כשהוא רואה את סביבתו אוכלת כך. אפשר להניח לו כפית ליד צלחת האוכל (או על השולחן, כמו שרות הציעה), ולאכול לידו את האוכל שלכם - ובסוף הוא ילמד. (גיל שנה וחצי זה די מוקדם, נראה לי, לא צריך להילחץ).

אחיות טיפת חלב נוטות ללכת "לפי הספר" - אבל הילדים שלנו אינם ספרים, וכל אחד ייחודי ומתפתח בקצב שלו. (לעיתים יש חריגות קיצוניות, אבל לא נראה לי שזה המקרה).

אפשר לשמוע את דבריהן, ואז לפעול גם לפי הבנתך האימהית.

מדי.

מצד שני לא יקרה כלום אם תנסי כן להקנות לילד את המיומנות הזאת.

אם הוא ממש לא בעניין, אז בסדר, לא צריך להיות בלחץ.

אבל באמת זה לא משהו בלתי מתקבל על הדעת שבן שנה וחצי ינסה לאכול בכפית.

יכול להיות שהוא "לא יודע" כי פשוט לא נתת לו לנסות מספיק לעשות את זה.

ממליצה לעשות בערך ככה-

קודם כל שיראה אנשים אחרים אוכלים. להושיב אותו בארוחות איתכם.

חוץ מזה- כשאת מאכילה אותו אז לתת לו כפית עם טיפה טיפה אוכל בקצה ושיכניס לבד לפה. בפעמים הראשונות תחזיקי את הכפית איתו יחד ותכניסו יחד לפה.

בשלב הבא או במקביל תשימי לפניו צלחת קטנה עם טיפה אוכל. נגיד 3-4 חתיכות פסטה או מה שהוא אוכל. ותני לו כפית. תחזיקי איתו יחד בהתחלה. מן הסתם הוא יעיף חלק או יאכל בידיים. אם מייד הוא הולך לזרוק את הצלחת אז תחזיקי אותה שלא יעיף והוא יבין לאט לאט שיש שם משהו שווה בפנים...

אפשר גם לנעוץ לו חתיכות על מזלג קטן ולתת לו ביד.

בקיצור בעדינות תראי לו מה אמורים לעשות.

כל הנ"ל לא סותר בכלל את איך שהוא רגיל לאכול בד"כ. תאכילי אותו גם כרגיל, ומדי פעם, תני לו לנסות דרכים אחרות. זה לא מסובך.

שלי בת שנה וחצי+ וכן יכולה לאכול בכפית. במיוחד אם זה משהו שהיא רוצה מאד.

וברור שבמקביל היא גם זורקת או שופכת הכל כשנמאס לה וכאלה...

או מנסה לנקות את השולחן שלה מהבלאגן ע"י זה שהיא פשוט מעיפה ממנו הכל לריצפה....

וזה יבוא לו רק עם ניסיון עצמי.

בהתחלה הוא לומד להשתמש באצבעות (לרוב ע"י נסיונות לתפוס אוכל מהצלחת ביד, וכן, זה מלכלך גם את הבגדים וגם את הרצפה אבל זה שלב הכרחי).

אח"כ להניע בעדינות ובמידה הנכונה את הזרוע והאמה (וגם זה שלב מלכלך, אבל פחות מהשלב הקודם)

ובסוף נרכשת מיומנות מספיקה כדי לאכול עם כפית ובלי ללכלך.

אל תנסי לדלג על שלבים כי שלבים אלה הכרחיים גם להמשך החיים (אחיזת כלי כתיבה, מוטוריקה גסה ועדינה, תכנון וכו')

כמה דברים:

ציינת בעצמך שלא נוח לך עם הרעיון שהוא יפיל אוכל. תינוקות הם עם מאד חכם, אם החמוד שלך קולט שאמא לא רגועה ושמחה עם סוג מסוים של אכילה, הוא כנראה ינסה להימנע מסוג האכילה הזה. הוא לא רוצה להעציב אותך! אכפת לו ממך והוא רוצה שתשמחי.

כדי לפתור את הפן הרגשי את יכולה לנסות לומר לעצמך שזה בסדר, הוא צריך ללמוד, אפילו אם זה אומר שהמטבח יתלכלך טיפונת.

את יכולה גם להסביר לו במילים: אמא מצטערת שהיא דואגת מהלכלוך, אבל היא יודעת שאתה עדיין לומד איך לאכול וזה בסדר אם תלכלך קצת את המטבח, אחר כך ננקה.

כדי לפתור את הפן המעשי את יכולה לנסות לתת לו אוכל יבש ופחות מלכלך: פסטה מבושלת בלי רוטב, לדוג'.

אפשר גם להאכיל אותו בלבוש מינימלי (חיתול בלבד) כדי להפחית את כמות החפצים והבגדים שמתלכלכים. 

לגבי "בזבוז" של אוכל: אפשר לתת לו כמויות קטנות, לראות איך הוא מתמודד איתן ולהמשיך הלאה. לדעתי, כף אורז שמוצאת את דרכה לרצפה לא הופכת ל'בל תשחית'. אין שום צורך לתת לו קערה עם שפע של אוכל שימצא את דרכו לרצפה ולפח, אלא רק כף של אוכל כל פעם.

בהצלחה!

בגיל שנה וחצי הבת שלי היתה אוכלת רק עם הידיים.

אבל עם הזמן כשהיא ראתה אותנו אוכלים עם סכו"ם היא פשוט רצתה גם.

היום היא בת שנה ו-9 חודשים והיא מתעקשת לאכול לבד עם כפית, לא חשוב שהכל מתלכלך מסביב, אבל ככה הם לומדים.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...