לדעתי כישרון זה מולד. אבל גם אדם שאין לו את זה מולד יכול לפתח את זה, אבל יקח לאדם זה הרבה יותר זמן ומאמץ להגיע לרמה גבוהה מאשר אדם שיש לו את הכישרון מולד. כי לדעתי כישרון מולד זה רק בסיס, ועדיין צריך לפתח את זה כדי להגיע לרמה גבוהה. לכן יקח לאדם שאין לו את הכישרון הרבה יותר זמן לפתח את זה, בגלל שהוא קודם צריך לקבל את הבסיס (שיש כבר למי שנולד עם הכישרון). 

מקווה שמובן

כישרון שטבוע בך זה מה שאתה צריך

ברור שצריך לפתח אותו

  אבל אם אין כישרון מסוים[ציור....]אז כנראה שאתה לא צריך אותו [ניראלי]

אם ה' ברך אותך בכשרון מסוים

זה לא אומר שאתה לא צריך אותו

זה רק אומר שאתה צריך יותר להתאמץ ולהשתדל כדי להשיג אותו....

ברוב המקרים זה צריך ליטוש אבל אצל בטהובן-מגיל 5הוא כבר הלחין

ש-5% זה כישרון, ו-95% זה השקעה ומאמץ.

לא יודעת עד כמה זה נכון. אבל מה שבטוח, יש בזה אמת מסויימת.

גם אני תוהה על זה. באמת מעניין.

עם נטייה כזו.

הם יצטרכו לפתח את הכישרון שלהם,אבל יהיה להם הרבה יותר קל ממי שלא נולד עם זה!!

נגיד יש לי חברה שנולדה עם כישרון למוזיקה והיא מפתחת כל הזמן במשך שנים את הכישרון הזה...

יש מצב שאם אני ילמד וישקיע מלא אני ידע משו.אבל לא אותו דבר כמוה,ולא בקלות (יחסית) כמו שלה..

מקווה שהובנתי!!

"אי אפשר שייוולד האדם, מתחילת עניינו בטבע, לא בעל יתרון ולא בעל חסרון; כמו שאי אפשר שייוולד האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות המעשיות. אבל אפשר שייוולד בטבע מוכן למעלה או לפחיתות, באופן שיהיו מעשים הללו קלים לו יותר ממעשים אחרים.
משל לזה: אדם שמזגו נוטה יותר אל היובש, ועצם מוחו זך, והרטיבות מעטה בו, הרי שייקל לו לזכור ולהבין העניינים יותר מאיש בלגמי, שהרטיבות במוחו רבה. אבל אם יעזבו את המוכן במזגו למעלה זו, ולא ילמדוהו כל עיקר, ולא יעוררו שום כוח בו - סופו שיישאר בער. וכן אם ילמדו וישכילו אדם שהוא גס מטבעו, רב הרטיבות - סופו שידע ויבין, אבל בקושי ובטורח.

והוא הדין מי שמזג לבו חם יותר ממה שצריך, יהיה אמיץ לב. רצוני לומר: מוכן לאומץ הלב. ואם ילמד אומץ הלב, יהיה לאמיץ בקלות. ואיש אחר, שמזג לבו קר יותר ממה שצריך, הרי מוכן הוא אל המורך והבהלה. וכשילמד וירגיל עצמו בכך, יקבלו בקלות. ואם אומץ לב כוונתו לרכוש, הרי שלא יהיה אמיץ, אלא בטורח, ולאחר שהרגיל עצמו. "

(מועתק מהאתר דעת.)

כללו של דבר נראה לי אפשר לקחת כמשל את דבריו של הרב קוק (איני זוכר היכן) שמגמתינו הציבורית היא שבמקום בינונים יהיו צדיקים, והרשעים יהיו לכל הפחות בינונים.

לדוג' אבא שלך צייר

גם אנשים עם פוטנציאל צריכים לעמול עליו. הרבה פעמים ילד מצייר יפה ביחס לחבריו לגן

ומזהים אצלו את הכישרון, אבל אם הוא לא יפתח אותו הוא ימשיך לצייר כמו ילד בגן... כלומר,

יש לו הכנה, אבל רק הכנה.

ויש אנשים בלי כישרון מולד, אבל עם הרבה עמל הם יכולים לרכוש אותו. יש הרבה ציירים

יוצאי דופן ביכולות שלהם שמספרים שהם לא ידעו לצייר עד שהתחילו ללמוד וזה נעשה להם

טבע. 

ומי שגם יש לו כישרון מולד וגם עמל עליו... או, זכה. 

אבל עדיין ידועה האימרה שאם מוצרט לעולם לא היה מתחיל לנגן הכישרון שלא לא היה יוצא אל הפועל..

יעני - ישמצב שאדם מאוד כישרוני במשו מסויים יהיה דרגה מתחת לאדם שאין לו כישרון לדבר הזה כי

האדם הכישרוני לא פיתח את הכישרון שלו...

אבל אפשר לבנות....

יש משפט שאומר "כישרון זה 1% מולד ו99% מאמץ"

אתה נולד עם משיכה לתחביב מסוים שאתה אוהב ויש לך פוטנציאל להיות טוב בו, אבל אם לא תתאמן לא תהיה התקדמות

אבל צריך לפתח אותו.

כן- יש אנשים שיצליחו יותר או שיצליחו ביותר קלות בתחום מסויים,

אבל בתכל'ס- מי שמשקיע כמעט תמיד יכול להגיע להישגים גבוהים.

ומישהו מוכשר מאד לדוג' באומנות שלא יתאמן וילמד וישקיע- לא יגיע לרמה גבוהה,

אלא ישאר הרבה פחות טוב ממישהו שאין לו ממש כישרון לזה אבל עבד והתאמץ והשתפר.

זה היה חוברת ללימוד נגינה ועכשיו מרוב שניגנתי הרבה מאז אני מנגנת את הכל לפי שמיעה!!!!

אני לדוגמא מאוד אוהבת תקשורת, בימאות ומשחק.

אני בטוחה שבגן חובה לא ניסיתי לשחק, לראות את הכישרון שלי, אבל עם הזמן גיליתי אותו...

כישרונות מגלים, כישרונות מפתחים, לא נולדים איתם.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות