אז הייתי שם...ראיתי,הלכתי על האדמה המקוללת שלקחה 6 מליון מהאחים שלי.שמעתי זוועות ודברים נוראיים..

בכל הנסיעות הרבות שנסעתי באוטובוס הסתכלתי על הנוף, הנוף היה יפה, הכל ירוק, שקט,פסטורלי, כשנוסעים שם אי אפשר לדמיין שלפני 75 שנה קרו כל הזוועות הקשות האלו, הכל יותר מידי יפה !!
  זה היה אומנם רק שבוע אבל זה בהחלט שבוע שיזכר לעד בחיים שלי, אחד מהשבועות הכי משמותיים בחיי.

אחד המקומות שהכי היו לי קשים היה הר האפר, פשוט הרגשתי שאני לא מסוגלת לעמוד מולו, אומנם זה לא נראה כמו אפר אלא יותר כמו עפר אבל המחשבה שבהר הזה קבורים אלפי יהודים אם לא מליונים..

נכנסו למשרפות, מקום קשה, רואים את השאריות , את הצבע הכחול שנשאר מהגז ואת השריטות ציפורניים של אנשים שניסו להיאבק.
היינו גם בתנורים, איפה שלקחו את הגופות של האנשים ושרפו אותם.מפקד המחנה החליט שבא לו שתהיה לו סאונה אז פשוט שמו לו מיקלחת במקום של התנורים וכדי שהוא לא יראה את שריפת הגופות בנו קיר חציצה.
  כמה בנאדם יכול להיות נורא שבצד אחד הוא נהנה לו     ובצד השני שורפים גופות של אנשים?!איפה האנושיות ?!?!הסיפורים, המראות פשוט קשים מאוד ...

קשה לכתוב על מה שעברתי וראיתי , צריך להיות שם כדי להבין .

.אך  עם זאת ההרגשה הכי מדהימה שחוויתי הייתה שנכנסנו ויצאנו מהמחנות השמדה והעבודה, מה שהאחים שלנו לא הצליחו לעשות אנחנו הצלחנו לעשות-נכנסנו בגאווה עם דגל ישראל ויצאנו בראש עוד יותר מורם עם דגל ישראל!                                                


       שבת שלום עמ"י יקר!!

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען