הוא גרם לי לבכות כל משך הקריאה מהתרגשות, ואני אוהבת את זה...

דווקא לי הוא מה זה לא עשה את זה.

משום מה, לאורך כל הספר הייתה לי הרגשה כאילו הכותבת מנסה לרדת לרמה של הילדים ולהשתמש בשפה שלהם. וא6ני שונאת שעושים את זה.

לוקח זמן עד שהעלילה תופסת תאוצה.

ספר לא מדהים, אבל בהחלט נחמד, ועם כמה טוויסטים קטנים בסוף.

מה שכן, סיפור הרקע והנסיבות נכתב בצורה טובה ואמינה מאד.

מומלץ לאוהבי מתח ובלשות כספר קליל.

קראתי את זה בדיוק בתקופה שיש את כל העניין בתקשורת עם התבוללות....

ספר ממש טוב וחשוב לכל אחת לקרוא (גם בנים אני חושבת שחשוב, אבל גם בנות)

קראתי ספר של סמדר שיר-ממש ממש אהבתי-לא זוכרת את השם

ספר מדהים. באלי בדיוק בזמן עם כל המחשבות על עצמי..

כל מי שלא קרא עדיין- יותר ממומלץ!!!

מהללאל יותר יפה לדעתי..

אבל ממליצה ממש על שניהם!!!

באמצע. 

נהנה מאוד.

בהתחלה היה פה ושם קצת קיטשי. 

באופן כללי, נהנה מהספרים שלה. 

משלב כתיבה איכותית יחד עם הרבה מסרים חשובים.

מומלץ מאוד!

נהנהתי מאד....

ועדיין לא החלטתי מה דעתי עליו.

אני עובדת על זה. 

לא מאה אחוז נקי אבל סביר מאוד.

מהמם!!!

ואפילו בכיתי ממנו קצת... נוגע ללב כזה...

רעיון טוב, אבל כמה נק' בספר עצמו הפריעו לי..

כתמיד הכתיבה שלו (מד"ב) היא איכותית ומעניינת, יחד עם מעט בוטות פה ושם.

בפעם הלא יודעת כמה.. 

ונהנתי ממש, זה ספר ממש חמוד- מקורי, כתוב יפה, עם דמויות מתוקות.

מסוג הספרים שכל תקופה (כשאני מתחילה קצת לשכוח) אני מחליפה אותם שוב..

אני אישית לא קראתי ואין לי מושג אם הספר נקי או לא

נהניתי ממנו מאוד...

ממש אהבתי!!

גרם לי להיצמד אליו 3 שעות ברציפות!

אבל זה קצת משעמם באמצע אבל חיביים לקרוא את הכול!

תכלס, הספר הכי טוב שקראתי איי פעם.

העלילה מצויינת, החיבור עם הדמיות נהדר. וכמובן שלא חסר מנה גדולה של רגש (ואני לא אחד כזה שמתרגש מספרים, אבל פה ממש הזלתי דמעות).

הספר הטוב ביותר שקראתי מעולם.

ספר באמת מדהים!

דווקא התחלתי עם "נוטרדאם של פריז", או בשמו המקובל יותר "הגיבן מנוטרדאם".

"נוטרדאם" היה מוצלח, אבל זה הציק לי מכמה בחינות- יש את המעברים בין הדמויות. הוא מתמקד בדמות מסויימת למשך איזה 150 עמודים, ואז כשאתה חושב שזו דמות הגיבור של הסיפור, אז הוא מחליף להתמקד בדמות אחרת לאיזה עוד 150 עמודים, וחוזר חלילה. זה באמת קצת מציק.

גם העובדה שמר הוגו יכול לעצור לגמרי את העלילה כדי לתת לנו תיאור מדוייק של המראה של פריז או של נוטרדאם, או לתת הרצאה פילוסופית, מאוד מפריע (ברצינות, כל ההפסקות הללו לוקחות מעל ל100 דפים בספר. אם לא יותר).

הסיום הקודר והדכאוני של הספר גם לא הכי נחמד (כל הדמויות שלא רציתי שימותו, מתו. אבל דווקא לא מעט כפויי טובה הצליחו לשרוד).

אבל תכלס, למרות כל המגרעות גם "נוטרדאם" הוא ספר טוב מאוד.

ויש עוד נקודה קטנטנה שאני חייב להזכיר. ברוב העולם הספר ידוע בשם "הגיבן מנוטרדאם", ולדעתי זאת הטעיה חמורה. הגיבן הוא לא הדמות המרכזית של הספר, ולמעשה הוא דמות מאוד שולית. לקרוא לספר על שמו זאת לדעתי טעות חריפה. כבר עדיף לקרוא לספר כמו שהוא מכונה במקור בצרפתית - "נוטרדאם דה'פריס" או בתרגום פשוט "נוטרדאם של פריז". השם הזה משקף את הספר במידה הרבה יותר נכונה. 

אני אגיד לכם מה..... נהנתי ממנו אבל זה מעצבן לקרוא ספר שאתה יודע מה הולך לקרות....הוא היה קיטצ'י והוא לא עבר את מדד הספרים הטובים שלי. למרות שהיו בו פריטים קטנטנים מקוריים.

בסיעתא דשמיא!!

נהנתי, מאוד.

לעומת הספרים האחרונים שקראתי, שהיו מזעזעים בחוסר הצניעות שלהם (אשכרה הפסקתי באמצע)

הצד האחר של העמק נותן לקרוא בראש שקט... ספר מקסים, ופשוט

רשימת המשאלות גם אהבתי מאוד, התחברתי

ספר שפשוט ריגש אותי.

מומלץ מאוד!

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.