להתחיל את "הצגת" הילדה עם התכונות הטובות שלה ורק אח"כ לציין את מה שעלול להראות בעייתי.

לגבי התקפי כעס- יש לכם נסיון עם מסגרות אחרות שהיא הייתה בהן? כי יכול להיות שבגן היא תהיה ילדה טובה ירושלים ורק בבית תתפרץ.

הצלחה רבה.

תחזרו לשלום במהרה.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אז אין צורך לדווח.

ותבדקו למה בבית כך - כדי לעזור לה..

זה ממש משמעותי אצלה....מה אנחנו צריכים בעיות כי לא סיפרנו?

גם כי זה הבית וגם כי כרגע אין לנו כלים להתמודד עם זה כמו שצריך

בטח שלא לבוא לגננת ולומר שזו ילדה עם התקפי זעם.

כן אפשר לסנן את המידע- למשל להסביר לה על ההתפתחות האיטית של הילדה, ועל ההשלכות כתוצאה מכך (סף תסכול נמוך וכו). אבל יחד עם זאת להדגיש כמה גן יכול לקדם אותה וכמה את בטוחה שהיא תפרח בגן.

תסמכי על הגננות שיסתדרו איתה, תסמכי על הילדה שהיא תסתדר.

במקביל לא להזניח את הטיפול בה (פיזיוטרפיה, קלינאות תקשורת או כל דבר אחר שצריך).

בהצלחה, לא פשוט. אבל תני אמון בילדונת

לא חסרות לנו התמודדויות אז עכשו אני גם צריכה לפחד מה יהיה בגן?????????

אולי יהיה לה נחמד שם לא יודעת...אבל קיויתי שמראש היא תלך לגן טיפולי

למה באמת לא גן טיפולי?

מהנסיון שלנו - מה שאומרים  שבחינוך ילדים צריך הרבה תפילות - אצלנו חלק ניכר מהתפילה אנחנו מקדישים לשיבוץ למוסדות לימוד....

אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו (גם לנו ילדים שסובלים מכל מיני ואנחנו משקיעים בזה הרבה מחשבה ואנרגיה) ואח"כ מה שמסתדר - מבחינתנו זה משמים. 

הרבה בהצלחה.

תאמת בכלל לא חשבתי לשים אותה עכשו בגן אלא קודם לעשות אבחון ואז להחליט

בכלל רציתי את הקטן אבל לא מקבלים לפני גיל שנה וחצי

אם היא תהיה בגן רגיל איך היא תטופל???

אולי אין להם יכולת להתמודד עם זה

קיויתי שבמיסגרת כזו היא תקבל טיפולים,אם היא תהיה כל יום בגן אז מתי היא תטופל??

היא שונה מהנורמה. כמה היא רחוקה מן הממוצע.

אני זוכרת שסיפרת שעבדת בעבר במעונות לילדים, אז את בטח יכולה לומר פחות או יותר.

לפעמים ניגשים לאיבחון בגלל צורך בירוקרטי/פורמלי. אבל לפעמים יש צורך אמיתי לברר היכן עומד הילד ובאיזו מסגרת יהיה יעיל לקדם אותו.

אם את חושבת שהיא לא מתאימה לגן רגיל, מוטב להמתין לאיבחון. 

מאידך - יש ילדים שנתרמים תרומה גדולה משילוב בגן רגיל ומספיק להשלים להם טיפולים שונים פעמיים שלוש אחרי הצהריים.

השאלה החשובה במקרה כזה היא האם היא נהנית ומסתדרת בחברת ילדים? האם היא תוכל להתגבר על הפער ההתפתחותי בעזרת כישורים חברתיים?

מהנסיון שלי (אני האנונימית ממקודם) לפעמים מוטב שילד ישאר בבית מאשר שיאלץ להתמודד התמודדות מורכבת מדי לכוחותיו ובתחומים רבים מדי.

אני מבינה שעיקר הקושי הוא ששני הילדים נמצאים יחד בבוקר בבית. אולי אפשר לרכז את המאמצים כרגע במציאת מסגרת אחרת לקטן?

לענית דעתי, בכל מקרה כדאי לך לשוחח שיחה גלויה עם צוות הגן ולבדוק אם האפשרות לשלב אותה בגן רגיל היא אפשרות ריאלית מבחינת הילדה ומבחינת הצוות. אם, על פי נסיונך, הפער בינה לילדים אחרים גדול מדי, אי אפשר לשריין לה מקום בלי לבדוק האם הצוות מסוגל לתת לה מענה ראוי.

כי ככה זה פה......אין כאן כזה דבר כמו משפחתון למשל או מטפלת אצלה בבית

למרות שהיא מאוד חברותית ונהנית בחברת ילדים אבל אני לא בטוחה שגן רגיל יתאים  לה כי היא רחוקה מהממוצע,אומנם לא הרבה אבל כל שלב אצלה זה המון זמן וצריך איתה מלא סבלנות.

בעלי חושב כמוכם ויש בינינו חוסר הסכמה

אני אותה אנונימית.

אם את נרתעת מלדבר באופן גלוי עם הצוות, את יכולה לכל הפחות לשאול באופן כללי  עד כמה הם פתוחים/גמישים/ערוכים מבחינת סייעות וכו'.

אל תדאגי מדי. תמיד אפשר לחזור בך מההחלטה אם את רואה שזה לא שייך.

קבעי שיחה עם הגננת וספרי לה על המעבר שעשיתם . ספרי את הדברים הטובים שיש בה ושתפי אותה לגבי הקשיים שלה במקום שלקבל כלים ממנה ולא ביקורת שלילית , לפי ניסיונה

בנוסף בררי היכן יש מקומות שבהם מאבחנים את ההתפתחות ואולי עם התערבות של ריפוי בעיסוק או טיפול רגשי תהיה התקדמות. בקיצור תתמקדי בטיפול בביתך ולא בתגובת הסובבים

בהצלחה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

מאחלת לך המון הצלחה ותפילות שהכל יסתדר עם הילדה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

תוכלי לדעת אם טוב לה כבר מחר! ואין שמחה כהתרת הספקות.

אם יהיה לה טוב ב"ה, תוכלי לחוש את זה דרך ההתנהגות שלה בבית. אל תדאגי מדי. הכל יהיה טוב. 

אראה אותה אחה"צ

נקווה בעזרת השם שיהיה בסדר

אומנם לא הגבתי על השרשור..אבל הבנתי את החששות ודאגתי איתך....

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...