הרגילה שלנו של חיי היומיום? לקיים פעילויות קיץ? להתנדב, להתנדב, ללכת לעצרות תפילה?
אני לא חושבת שבתקופה כזו של עמ"י אנחנו יכולים להמשיך בשלנו.
לא נראה לי הגיוני שסניפים ימשיכו לקיים את הפעילויות שלהם כרגיל.
ואני מדברת עכשיו ספציפי על הסניף שלי. שבת סניף. חפש ת'מדריך. פונדו. שייט. לא חסר דברים שווים וכיפיים שסניפי עשה.
פסדר נכון, היה איזה 2 התנדבויות [ואני ארגנתי למחר עוד אחת] אבל לא שם צריך להפסיק!!!
דיברתי עם הקומונרית, ועם 2 מדריכותי והן אמרו לי:
*"צריך להמשיך בחיים החיליים תושבי הדרום לא רוצים שנפסיק את חיינו".
[**"נשתדל לעשות יותר התנדבויות" ***"עוד תשובה שלא משנה היא סתם התחמקות"]
"צריך להמשיך בחיים...." לא נראה לי שלא לקיים פעילויות שוות סניפיות זה נקרא להפסיק את החיים.
לא יזיק לחשוב בגדול יותר, לחשוב, על האחר, ולפעול יותר.
אני אישית חזרתי עכשיו מהתנדבות עם משפחתי הצדיקה.
אנחנו המשפחה כרגע לא יוצאים לנופש בצפון- כי לא הגיוני שיש משפחות שיושבות שבעה/ שבשנת אבל/ שלא יכולים לצאת מהבתים/ שאביהם או אחים שומרים עלינו כרגע.
אולי אני סתם קיצונית מדי ויותר מדי חושבת על אחים שלי בדרום אולי הן אנוכיות מדי... לא יודעת.
אני באמת כבר מבולבלת כ"כ. מתלבטת אם ללכת לפעילות היום בסניף או ללכת לכותל...
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
בשורות טובות בעז"ה לכולנו!!
איזה כיף לשמוע...