מדובר בסופו של דבר במין כלא קטן, לא בכדי מושאל מלול תרנגולות, ולכן הבאתי את התמונה הנ"ל.

אנחנו מחלצים אותם משם ברגע שהם לא עלולים ליפול ארצה לרצפה.

זה היה מאוד פוגע

העלבתי אותך? כיניתי אותך בכינויי גנאי?

סה"כ תמונה בהקשר משעשע

ואתה בעצם עושה מזה צחוק.

לפגוע זה לא רק לקרוא בכינויי גנאי...

ואל תציגי את זה שהיא "מסכנה " שהיא בלול

ואם את יכולה תשימי את הלול לידך לדוגמא במטבח

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ואת נמצאת במשהו שנקרא חצי חדר בזמן שהיא ערה, מובן לחלוטין שתבכה.

אם היא ישנה יפה בלול זה הישג מספיק מכובד. היא כנראה מקשרת את הלול לשינה ולשים אותה בלול גם בשעות הערות, רחוק ממך, זה לבקש ממנה יותר מדי. 

זה בעצם סימן טוב שהיא מתנגדת - זה אומר שהיא שמחה בחברתך ושהיא ילדה עירנית ופעילה. 

יש תיאור חמוד בספר 'עקרון הרצף' של אבא משבט היקואנה שמוטרד מכך שהבן שלו מתרוצץ לכל מקום, ומחליט לבנות לו לול מהעצים שבאזור. הוא עובד על זה שעות ובסוף זה מוכן ומרהיב והוא קורא לבן שלו ומכניס אותו פנימה בגאווה. תוך שתי דקות הזאטוט קולט שהוא כלוא וצועק בבעתה. האבא מבין מיד שזה לא היה רעיון מוצלח, ובלי היסוס מפרק את מה שבנה במשך שעות...

עם הדרדק שאצלנו יש מצב ללול רק עם אחד האחים הגדולים שלו נמצא אתו שם ומשחק אתו. כשזה לא נוח להם והפושע עומד להחריב את הבית אני מכניסה אותו ליאמו על הגב שלי. זה נוח וממש נעים להרגיש אותו עליי. מומלץ בחום.

כשמעבירים אותה - היא מתעוררת (גם אני מתעוררת מכל נגיעה).

אא"כ היא ממש ממש ממש עייפה ושקועה בשינה עמוקה...

יש עוד רעיונות במקרה?

עם כל הקושי והמקום המצומצם.

איפה היא התרגלה לישון עד עכשיו?

השלב של הזחילה הוא מאוד חשוב להתפתחות כך שבכל מקרה צריך לארגן לה את התנאים לכך.

גם אצלנו התינוקות "לחופש נולדו" אז בדרך כלל הם מסתובבים לידי על הרצפה ורק במקרים שבהם זה ממש נצרך (כגון לצורך שטיפת הרצפה או פעולה של בישול שעלולה לסכן אותם) אני חוגרת אותם בעגלה או בכיסא האוכל לידי ומשוחחת איתם תוך כדי.

לפעמים, לצורך נקיון יסודי שאורך זמן רב (או לקראת פסח) פשוט נעזרתי בבייבי סיטר.

לעיתים רחוקות, כשאין  ברירה, גם הרדמתי בעגלה כשהתינוק חגור (אצלנו התינוקות ישנים איתנו). 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אולי יש מקום לעריסה שאותה תוכלי לפתוח לידך בזמן שאת עובדת?

אולי מפריע לה המגע של הסדין? (השערה פרועה)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

היא בוכה כשאת משכיבה אותה לישון בלול או שמה אותה לשחק?

בגיל כזה באמת משעמם לשחק בלול והילדה צריכה מרחב וחברה.

להניח על שטיח גדול עם הרבה משחקים או לצאת לגן שעשועים הקרוב לראות חברה.

אם כדי ללכת לישון- איך התרגלה להרדם עד עכשיו?

צריך להרגיל בהדרגה, ילד לא יודע ללכת לישון מעצמו.

אם זה העניין- אשמח לתת טיפים משלי איך להשכיב

ובוודאי יהיו פה עוד רבים שיש להם טיפים נוספים- 

אך בדר"כ זה לא קורה מעצמו וממש לא ביום אחד.

גם כתינוקת ממש פצפונת. היא רק הייתה רואה את הלול/מיטה ונכנסת להסטריה

בלילות היא ישנה במיטה שלנו עד שהעברנו אותה למיטת נוער בגיל שנה.

במשך היום, אם הייתי חייבת שהיא תשב במקום אחד בלי לזוז (למשל בזמן שהייתי שוטפת) הייתי קושרת אותה בעגלה עם צעצוע או ביסקוויט...בשאר הזמן היא הייתה זוחלת. צריך פשוט להשגיח יותר ולארגן את הבית ככה שהיא תוכל לזחול בבטחה באזור הסלון

ואם כוונתך למיטת תינוק עם סורגים אז הנחתי במיטה רק לאחר שהילד היה כמעט רדום.

ואכן אף אחד לא אהב אצלי להיות במיטה הזאת יותר מדי.

הבן שלי גם היה ככה.

העברתי אותו למיטת נוער בגיל 9 חודשים.

זה בית כלא ! אף ילד לא אוהב להיות כלוא וזה גם פוגע בהתפתחות של הילד.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...