מדובר בסופו של דבר במין כלא קטן, לא בכדי מושאל מלול תרנגולות, ולכן הבאתי את התמונה הנ"ל.

אנחנו מחלצים אותם משם ברגע שהם לא עלולים ליפול ארצה לרצפה.

זה היה מאוד פוגע

העלבתי אותך? כיניתי אותך בכינויי גנאי?

סה"כ תמונה בהקשר משעשע

ואתה בעצם עושה מזה צחוק.

לפגוע זה לא רק לקרוא בכינויי גנאי...

ואל תציגי את זה שהיא "מסכנה " שהיא בלול

ואם את יכולה תשימי את הלול לידך לדוגמא במטבח

אני שמה לה צעצועים שהיא אוהבת, שמה שירים, מספרת בהתלהבות שהיא הולכת לשחק במיטה שהיא רק רק שלה...

הבעייה - א"א בכלל לשים אותה לידי. אתם לא מבינים איזו קופסת גפרורים יש לנו...

רוב העיסוקים שלי דווקא לא יכולים להיות בחדר (בישולים, לימודים עם המחשב וכו').

אבל חייבת לשים אותה בו גם במשך היום (הבית כ"כ פצפון!! אין איפה לשים את המזרן לידי, והיא כבר מתחילה לזחול... מפחדת שתיגע בדברים שיפלו עליה...).

הלול נמצא אצלנו כבר חודשיים+

היא עדיין אצלנו בחדר (שוב - בית פיצפונצ'יק! חדר שינה אחד ועוד משהו שנקרא חצי חדר).

אתם לא מבינים איזה צרחות היא עושה לי... 

ואת נמצאת במשהו שנקרא חצי חדר בזמן שהיא ערה, מובן לחלוטין שתבכה.

אם היא ישנה יפה בלול זה הישג מספיק מכובד. היא כנראה מקשרת את הלול לשינה ולשים אותה בלול גם בשעות הערות, רחוק ממך, זה לבקש ממנה יותר מדי. 

זה בעצם סימן טוב שהיא מתנגדת - זה אומר שהיא שמחה בחברתך ושהיא ילדה עירנית ופעילה. 

יש תיאור חמוד בספר 'עקרון הרצף' של אבא משבט היקואנה שמוטרד מכך שהבן שלו מתרוצץ לכל מקום, ומחליט לבנות לו לול מהעצים שבאזור. הוא עובד על זה שעות ובסוף זה מוכן ומרהיב והוא קורא לבן שלו ומכניס אותו פנימה בגאווה. תוך שתי דקות הזאטוט קולט שהוא כלוא וצועק בבעתה. האבא מבין מיד שזה לא היה רעיון מוצלח, ובלי היסוס מפרק את מה שבנה במשך שעות...

עם הדרדק שאצלנו יש מצב ללול רק עם אחד האחים הגדולים שלו נמצא אתו שם ומשחק אתו. כשזה לא נוח להם והפושע עומד להחריב את הבית אני מכניסה אותו ליאמו על הגב שלי. זה נוח וממש נעים להרגיש אותו עליי. מומלץ בחום.

כשמעבירים אותה - היא מתעוררת (גם אני מתעוררת מכל נגיעה).

אא"כ היא ממש ממש ממש עייפה ושקועה בשינה עמוקה...

יש עוד רעיונות במקרה?

עם כל הקושי והמקום המצומצם.

איפה היא התרגלה לישון עד עכשיו?

השלב של הזחילה הוא מאוד חשוב להתפתחות כך שבכל מקרה צריך לארגן לה את התנאים לכך.

גם אצלנו התינוקות "לחופש נולדו" אז בדרך כלל הם מסתובבים לידי על הרצפה ורק במקרים שבהם זה ממש נצרך (כגון לצורך שטיפת הרצפה או פעולה של בישול שעלולה לסכן אותם) אני חוגרת אותם בעגלה או בכיסא האוכל לידי ומשוחחת איתם תוך כדי.

לפעמים, לצורך נקיון יסודי שאורך זמן רב (או לקראת פסח) פשוט נעזרתי בבייבי סיטר.

לעיתים רחוקות, כשאין  ברירה, גם הרדמתי בעגלה כשהתינוק חגור (אצלנו התינוקות ישנים איתנו). 

אמבטייה).

צפוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף 

אולי יש מקום לעריסה שאותה תוכלי לפתוח לידך בזמן שאת עובדת?

אולי מפריע לה המגע של הסדין? (השערה פרועה)

הגעתי למסקנה, ולקח לי זמן להגיע אליה.. 

שיש סוג של ילדי חופש כאלה, שזקוקים למרחב תמרון ופעולה יותר מהרגיל..

ולכן כששמים אותם בלול, הם נכנסים למגננה ומתנגדים לו, גם אם הם נורא עייפים.

אולי נסי להניח אותה במזרן, או מיטה נמוכה.

אצלי זה עבד

ברגע שניתנה התחושה שהם חופשיים כביכול, הם שיתפו פעולה.

הצלחה רבה!

היא בוכה כשאת משכיבה אותה לישון בלול או שמה אותה לשחק?

בגיל כזה באמת משעמם לשחק בלול והילדה צריכה מרחב וחברה.

להניח על שטיח גדול עם הרבה משחקים או לצאת לגן שעשועים הקרוב לראות חברה.

אם כדי ללכת לישון- איך התרגלה להרדם עד עכשיו?

צריך להרגיל בהדרגה, ילד לא יודע ללכת לישון מעצמו.

אם זה העניין- אשמח לתת טיפים משלי איך להשכיב

ובוודאי יהיו פה עוד רבים שיש להם טיפים נוספים- 

אך בדר"כ זה לא קורה מעצמו וממש לא ביום אחד.

גם כתינוקת ממש פצפונת. היא רק הייתה רואה את הלול/מיטה ונכנסת להסטריה

בלילות היא ישנה במיטה שלנו עד שהעברנו אותה למיטת נוער בגיל שנה.

במשך היום, אם הייתי חייבת שהיא תשב במקום אחד בלי לזוז (למשל בזמן שהייתי שוטפת) הייתי קושרת אותה בעגלה עם צעצוע או ביסקוויט...בשאר הזמן היא הייתה זוחלת. צריך פשוט להשגיח יותר ולארגן את הבית ככה שהיא תוכל לזחול בבטחה באזור הסלון

ואם כוונתך למיטת תינוק עם סורגים אז הנחתי במיטה רק לאחר שהילד היה כמעט רדום.

ואכן אף אחד לא אהב אצלי להיות במיטה הזאת יותר מדי.

הבן שלי גם היה ככה.

העברתי אותו למיטת נוער בגיל 9 חודשים.

זה בית כלא ! אף ילד לא אוהב להיות כלוא וזה גם פוגע בהתפתחות של הילד.

בוודאי לא שיחקו , כל הילדים נרדמו בעגלה או על הידיים שלי ואז כשהשינה היית חזקה העברנו למיטת תינוק וגם זה לא ארך יותר מדי זמן הם דרשו לבוא אלינו למיטה.

מה שאני מבטיח לך בסוף זה עובר הילדים הגדולים שלי כבר לא באים למיטות שלנו , [בכל זאת הגדולה כבר מתחתנת]

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות