אני ובעלי הכרנו דרך חברים...

אני רציתי אותו (הוא רצה אותי רק עוד לא ידע את זה... ;) 

ובתכלס שנינו ידענו שזה לחתונה.

גם בלי להיות מאוהבים...

וליפול אחד מהשני...

התחתנו שבע חודש אחרי..

ובאמת שבתהליך הזה של עד החתונה כולל ההכנות וכולל הכל

באמת שהתאהבנו אחד בשני יותר.

ראיתי אותו מתמודד עם מצבים והוא ראה אותי.

אהבתי את הגישה שלו והצורת דיבור וכו'..

וזה מה שעוד יותר חיזק אותנו אחד לשני.

כאילו לא רק על בסיס תאוריה, של אני כזה וכזה וכזה....

כאילו גם בפועל... הוא חושב כך, ומדבר כך... 

ואני אהבתי שזה לא היה כאילו דייט, לקבוע להיפגש.. לדבר... לדבר..

זה היה יותר בקטע של חברים.. הוא יושב אצלינו אני אצלו.. 

שאחר כך אנשים אומרים בגללם "ידענו שזה זה מהרגע הראשון"

רוב אלו שאומרים את המשפט הזה מתכוונים לכך שכבר מהרגע הראשון היו רמזים שאחר כך הם הבינו שבאמת הם אמרו שזה היה המיועד (אבל רק אחר כך במבט לאחור)

רמזים בהחלט יכולים להיות דייט נחמד, זורם ומהנה על הפעם הראשונה (וזה גם לא מחייב..).

את לא אמורה מאוהבת אחרי פעם אחת, ממש לא!

זה יכול להיות ממש בעייתי, תחשבי על זה. חשוב קודם כל לחשוב עם מתאימים בשכל, ורק לאט לאט לפתח רגשות של התאהבות.

אחרת את עלולה למצוא את עצמך עם אדם שלא מתאים לך בעליל רק כי התאהבת בו מיד ולא שקלת בשכל אם הוא באמת מתאים לך! (ויש זוגות שהתגרשו בגלל שהם התאהבו בלי לשקול בשכל)

מעטים מאד מאד הזוגות שגם יודעים שהם מתאימים בשכל וגם מתאהבים מיד. והעובדה לכך היא שרוב הזוגות נפגשים במשך חודש, חודשים, שלושה ויותר.

אז אל תצפי שלך יהיה אחרת.. 

ומצויין שיש שאלות! זה בדיוק הברור השכלי שצריך לעשות. תבררו ביניכם את השאלות, תראו שיש תקשורת טובה, תראי שזה מתאים לך, ואם כן והקשר ימשיך- תראי אם מתחיל להתפתח רגש, בהדרגה. (והוא לא אמור להתחיל בכלל להתפתח לפני פגישה שלישית- רביעית)

בהצלחה לך!

ואל תפסלי אחרי פגישות ראשונות בגלל חוסר רגשות או שאלות, זה חלק מהדרך הקשה והארוכה של שיטת הפגישות. אם תעשי את זה תצטערי בהמשך, כי את עלולה לפספס את המיועד לך.

מאורס, ולא ידעתי מיד. ממש לא. מזל שנפקחו לי העיניים, בס"ד עצומה.

סימני שאלה - תמשיכי ותבררי אותם!

ככל שיתקדם הקשר - תרשי לך לברר ולהתברר יחד,

להיפתח אחד לשני וליצור שותפות בעולם הפנימי.

בהצלחה בכל אשר תפני...!!

שלום

כשאנחנו נפגשנו לדייט זה גם היה כמה שעות ( היה כייף ולכן המשכנו אותו עוד .....)

וכן לאחר כמה פגישות בודדות התחלנו לחשוב ולדבר על חתונה .....

כי  גילנו ששתנו מתאים אחד לשני ומשדרים על אותו גל .

ויש שאיפות ואידיאלים די דומים , בנינו ....ובאמת לאחר כחודשים החלטנו להתארס .

כל  אחד והמקרה שלו. זה שונה מאחד לשני. 

את פשוט צריכה לברר עם עצמך ואתו , מה הרצונות והאידאלים שלכם ,האם הכיוון הכללי הוא דומה ?

וכן ברור פנימי ושאלות זה מעולה וטוב המשיך בברור הפנימי שלך ....

נ.ב

השאלה מהי הגדרה של דייט . חלק מהפעים גם לנו לא ממש היה דייט (לפי חלק מהתגובות ...)

כי נפגשנו אצל אחד מאתנו בבית ועשנו דברים יחד כמו עזרה בלימודים / כדורי שוקולד / סתם צפייה בסרט ובטלויזיה

שהיה בשעה טובה ומוצלחת ! 

אני הרגשתי ככה עם בעלי אחרי שבועיים של פגישות (בערך 4-5 פגישות)

ויש כאלה שלוקח להם כמה חודשים.

אם היה לכם נחמד וזרם, תמשיכו להיפגש ותראו מה קורה.

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה!

כבר ראיתי כאלה שהיו בטוחים אחרי דייט אחד ש"זה זה" ו"זה האחד\ת" ובסוף לא יצא מזה כלום..

וראיתי כאלה שרק אחרי חודש התחילו לחשוב בכיוון- ועד היום הם נשואים באושר ועושר.

דייט ראשון זה סה"כ בדיקה אם היה דייט שני. לא מעבר.

מספיק נחמד לכם ביחד? או שלא בא לך לראות אותו שוב לעולם? 

לא מעבר לזה..

(ודווקא אצלי- לו הייתי יוצאת מאוהבת מדייט ראשון, אחרי 3 שעות. הייתי הולכת דחוף להתאפס ומבקשת מחברה טובה להרביץ לי שאחזור לשפיותי..)

נפגשתי עוד פעם אחת רק כדי להיות משוכנעת שלא פספסתי, וגם כי התגלגלו העניינים כך שהתפדחתי לא להמשיך לעוד פגישה.

ב"ה שהתבדיתי.....

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת