למה ככ חשוב לך בית הספר הזה?

אם טובת הילד היא לא לתת לו ריטלין אלא לעזור לו בדרכים אחרות- חפשי מקום שיקבלו אותו כמו שהוא.

עם גישה זו לילדים, בכלל לא בטוח שגם את הגדולים הייתי משאירה שם.

שאין בית ספר אחר שמתאים, יש ממ"ד פחות חזק מזה ולא מתאים לנו רוחנית ויש אחרים שהם מוכר שאינו רשמי, חרדי לגמרי עם תנאים וקריטריונים שונים משלהם(רק מי שהאבא לומד בכולל יום שלם וכל הדברים האלה). המצוקה היא שכיום כל המוסדות האלה עושים מה שהם רוצים...

שההמלצה היא לא לתת ריטלין?

היא טוענת שלא משנה מה הרופא אומר, היא יודעת מניסיון שאי אפשר להתנהל בכיתה מול ילד שיש לו הפרעות קשב ולא לוקח רטלין, יש להם שם קטע שהם לא מעוניינים להתמודד עם דברים חריגים, ואני מופתעת מהגישה הנחרצת הזאת מאוד כי עם הילדים האחרים אני מאוד מרוצה שם והגישה לילדים "רגילים" שם יוצאת מן הכלל, אבל הם לא מוכנים להתמודד עם קשיים כל שהם.

ראשית, אם באמת זה בעיות קשב וריכוז אז בקמקום שלומדים "אינטנסיבית" יותר, זו אכן יכולה להיות בעיה. יש להניח שכוונתה היא שנסיונה מלמד שפיתרון אחר אינו יעיל.  יש בזה משהו.

השאלה, מה הפיתרון שהציע הרופא. איזה "טיפול אחר"? האם באמת הוא יעזור לו, או שמא הוא ירגיש לא נוח בלימוד בכיתה.

עקרונית, ניתן לפנות לאחראית על הייעוץ במוכר שאינו רשמי במשרד החינוך, לומר לה את הנתונים - ולהתייעץ עימה מה לעשות. ולראות אם היא חושבת שמהותית וחוקית נכון ואפשר לפעול אחרת.

ובכלל האם קרה למישהו שהיתה לו בעיה מול מוכר שאינו רשמי שבאמת פתרו לו? ואם כן מי פתר ואיך? כי ממה שאני יודעת מסיפורים הרבה מוסדות מוכר שאינו רשמי לא תמיד מקיימים את המחויבות החוקית שלהם וכשהם לא עומדים בנהלים (שבגינם הם מקבלים תקציב) אז בפועל מאוד מאוד קשה לעשות נגד זה משהו. נכון שתאורטית כתוב שעל הפרת זכויות של תלמידים משרד החינוך אמור לטפל אבל ברוב המקרים למישהו פרטי מאוד קשה לעמוד מול המערכת וזה אבוד מראש כביכול, אשמח מאוד לשמוע מניסיון אישי של אנשים שאני טועה ושלבן אדם פרטי יש מה לעשות לפעמים..

מוסדות המוכר שאינו רשמי נתונים לפיקוח. יש להם מפקח באגף שלהם במשרד החינוך.

נכון שיש להם יותר "עצמאות", בלל זה הם גם מקבלים פחות מימון, ובד"כ זה רצון ההורים, ללמוד במוסד שמותווה לפי הדרך שמתאימה להם. כך שיש שני צדדים למטבע. לא פעם זה משמש לטובה.

אתם יכולים להסתכל בספר הטלפון, או בבזק בגוגל. לחפש משרד החינוך. מוכר שאינו רשמי. אחראית על הייוץ. אפשר גם לשאול במרכזיה.  אפשר גם לדבר עם המפקח על המוכר שאינו רשמי, זה לא סיפור כ"כ גדול. לכל היותר מסבירים למזכירה במה מדובר - ללא שם המוסד - ומבקשים שיחה איתו בטלפון.

הדברים הללו יכולים לעזור. כמובן נכון שבהיות שכולם בני אדם, אז תלונה כנגד מוסד, יש לה השלכות מסויימות לגבי היחס בין ההורים למוסד. לכן, צריך לבדוק אם זה שווה את הענין. אם תצייני מה הפיתרון החליפי שהציעו לכם לבעיית הקשב, אפשר יהיה אולי להתייחס.

זה קצת מוזר. אני לא שמעתי עד כה על מישהו שמאובחן ע"י נוירולוג באופן מובהק כבעל בעיית קשב וריכוז, והנוירולוג עצמו מציע פיתרון אחר.

לכן להם הוא טוב.

אני כותבת את זה ממה שהבנתי ממך לא מכירה את ביה"ס.

בכל מקרה בעניין הנ"ל קודם כל הייתי נשמעת לרופא/ איש מקצוע.

אם המנהלת לא מוכנה לזה הייתי שולחת לביה"ס אחר.

הכי הרבה אפשר להעביר אותו שנה הבאה.....

אם הם כל כך נוקשים וחסרי רצון להתמודדות עם ילדים לקויי למידה, 

אולי תבדקו לגבי הממ"ד ה"פחות חזק" כהגדרתכם?

הממד"ים הרגילים הם הרבה פחות סנוביים מהתלמודי תורה בסיגנון שאת מתארת,

שלא רוצים להתמודד עם ילד שקצת חורג מהנורמה.

יש גם יתרונות לממ"ד שמקבל ילדים מכל סוגי המשפחות,

הרב במקום שאני גרה שולח את הילדים לממ"ד האזורי המאוד לא דוסי

מתוך אידאולוגיה.

תמיד אפשר, וחובה אפילו, להשלים בבית את מה שחסר בבית הספר.

בעלי למד בממ"ד הזה והוא יצא בסדר גמור... 

בהצלחה!

גם לנו המנהלת והיועצת המליצו (כמעט כפו) לנו שהילד ישאר שנה נוספת בגן - למרות שנוירופסיכולוג שאיבחן אותו ראה קושי אחר שאינו מהווה קושי להעלות אותו לכיתה א'.

אצלנו אמנם לא עלתה שאלה של ריטלין מול טיפול אחר אבל ניסו בכל דרך להניא אותנו מלרשום אותו לביה"ס. לנו לא היתה שום חלופה אחרת משום שבית הספר היחיד הנוסף במקום היה חילוני. נסיעה למקום אחר לא באה בחשבון משום שהמרחק היה רב והילד הזה מקיא ברגע שמתניעים את הרכב.

בסופו של דבר די כפינו את המערכת לקבל אותו ולצערי לא ראינו ברכה, בלשון המעטה, במהלך הזה.

לבית הספר לא היו כלים לסייע לילד והדברים הגיעו לידי כך שאני כאמא ישבתי עם הילד בכיתה (בהסכמתה האדיבה של המחנכת) שישה ימים בשבוע. ומצבו החברתי הידרדר. בלית ברירה, כמעט שרשמנו אותו לבית הספר החילוני - שם היתה תוכנית שילוב מצויינת - בית ספר משופע בתקציבים. בסופו של דבר החלטנו לעזוב את מקום הישוב הזה וגם ילדינו הגדולים יותר שנהנו מאוד בבית הספר נאלצו להיפרד ממנו.

אני מבינה שהנהלת ביה"ס לא מתנגדת אליכם כמשפחה כיוון שילדייך הגדולים יותר לומדים שם. כנראה שכשהמנהלת מתעקשת על ריטלין על אף שמבחינה פורמלית אין לה עילה, זו הדרך שלה לומר -לא נצליח להתמודד. למעשה היא אומרת את זה די במפורש.

מהנסיון שלנו,כפי שתיארתי כאן, להצניח אותו על המערכת למרות ההסתייגות היה טעות.

מאחלת לכם המון בהצלחה.

בהצלחה רבה. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...