לכל בן אדם, יש סיפור חיים, אחד עצוב יותר אחד פחות.
אבל לאף אחד אין חיים תותים.
באותה מידה, לאפאחד אין חיים בלתי אפשריים.
מכירים את תופעת הרחמים?
היא מסכנה כי היא איבדה ל"ע אח, הוא ההורים שלו גרושים, זה עבר תאונה ונשאר נכה וכן הלאה.
אז כן, אנחנו מרחמים, רגש אוטומטי. הוא מסכן.
קוראים לזה תיוג.
זה שקשה לבנאדם, לא הופך אותו למסכן.
ההרגשה הזאת מתייגת כבן אדם שונה. אז טוב יש לי פריבלגיה לככה וככה כי אני מסכן.
וגם אני חסר סיכוי, מה עם כל החיים שלי? אני מסכן. איך אני אתגבר?
אז נכון, יש סיפורים לא קלים, וכן יש אנשים מסכנים. אבל אל תתייחסו אליהם ככה.
זה הופך אותם ליותר מסכנים.
לומדים להתמודד עם קשיים.
אבל רחמים מיותרים מהסביבה גורמים לרחמים עצמיים שרק מפילים.
אז תהיו קצת יותר רגישים. תחשבו גם על מה שהשני מרגיש ולא רק על מה שנראה לכם שהוא אמור להרגיש.
רחמים זה טוב ויפה, אבל בגבול מסוים.
תודה על המקום להגיד. אם למישהו אחד זה ישנה משו, זה כבר טוב.
לילה טוב.









