או קוראנים = ספר קוראן של המוסלמים (בלשון רבים)?

שנקרא ללהב"ה?

ומאיפה בכלל פגשת קוריאנים?

לא יכלת לאהוב עם יותר נורמלי?

חכמה בגויים תאמין?!?!?!

איך אפשר?? כל המודלים להערצה שלי הם גויים טוב, כמעט כולם

זה די בלתי אפשרי מבחינתי ה"לא תחונם"

תחשבי שניה על מה שאמרת. כל המודלים להערצה שלך הם גויים?!

זה לא רק לא תחונם. זה גם מנהגי הגויים. ולחקות גויים. ולהתנהג כמו גויים.

גועל נפש. [לא את, ההתנהגות הזאת, כן?]

"די בלתי אפשרי"? גם לחוזר בתשובה שמתחיל לעשות צעדים ראשונים לשמור שבת זה לא אפשרי.

"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.."

הכול אפשרי אם רק רוצים.

הכי כיף להיות יהודי, להתנהג כמו יהודי, להיראות כמו יהודי, לאהוב יהודים, תאמיני לי, זה שווה את זה.

בהצלחה

ואולי חכמה זה משהו אחר.

חכמה מעצם הויתה יש בה משהו טהור. "שכל נבדל".

דברים:כבוד למבוגרים, כבוד להורים, כבוד המת(לא כמו אצלינו אבל גם אצלם מאוד מכבדים את המתים).

לגבי הערצה ו"אהבה", הערצה תמיד נראית לי טיפשית, ואהבה-אני לא מכירה אותם מספיק כדי לאהוב, אז אני יכולה לומר שהם יפים, אני אוהבת את השירים שלהם ואת הסדרות שלהם ואולי גם התנהגיות מסוימות.

בקיצור אני לא אוהבת אותם, אני אובססיבית עליהם וזה שהם בצד השני של היבשת די ממתן את זה, ואולי כשאני אמצא משהו אחר שמרגיע אותי כ"כ מהר אני לא אחון אותם (בכ"ז אלוקים נתן להם את הכישרון ואת הטירוף לעבוד עליו כ"כ הרבה, חוצמיזה שיש הרבה ללמוד מהם כמו:כוח רצון-ילד בן 13 שנמצא לבד בקוריאה כי הוא רוצה להיות זמר, בזמן שהמשפחה שלו בתאילנד מעיד על כוח רצון מטורף, לא?)

סליחה על החפירה, אבל רציתי להבהיר את הנושא מהכיוון שאני רואה אותו, מלבד זאת שזה מתמתן בד"כ כשגדלים.

יש את האיסור של לא תחונם שאסור לתת להם חן, ויש את העניין של לקבל מהגויים דברים וערכים חיוביים.

באיסור לא תחונם לא ידוע לי על היתרים מסוימים אלא א"כ אתה משבח את הבורא שככה לו בעולמו. (עבודה זרה כ. )

אין משמעות לכך שהם בסוף העולם האיסור שייך בכל מקום ולא כפוף לשיקולי המציאות!

הנושא השני הרבה יותר רחב מסובך ואינדבדואלי ואנסה להסביר כמה מושגי יסוד:

מה שאכתוב מבוסס על הספר של הרב אלי הורוביץ הי"ד "מלחמת התרבות" בו הרב מברר לעומק את הסוגיה האדירה הזו והכל כך עקרונית לנו. ספר חובה לכל מי שנפש יהודית מפעמת בקרבו. (ניתן להשיג ב"דברי שיר"... אני מקבל אחוזים)

חז"ל אסרו עלינו דברים מסוימים משום "דרכי האמורי" בגדים מסוימים דרכי אבלות ועוד. הרב קוק מבאר שכמו שלכל אדם יש אופי שונה מחבירו ולכן הם שונים בתחביבים צורת דיבור ואופן חשיבה, כך לכל עם יש אופי יחודי לו ותרבות שמתאימה ומפרה עם אחד לא בהכרח תתאים לעם אחר .לכן חז"ל אסרו עלינו התנהגויות של עמים מסוימים שכן אינן מתאימות לאופי הייחודי של עם ישראל!

על אותה דרך כל דבר שאנחנו צורכים מהגוים (ערכים תרבות אופני חשיבה) מחייב בירור עמוק האם הו מתאים לאופי הישראלי.

אם אדם מרגיש שהוא מקבל ערכים אמיתיים או אפי' בידור ראוי מתרבות הגויים זה מצוין אבל הוא חייב לברר שזה אמיתי ולא מופרז לצד מסוים (כמו המוסר הנוצרי המזויף) וכן הוא צריך להזהר מהערצה ואהבה לאנשים עצמם שזה איסור לא תחונם.

בקשר לביקורת האישית על הניק שלי- מוצדקת לחלוטין אני מעריץ עננננק של הארי פוטר מה שרק מראה שכולנו צריכים להשתפר...

זה מתחיל בלהיות מודע לבעיה ללמוד עליה להפנים אותה ובסוף גם ליישם...

סליחה על האורך זה נושא שבוער לי ונדלקתי עליו לאחרונה.....

.

"עוד ישמע בהרי יהודה

ובחוצות ירושלים...

יאללה חתונה!!!!

ב ובזמן קריב!

אם גוי עשה משהו ממש טוב וחשוב- נגיד מצא תרופא למחלה קשה. אסור לי לומר "וואו כל הכבוד, איזה בן אדם חכם"?! זה נחשב "לא תחונם" או לא? הרי אני מחמיאה לו... מישהו יכול להסביר בבקשה?

יותר מדויק- רב, פסוק ופירוש מתוך התנך או משנה, גמרא וכו...

כולה ראיתי איזה סדרה קוריאנית ונדלקתי קשות על השחקן...

קיצר התחלתי לחקור קצת את התרבות שלהם- דווקא אהבתי! השפה מעניינת, האוכל מושקע, מכבדים שם אחד את השני..

לכו תדעו, אולי יום אחד..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות