לא פשוט.

דבר שני זה כבר טוב ששיתפת!!, זה קצת מוריד מן הלב ומקל  

על האפשרות של יציאה מן המדרון החלקלק והמסוכן הזה.

עוד משהו אחד, יכול להיות שזה יהיה ממש קשה ואת אולי גם תפחדי או תתפדחי,

אבל זה ממש חשוב ומאוד מקל כמו שכבר אמרתי על האפשרות לצאת מזה וזה בהחלט אפשרי!!

אז אני ממליץ לך לשתף מישהו\י שאת סומכת עליו\ה גם אם זה רק בשביל השיתוף ותו לא!.

ועוד דבר קטן ומאוד חשוב! - א מ ו נ ה! כן!! את חייבת כל הזמן להגיד לעצמך שאת יכולה לצאת מזה!!

וזה קטן עליך!!! אומנם היצר חזק אבל כמו שכבר אמרו חכמינו שאין ניסיון שבא לאדם שהוא לא יכול לעמוד בו אז!!

תאזרי כוח ותתחילי להילחם בזה!!

אם את יודעת שזה קורה בלילה אז השתדלי לא להיות לבד מול המחשב!,

תלכי לחברות או סתם תעשי סיבוב - אולי איזה שנחנ"ש עם השם  (ועוד כול מיני דברים שבנות אוהבות לעשות)

אוקי אני לא כלכך מבין בזה אז מקווה שעזרתי והייתי לתועלת איך שהו!!

ממליץ לך לפנות לחברים מקשיבים (http://www.makshivim.org.il/default.asp)

תוכלי להפנות לשם את שאלתך ואם גם יוכלו לעזור לך (יש שם אנשים עם ניסיון)

1.תנסי כל פעם להגיד לעצמך .. "אני מתגברת חמש דקות" ככה תורידי תורידי עד שכבר תרגישי שאת כבר לא רוצה את זה...

2.אני יודעת שזה מוזר אבל בלילה תחשבי אל זה וככל שתחשבי תגלי שזה ממש מגעיל וכבר את רוצה ללכת מיזה ולא ליראות יותר כלום..

3. ליפני שאת רוצה ליראות תחשבי על דברים טהורים וצדיקים ולא תירצי ליראות... (את תאסרי את זה על עצמך תתנסי..)

תיראי אני באה מבית שלא הכי דתי בעולם ככה שגם עם אהיתי רוצה לא לראות אני רואה לכן אולי אני לא יודעת בכל כך על מה אני מדברת אבל אולי בכל זאת עזרתי.. בהצלחה תמיד...!!

תודה!!! ברצינות שאני בלנ"ד יקשיב לעיצות...

אשמח לעוד...שאם לא ילך משו-אנסה עוד דברים...

צדיקים אתם, איזה כיף שהיה לי אומץ לכתוב...

בגלל שזה מיאש ולומר לעצמך שכל הזמן אפשר לצאת

ותכלס רימון זה ממש טוב אפשר לבקש מההורים ואולי דרך צד שלישי

*לשים תמונה של רב ליד המחשב

*לא להגיע למצב כזה- להרחיק את המחשב מהמקום שאת ישנה, או פשוט לא להתפתות לעלות עליו

*להאמין בשינוי ולהבין שהוא קל ופשוט, והכל פשוט דמיון

אם לדוגמא את נופלת X פעמים בשבוע,  תנסי אפילו להורוי כמה דקות כל פעם.

ותדעי להעריך את זה שנפלת שתי דקות פחות.

ב. יכול להיות שאם תתחיבי לתת צדקה כל פעם שאת נופלת, זה יגרום לך להפסיק.

בהצלחה

מקווה שעזרתי

עצם התשובה תכפר. אנחנו בחודש אלול, לפני ר"ה ויו"כ זה ה-זמן לעשות עבודה ולצאת מזה.

עצות כבר נתנו לך אז אני לא אוסיף.

אבל עצם ההכרה ב"חטא" זה שלב חשוב בתשובה.

הקב"ה נמצא עכשיו ב"שדה". הוא הכי קרוב שאפשר.

תתפללי אליו מכל הלב, תגידי לו שאת רוצה לצאת מזה,

תפתחי לו פתח כחודו של מחט, והוא יפתח לך כפתחו של אולם.

"שובו אלי ואשובה אליכם"

בהצלחה לך מדהימה!!!!

וגם כל הכבוד על העירנות!

בהצלחה רבה!!

מכתבים שכתבו שם אז תישקלי גם את זה...

תשתדלי לא להיות מדי הרבה זמן בבית לבד כי זה מאד מפתה (גם אותי) 

אם מתחשק לך להתבטל במחשב אז תלכי לחברה שאת מאד אוהבת ותכייפו ותמלאי את כל הלוח זמנים שלך במלא דברים ואז תורידי אחרי הרבה זמן בהדרגה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....