עם כל הפחדים.
לרגע לקום,
וליפול מחדש.
להרגיש את אהבה המבעבעת,
הפורצת גבולות.
את הגעגוע,
שחותך את הלב כמו סכין חדה.
עכשיו שבירה.
לנדוד בין שני עולמות,
בלי לדעת איפה להשאר.
הרצון להעלם פתאום מהעולם ככ חזק,
שקשה לא לוותר.
הכח לנעוץ ציפורניים ולהשאר במקום,
נגמר.
עכשיו בריחה.
החיים ממשיכים לעתיד,
תוך שהם מעלים זכרונות מהעבר.
הראש מבולבל, קשה לדבר.
כמו השקט שאחרי הסערה,
הלב פתאום נודם.
הכל רגוע, אבל לא שלם.
הפצעים כבר הגלידו,
אבל ממשיכים לדמם.
עכשיו שתיקה.
אשמח להערות,הארות ותגובות(:
יפה כ"כ!!!!!!!