כשהוא רואה את סביבתו אוכלת כך. אפשר להניח לו כפית ליד צלחת האוכל (או על השולחן, כמו שרות הציעה), ולאכול לידו את האוכל שלכם - ובסוף הוא ילמד. (גיל שנה וחצי זה די מוקדם, נראה לי, לא צריך להילחץ).
אחיות טיפת חלב נוטות ללכת "לפי הספר" - אבל הילדים שלנו אינם ספרים, וכל אחד ייחודי ומתפתח בקצב שלו. (לעיתים יש חריגות קיצוניות, אבל לא נראה לי שזה המקרה).
אפשר לשמוע את דבריהן, ואז לפעול גם לפי הבנתך האימהית.
מדי.
מצד שני לא יקרה כלום אם תנסי כן להקנות לילד את המיומנות הזאת.
אם הוא ממש לא בעניין, אז בסדר, לא צריך להיות בלחץ.
אבל באמת זה לא משהו בלתי מתקבל על הדעת שבן שנה וחצי ינסה לאכול בכפית.
יכול להיות שהוא "לא יודע" כי פשוט לא נתת לו לנסות מספיק לעשות את זה.
ממליצה לעשות בערך ככה-
קודם כל שיראה אנשים אחרים אוכלים. להושיב אותו בארוחות איתכם.
חוץ מזה- כשאת מאכילה אותו אז לתת לו כפית עם טיפה טיפה אוכל בקצה ושיכניס לבד לפה. בפעמים הראשונות תחזיקי את הכפית איתו יחד ותכניסו יחד לפה.
בשלב הבא או במקביל תשימי לפניו צלחת קטנה עם טיפה אוכל. נגיד 3-4 חתיכות פסטה או מה שהוא אוכל. ותני לו כפית. תחזיקי איתו יחד בהתחלה. מן הסתם הוא יעיף חלק או יאכל בידיים. אם מייד הוא הולך לזרוק את הצלחת אז תחזיקי אותה שלא יעיף והוא יבין לאט לאט שיש שם משהו שווה בפנים...
אפשר גם לנעוץ לו חתיכות על מזלג קטן ולתת לו ביד.
בקיצור בעדינות תראי לו מה אמורים לעשות.
כל הנ"ל לא סותר בכלל את איך שהוא רגיל לאכול בד"כ. תאכילי אותו גם כרגיל, ומדי פעם, תני לו לנסות דרכים אחרות. זה לא מסובך.
שלי בת שנה וחצי+ וכן יכולה לאכול בכפית. במיוחד אם זה משהו שהיא רוצה מאד.
וברור שבמקביל היא גם זורקת או שופכת הכל כשנמאס לה וכאלה...
או מנסה לנקות את השולחן שלה מהבלאגן ע"י זה שהיא פשוט מעיפה ממנו הכל לריצפה....
וזה יבוא לו רק עם ניסיון עצמי.
בהתחלה הוא לומד להשתמש באצבעות (לרוב ע"י נסיונות לתפוס אוכל מהצלחת ביד, וכן, זה מלכלך גם את הבגדים וגם את הרצפה אבל זה שלב הכרחי).
אח"כ להניע בעדינות ובמידה הנכונה את הזרוע והאמה (וגם זה שלב מלכלך, אבל פחות מהשלב הקודם)
ובסוף נרכשת מיומנות מספיקה כדי לאכול עם כפית ובלי ללכלך.
אל תנסי לדלג על שלבים כי שלבים אלה הכרחיים גם להמשך החיים (אחיזת כלי כתיבה, מוטוריקה גסה ועדינה, תכנון וכו')
כמה דברים:
ציינת בעצמך שלא נוח לך עם הרעיון שהוא יפיל אוכל. תינוקות הם עם מאד חכם, אם החמוד שלך קולט שאמא לא רגועה ושמחה עם סוג מסוים של אכילה, הוא כנראה ינסה להימנע מסוג האכילה הזה. הוא לא רוצה להעציב אותך! אכפת לו ממך והוא רוצה שתשמחי. 
כדי לפתור את הפן הרגשי את יכולה לנסות לומר לעצמך שזה בסדר, הוא צריך ללמוד, אפילו אם זה אומר שהמטבח יתלכלך טיפונת.
את יכולה גם להסביר לו במילים: אמא מצטערת שהיא דואגת מהלכלוך, אבל היא יודעת שאתה עדיין לומד איך לאכול וזה בסדר אם תלכלך קצת את המטבח, אחר כך ננקה.
כדי לפתור את הפן המעשי את יכולה לנסות לתת לו אוכל יבש ופחות מלכלך: פסטה מבושלת בלי רוטב, לדוג'.
אפשר גם להאכיל אותו בלבוש מינימלי (חיתול בלבד) כדי להפחית את כמות החפצים והבגדים שמתלכלכים.
לגבי "בזבוז" של אוכל: אפשר לתת לו כמויות קטנות, לראות איך הוא מתמודד איתן ולהמשיך הלאה. לדעתי, כף אורז שמוצאת את דרכה לרצפה לא הופכת ל'בל תשחית'. אין שום צורך לתת לו קערה עם שפע של אוכל שימצא את דרכו לרצפה ולפח, אלא רק כף של אוכל כל פעם.
בהצלחה!
בגיל שנה וחצי הבת שלי היתה אוכלת רק עם הידיים.
אבל עם הזמן כשהיא ראתה אותנו אוכלים עם סכו"ם היא פשוט רצתה גם.
היום היא בת שנה ו-9 חודשים והיא מתעקשת לאכול לבד עם כפית, לא חשוב שהכל מתלכלך מסביב, אבל ככה הם לומדים.
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
