לתגובה נפרדת) -

דוגמא לשפלות שהיא גודל:

להיות הראשון\ה שמוריד\ה מהעץ ובא לבקש סליחה אחרי מריבה.

ולא, זו לא תכונה בהכרח נשית בעיניי, ובכל מקרה אני מאמינה שהסיבה שאיש ואישה מתחתנים עם בן המין השני קשורה בין היתר לצורך ולרצון הבריא שאמור להיות להם - ללמוד זה מהתכונות של זה.

מעט ~

יש 2 עובדות מציאותיות שלא ניתן להתווכח איתן.

1. בעולם העתיק מעמד האישה היה פחות לאין ערוך מאשר בימנו אלו. נשים חותנו בכוח גם כילדות. גורשו בכפייה. גבר נשא כמה נשים....הן לא יכלו לכלכל את עצמן או להגן על עצמן והיו תלויות תמיד בחסדי הגברים. (מעמדן היה פחות מאוד לפחות בהשוואה לעולם שאנחנו מכירים כאן היום, אני חושבת שהעולם המוסלמי הקיצוני של היום נשאר כפי שהיה בעבר, אולי כדי להוות לנו תזכורת מה היה מעמד האישה עד לפני כמה מאות שנים בכל העולם)

2. דברי חז"ל השונים כפשוטם כן מדגישים את האישה במעמד נמוך ופחות מהאיש.  לא ניתן לברוח מזה לכל מיני התפלפלויות והסברים. "זנב" לעומת הפרצוף, נאמר על האישה במסכת ברכות. זוכרים?

ההסבר היחידי למה הפרשנות שלנו כיום השתנתה לאותם ציטוטים בדיוק ולמה אנחנו מפרשים את זה בצורה שיותר מעצימה ומפרגנת לנשים היא רק בגלל שאכן במציאות מעמד האישה הלך ועלה בדורות האחרונים , כמו שכתבתי זהו תהליך הדרגתי  שהחל מאז חרם רבנו גרשם והרב אליעזר מלמד שליט"א גם מקשר זאת בהסבר יפה לעניין השיפור הכלכלי שחל בעולם כולו בדורות האחרונים. ככל שקל יותר להתפרנס כיום ללא מאמץ פיזי- גופני כמו בעולם העתיק כך גם לאישה יש יכולת לכלכל את עצמה לבד וממילא מעמדה עלה. מה לעשות "בעל המאה הוא בעל הדעה".

ז"א- רק בגלל שהמציאות השתנתה לטובה ב"ה- אז גם הפרשנות שלנו לאותם ציטוטים השתנתה.

הפרוש היום ל- "נשים דעתן קלה" זה לא שהן חסרות דעה וטיפשות. האם יש עוד רב אחד כיום שיסביר שנשים הן רדודות בשכל לעומת הגברים כמו פשט הדברים?(וזה נכון מאוד לגבי פעם! לנשים לא הייתה דעה ו"שכל הגיוני ומחודד" כי הן פשוט לא למדו כלום, גם לא לקרוא א' ב'...!).  אבל היום מפרשים את זה כמחמאה- הן קלילות, לא עקשניות על הדעה שלהן, זורמות, יודעות לוותר...(-:.

עוד דוג'- הפרוש לברכה "שלא עשנו כרצונו"- הפרוש בעולם העתיק היה לפי דברי הטור- "להודות על הרעה".פעם באמת נשים הודו על הרעה כי הן ידעו מצויין שהן נולדו לדרגה נמוכה יותר לעומת הגברים והן הכירו במקומן הפחות. איך אמרה לי פעם סבתא זקנה מהדור הישן ישן שלפני קום המדינה? "אנחנו הנשים נולדנו כדי לשרת את הגברים ולסבול בעולם" . קיצור- להיות שפחות. זה ציטוט מדוייק מהפה שלה לאוזניים שלי (-: .

היום אף אחת לא מסוגלת לכוון את זה כך לפי הפרוש של הטור אלא דווקא לפי העומק של דברי הרב קוק זצ"ל וכד' שהוא פירוש אחר לגמרי- והוא זה שמהווה את הפרשנות הרווחת לברכה זו. 

*אני לא רוצה להתייחס לארבעת האימהות ולנשים הגדולות שהיו בדורות עברו. לא סתם הן נקראו "ארבעת האימהות" , כי היה בהן משהו מיוחד מאוד שלא היה בשום אישה אחרת שבכל הדורות!! כמו שלא ניתן להשוות את שלושת האבות לכל גבר יהודי כל שהוא שהוא במהלך ההיסטוריה כך לא ניתן להשוות את האימהות הקדושות לשום אישה אחרת במהלך ההיסטוריה. כמו שלא ניתן להשוות את משה רבינו לשום גבר אחר כך שלא ניתן להשוות את מרים הנביאה לשום אישה אחרת.

כל התייחסותי הייתה לגבי המון העם-המצב של כלל הנשים שבעולם ולא לגבי יחידות סגולה!

ולגבי מה שכתב "ותן טל"- נראה שיש לך ממש תענוג גדול לחזור ולכתוב שוב ושוב "האיש הוא החשוב לעומת האישה" האם אתה מרגיש "גדול וחשוב" אך ורק כאשר זה שלידך או זו שלצידך... קטנה ממש?  מרגיש את עצמך "רם מעלה" רק כאשר אתה מקטין את זה שלידך? תעודת עניות עבורך בלבד.

תורת הסוד מלמדת שאדם שלם הוא חצי זכר חצי נקבה.חצי חצי בדיוק. האישה היא לא פחותה בשום דבר מהאיש ויש בניהם כוחות משלימים של נתינה הדדית וסוד של  של משפיע ומשפיעה באופן הדדי, היא בכוחה הרוחני הנשי מושכת את השפע ומורידה אותו לעולם(אין הברכה שורה בבית אלא בשביל האישה...) ואז השפע יורד דרך האיש וכך הוא מעביר את השפע חזרה אליה . זהו הפרוש ל"תנו לה מפרי ידיה"- הבעל הוא הנותן את הפרות- את השפע לאישתו- אבל הוא עצמו יש לו  פרות רק בזכות "פרי ידיה"- בזכות מעשיה ויכולותיה למשוך את השפע הרוחני מלמעלה. מדובר כמובן גם בפרות רוחניים ולא רק גשמיים....

אלא מה במובן החיצוני- הקללה של אדם וחווה נחתה כבד מאוד יותר על האישה דווקא כך שבמשך ההיסטוריה מעמדה "החיצוני" ירד מאוד(לא הפנימי המהותי)היות שהיא "שלטה בו"-ונתנה לו לאכול ולחטוא לכן נענשה שהוא "ישלוט בה". ועכשיו לקראת התקדמות תהליך הגאולה ותיקון העולם- מעמדה הולך ועולה חזרה למקומו האמיתי והטבעי כפי שהייתה כוונת הבורא בתחילה. 

(כל מה שכתבתי זה שילוב של כמה דעות ושיטות שונות שלמדתי ואני ארגתי אותם יחד למהלך אחד. לא הכל זה הרבי מילובבאטיש זצ"ל. ולגבי ברסלב- כדאי ללמוד לעומק את המעשייה של ר' נחמן "מעשה באבדת בת מלך" שמדבר על הכוח הנשי האקטיבי שמתעורר לקראת הגאולה אחרי אלפי שנות תרדמה עמוקה...)

בת מלך.

ורבנו אמר שמי שיתן פרוש על סיפורי מעשיות זה יהיה המשיח,אז כל פרוש אני לוקח בערבון מוגבל.

למה את סתם מעלילה עליי עלילות שווא?

את הבאת לכאורה הסבר לוגי - ואני בסך הכל הראתי איך במהלך ההסבר הלוגי שלך הכנסת פיקשוש שמוטט לך לפחות חלק מההסבר. זה לא אומר שהבאתי את דעתי האישית - וזה מה שכתבתי במפורש בשורה האחרונה.

התנצלות מצידך בהחלט תתקבל כאן. תודה.

מקווה שאתה סולח...

בכל אופן, לסיום הנושא אכתוב מסקנה אישית שלדעתי חשובה מאוד למרות שהיא לאו דווקא קשורה לנושא הזה:

כשמדובר בתפיסת חיים ואמונה,

את המשוכנעים הרי אין צורך לשכנע

ואת הלא משוכנעים כל המילים והסברים שבעולם לא יעזרו.

זה כמו "להוכיח" לאדם שיש אלוקים ושהתורה אמת ושהוא צריך להתחיל לשמור מצוות באמצעות ויכוח של "ראיות והוכחות לוגיות".

אף אחד לא ישנה תפיסות עולם וישנה את צורת החיים שלו רק בגלל הסברים וויכוחים לוגיים שכליים קרים.

אדם משנה תפיסות  והסתכלות על החיים אך ורק לאחר שהוא עובר עיכול תודעתי ונפשי עמוק וזה לאחר חוויה נפשית מהותית ששינתה לו את התפיסה ונקודת המבט באותו הנושא. 

כמובן שהברור השכלי הראציונאלי חשוב מאוד ובא בנוסף כקומה נוספת, על מנת לבנות את האמונה ברמה גבוהה יותר אך הוא לא היסוד. 

לימדנו רבותינו ששורש האמונה הוא עצם החיים עצמם(אני חי=אני מאמין!) ולא הברור השכלי שהאדם עושה. כי אלוקים- לא מתחיל בשכלו של האדם חס חלילה....

כולנו יודעים שללמוד תורה זה לא מספיק כדי להיות תלמיד חכם גדול, אלא חובה גם "לשמש תלמידי חכמים" = לספוג ולהפנים את עצם הוויית חיי היום יום וההתנהלות במצבים שונים של תלמידי החכמים הגדולים ומתוך כך לומדים מהי תורה באמת! 

לכן כל המילים וההסברים הארוכים בפורום לא רלוונטיים בסופו של דבר לשינוי עמדותיו של אף אחד. וזה לא קשור רק לנושא הזה אלא אלא לכל דיון על תפיסת חיים תורנית כלשהיא. (הוויכוח הארוך בין חסידים למתנגדים, בין העולם החרדי לעולם הציונות הדתית וכו'...) 

מאחלת לכולנו לעבור רק חוויות טובות חיוביות ומכוננות. חוויות נפשיות שיצטרפו ללימוד תורה עמוק ומקדם שייקחו אותנו כמה שיותר מעלה מעלה לכיוון הגאולה השלימה ולתיקון עולם במלכות שד-י בקרוב ממש.

לא כל כך אכפת לי להיות גבר סתם ח"ו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עונה לשאלות- 1. אין לי מושג, מסוקרנת ועכשיו אקרא את השרשור

                       2. אני מברכת את "שעשני כרצונו" למרות שמעולם לא הבנתי את הברכה הזו ואת "שלא עשני אשה", (למרות כל                                הפירושים, כן) כמו כן לא מכוונת למה שהטור אומר

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.