כשהוא רואה את סביבתו אוכלת כך. אפשר להניח לו כפית ליד צלחת האוכל (או על השולחן, כמו שרות הציעה), ולאכול לידו את האוכל שלכם - ובסוף הוא ילמד. (גיל שנה וחצי זה די מוקדם, נראה לי, לא צריך להילחץ).
אחיות טיפת חלב נוטות ללכת "לפי הספר" - אבל הילדים שלנו אינם ספרים, וכל אחד ייחודי ומתפתח בקצב שלו. (לעיתים יש חריגות קיצוניות, אבל לא נראה לי שזה המקרה).
אפשר לשמוע את דבריהן, ואז לפעול גם לפי הבנתך האימהית.
מדי.
מצד שני לא יקרה כלום אם תנסי כן להקנות לילד את המיומנות הזאת.
אם הוא ממש לא בעניין, אז בסדר, לא צריך להיות בלחץ.
אבל באמת זה לא משהו בלתי מתקבל על הדעת שבן שנה וחצי ינסה לאכול בכפית.
יכול להיות שהוא "לא יודע" כי פשוט לא נתת לו לנסות מספיק לעשות את זה.
ממליצה לעשות בערך ככה-
קודם כל שיראה אנשים אחרים אוכלים. להושיב אותו בארוחות איתכם.
חוץ מזה- כשאת מאכילה אותו אז לתת לו כפית עם טיפה טיפה אוכל בקצה ושיכניס לבד לפה. בפעמים הראשונות תחזיקי את הכפית איתו יחד ותכניסו יחד לפה.
בשלב הבא או במקביל תשימי לפניו צלחת קטנה עם טיפה אוכל. נגיד 3-4 חתיכות פסטה או מה שהוא אוכל. ותני לו כפית. תחזיקי איתו יחד בהתחלה. מן הסתם הוא יעיף חלק או יאכל בידיים. אם מייד הוא הולך לזרוק את הצלחת אז תחזיקי אותה שלא יעיף והוא יבין לאט לאט שיש שם משהו שווה בפנים...
אפשר גם לנעוץ לו חתיכות על מזלג קטן ולתת לו ביד.
בקיצור בעדינות תראי לו מה אמורים לעשות.
כל הנ"ל לא סותר בכלל את איך שהוא רגיל לאכול בד"כ. תאכילי אותו גם כרגיל, ומדי פעם, תני לו לנסות דרכים אחרות. זה לא מסובך.
שלי בת שנה וחצי+ וכן יכולה לאכול בכפית. במיוחד אם זה משהו שהיא רוצה מאד.
וברור שבמקביל היא גם זורקת או שופכת הכל כשנמאס לה וכאלה...
או מנסה לנקות את השולחן שלה מהבלאגן ע"י זה שהיא פשוט מעיפה ממנו הכל לריצפה....
וזה יבוא לו רק עם ניסיון עצמי.
בהתחלה הוא לומד להשתמש באצבעות (לרוב ע"י נסיונות לתפוס אוכל מהצלחת ביד, וכן, זה מלכלך גם את הבגדים וגם את הרצפה אבל זה שלב הכרחי).
אח"כ להניע בעדינות ובמידה הנכונה את הזרוע והאמה (וגם זה שלב מלכלך, אבל פחות מהשלב הקודם)
ובסוף נרכשת מיומנות מספיקה כדי לאכול עם כפית ובלי ללכלך.
אל תנסי לדלג על שלבים כי שלבים אלה הכרחיים גם להמשך החיים (אחיזת כלי כתיבה, מוטוריקה גסה ועדינה, תכנון וכו')
כמה דברים:
ציינת בעצמך שלא נוח לך עם הרעיון שהוא יפיל אוכל. תינוקות הם עם מאד חכם, אם החמוד שלך קולט שאמא לא רגועה ושמחה עם סוג מסוים של אכילה, הוא כנראה ינסה להימנע מסוג האכילה הזה. הוא לא רוצה להעציב אותך! אכפת לו ממך והוא רוצה שתשמחי. 
כדי לפתור את הפן הרגשי את יכולה לנסות לומר לעצמך שזה בסדר, הוא צריך ללמוד, אפילו אם זה אומר שהמטבח יתלכלך טיפונת.
את יכולה גם להסביר לו במילים: אמא מצטערת שהיא דואגת מהלכלוך, אבל היא יודעת שאתה עדיין לומד איך לאכול וזה בסדר אם תלכלך קצת את המטבח, אחר כך ננקה.
כדי לפתור את הפן המעשי את יכולה לנסות לתת לו אוכל יבש ופחות מלכלך: פסטה מבושלת בלי רוטב, לדוג'.
אפשר גם להאכיל אותו בלבוש מינימלי (חיתול בלבד) כדי להפחית את כמות החפצים והבגדים שמתלכלכים.
לגבי "בזבוז" של אוכל: אפשר לתת לו כמויות קטנות, לראות איך הוא מתמודד איתן ולהמשיך הלאה. לדעתי, כף אורז שמוצאת את דרכה לרצפה לא הופכת ל'בל תשחית'. אין שום צורך לתת לו קערה עם שפע של אוכל שימצא את דרכו לרצפה ולפח, אלא רק כף של אוכל כל פעם.
בהצלחה!
בגיל שנה וחצי הבת שלי היתה אוכלת רק עם הידיים.
אבל עם הזמן כשהיא ראתה אותנו אוכלים עם סכו"ם היא פשוט רצתה גם.
היום היא בת שנה ו-9 חודשים והיא מתעקשת לאכול לבד עם כפית, לא חשוב שהכל מתלכלך מסביב, אבל ככה הם לומדים.
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️
✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר
📩 לא בטלגרם? אין בעיה!
אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):
מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
