מיועד לכולכםמושמושית
חברים, יש נקודה שחשוב לי לדבר עליה.
אנחנו חייבים להיזהר בתגובות והיחס שלנו כאן, דווקא כפורום כתיבה שמעודד יצירה. רוב הכותבים כאן רק מתחילים צעדים ראשונים בכתיבה ובחיים בכלל, מנסים את כוחם בביטוי וכישרון.
זה לא הגיוני להגיב בזלזול או רתיעה, אנשים מביאים את עצ-מם!
ולא, אל תתרצו את עצמכם בשום סיבה, אנושיות היא לפני סטריאוטיפיים ומוסכמות.
בזמנו קראתי כאן בערוץ יצירה שהכותרת שלה הייתה שנכתבה בשבת, הנימה והמילים בה הבהירו עוד יותר. התגובות שם לא זכורות לי כמתלהמות או קוראות לחסימת היצירה (וטוב שכך, לדעתי), ובכלל- למה שכן יתלהמו?
בבקשה, תנו לאנשים להיות מי שהם ותהיו קצת רגישים לשיר מיותם מתגובות או לקטע מורכב.
הייתה כאן מישהי לא מזמן שהעלתה שיר שעסק ברצח ואיבוד החיים וכו', היו גם עוד טיפונת קטעים שעלו והיו חריגים מעט בנוף. שימו לב איך אתם מגיבים ואיך מרגיש האדם שכתב את המילים הללו, שאמר אותן.
אם חבר יבוא אליכם מחר ויגיד שהוא רוצה להתאבד- אתם בטוחים שזה היחס הנכון אליו? אולי אפשר לעזור או להיות עבורו במקום לתקוף? אולי אפשר פשוט להגיד לו "אני כאן איתך" ואת שאר התגובות שרצית לומר לשמור לעצמך? המילים כאן הן אמירה לכל דבר, תשימו לב.

ואגב, אני לא מהמצדיקים כל דבר בשם האומנות- לא תצלומי עירום ולא סרטי תועבה, אבל ברצינות איתכם-
כמו שמותר לכתוב טקסט שאומר "אני אוהב אותך" מותר לכתוב טקסט שמבטא "אני שונא אותך". אני חושבת שזכותו של אדם להיות מי שהוא, ויותר מכך-
זכותו של אדם לקבל אנושיות ותמיכה ואפילו קצת פירגון.

מקווה לראות כאן כמה שיותר אנשים שמכבדים את עצמם ואת המילים שלהם, את האומנות ואת החברה. אל תגרמו לאחרים להתבייש במי שהם ולרצות לסגור את המילים שלהם חזק, נדמה לי שזה הפוך ממטרת פורום כזה.

תודה למי שקרא, ותודה מראש למי שיגיב בצורה מכובדת.

(הבהרה לוודא שאהיה מובנת- אני לא בעד להתאבד או בעד לשנוא, אני בעד לבטא ולהתחבר למי שאנחנו גם אם וכשאנחנו שונאים, גם כשאנחנו מתגעגעים, גם כשאנחנו מאוכזבים. כמו שאנחנו)

בואו ננסה להיות עוד קצת בני-אדם. בהצלחה לכולנו
תודה לךBlood
את צודקת.ענבל
בס"ד

ומצד שני אני מבינה מאוד את הזעזוע מהקטע שנכתב, גם אני הזדעזעתי נורא.

פשוט בחרתי לא להגיב.

ומחילה, יש הבדל בין "אני שונא אותך" לבין "כמה באלי לדקור אותך פעם אחר פעם"
^^^אשדת
חוץ מהכותרת
לא מסכיםמחכה לשקט

יש גבול לכל דבר.

וזכותך לחשוב כך.מושמושית
אגב אני מנסה לחשוב לפי זה איך אדם כן יכול להתמודד עם תחושות כאלו.
אז נניח שהוא כן יכתוב, וימצא פורום סגור ותומך לשתף שם בצורה אנונימית. השאלה היא למה צריכים להגיע עד שם, למה קבלה לא יכולה להיות ב"סתם" פרום פתוח ורגיל.

או שיש לך פתרון אחר?
צריך לקבל את האדם ולא את מה שכתב. כנל לגבי עצמוחיה רוז

את כותבת שהוא צריך להיות מחובר לעצמו.

 

מחובר לרגשות רצח?

 

אני אמורה לקבל ולהכיל את זה שאדם רוצה לרצוח?

 

דווקא מי שאכפת לו מהשני צריך לעזור לו להבין שהוא צריך טיפול.

 

מסכימה עם זה שזה צריך להיעשות בעדינות, ואולי בזה גם אני טעיתי.

 

אבל אין מקום לכתוב מחמאות על כזו כתיבה בלי לכוון את האדם לטיפול.

 

טיפול זה לא דבר רע, לא דבר מאיים. הרבה אנשים נורמטיביים לחלוטין הולכים לטפל בשלל בעיות.

 

זה יעזור לו רגשית. יעזור לסביבה. ויגן על כולם במידה והרגשות עלולים להפוך למציאות.

 

ולא, לא תמיד אדם יודע על עצמו האם הרגשות באמת יכולים להפוך למציאות. 

 

 

אגב, בטיפול לפעמים באמת מציעים לאדם לכתוב כאלו רגשות או להביע אותם. אבל לא נשארים שם. פורקים, ועוזרים לו לצאת הלאה. כותבים קטעי תיקון וכדומה. בשביל זה הם מקצועיים.

יכול להיות גם שאני לא צודקתמושמושית
מבינה למה הזדעזעתן, ובדיוק כמו שהפעלתן מחשבה ובחרתן ביקשתי מאחרים- שימו לב אולי עדיף לא להגיב. לפעמים אין עניין להגיב בבוטות נגד התבטאות בוטה...
מסכימה בהחלט שיש הבדל, לא אליו התייחסתי אלא לאווירה הכללית ביחס ובתגובה. לדעתי זה גם בסדר גמור להעיר ולהגיד מה אנחנו חושבים אבל יכולה להיות צורה יפה יותר שגם מתקבלת יותר...

שימו לבעובר אורח
שהכותבים כאן הם אמנים לכל דבר. אומנם בראשית דרכם, אך עדיין אמנים.

אם מישהו לא שם לב לזה עד עכשיו, הרבה פעמים אומן משתמש ביצירה כדי לפרוק מעליו רגשות שהוא חווה. כך שהגיוני מאוד ששיר/קטע שנכתב בזמן שהכותב התמודד עם רגשות קיצוניים כלשהם יכיל בתוכו גם דימויים קיצוניים.

ואני לא מבינה למה תגובות ליצירות כאלו (שהן לגיטימיות ומובנות לגמרי) צריכות להיות פוגעניות ומשפילות?
גם לשירים של אלתרמן או אביתר בנאי הייתם מגיבים כך? מה ההבדל?



ורק לשם ההמחשה, איך הייתם מגיבים אם את השיר הזה לא אביתר היה כותב, אלא אני או רעות או Blood?

תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד 
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש 
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון 
על מה אני חושב בלילה 

כלום לא עצוב הכל כרגיל 
כלום לא קורה פה 
כלום לא קורה פה...
גם כשאביתר כתב אותומחכה לשקט

הזדעזעתי.

ובכל זאתעובר אורח
קריאה לאשפז/לשלוח לטיפול את אביתר בנאי לא הייתה נשמעת כאן.

ואם אני אפתח בנסיו"פ שרשור עם השיר הזה אף אחד לא יבקש למחוק אותו או אפילו לנעול.

ויותר מזה, המטען הרגשי הכבד שקיים בשיר לא מונע משום תחנת רדיו להשמיע אותו כבר יותר מעשור.

אז מי אנחנו שנפסול יצירה ויוצר רק כי קשה לנו להכיל אותם?
הבדל אחד ושאלה...חיה רוז

א. נראה שהכותב כותב מהקושי של לשמוע ולחוות את הדברים מהצד ועל זה שכאילו החיים ממשיכים אחרי שזה קרה. ההתבטאות שלו מזעזעת! אני נגד פרסום כזה שיר. אבל הוא לא נשמע כמגיע מרצון לבצע בעצמו.

 

ב. למה קריאה לטיפול היא קריאה בעייתית. אנשים פה אנונימיים. וטיפול זה כלי מדהים שה' נתן לנו. הוא עוזר לכל כך הרבה!!!! זה לא דבר שלילי!!!! להפך!!!!!!

אולי כדאי להבהיר מראש מה הגבולות של האנשים.ריעות

מה מזעזע אותנו בצורה שאי אפשר לסבול, מה לא מוכנים לקרוא, ועל מה אסור בפירוש לכתוב.

כי כל אחד מאיתנו שונה, ולא כולם מסכימים על אותו דבר. מה שאדם אחד מוכן לקרוא\ לכתוב, זה לא מה שהשני מוכן.

אז אולי כדאי שכל אחד יכתוב את הגבולות שלו, ולפי זה אנשים יחליטו אם להעלות קטע מסויים או לא.

תראי, כמו שלא יפרסמו פה דבריםמישהי=)

מלוכלכים בקטע הלא צנוע, וכולם יקפצו על זה

 

אותו דבר גם לא קטעים מלוכלכים בקטע האלים

 

אני לא מתכוונת להגיב לדברים מזעזעים כ"כ

רשמים רשמים אמנים אמנים אבל יש גבול

הקטע הוא, שבאלימות לא כולם יסננו בדיוק לפי המידה שריעות

את מסננת.

כמו שגם בצניעות, יש אנשים שיזכירו נשיקה, ויש כאלה שלא. הגבולות פה צריכים להיות מאוד מדוייקים.

הגבולות בפורומים אאל"טעובר אורח
הם גבולות ההלכה + דברים טכנים (כמו פרסום וכו')

מה שהופך את הגבול בצניעות להרבה יותר ברור מהגבול בכאב/אובדנות/אלימות
לכן צריך להפוך גם את הגבול באלימות למשהוריעות

ברור.

אולי להפך? אולי אם לא יגדירו גבול, אנשים יכתבוחיה רוז

ואז יזהו מצוקה, יכוונו אדם לעזרה ויצילו אנשים?

 

אולי ככה בן אדם ישתחרר מרגשות שליליים קשים?

 

אולי הוא יהיה קליל יותר ,מחייך יותר ומתמודד יותר?

 

אולי פשוט יהיה לו יותר טוב!!!

אני גם בעד שכל אחד יכתוב מה שבא לו!ריעות

אבל כנראה שיש דברים שלחלקנו נראים לא מתאימים, זה הכול.

אבל אני בעד לשני הכיוונים..חיה רוז

שכל אחד יכתובמה שבא לו

ולאחרים יהיה מותר לכתוב מדאגה שכדאי לקבל עזרה...

אני חושבת שאם חברה שלי היתה אומרת ברצינות שהיאשתיל שנטעתי

רוצה להתאבד, לא הייתי שומרת לעצמי את המחשבות שלי. הייתי מפנה אותה לטיפול פסיכולוגי.

אז נניח שיש את הפריבלגיה הזו-מושמושית
להמליץ פה טיפול לכל המעוניין, ונניח שמאפשרים לכם גם לעשות אתזה.
אם זו האופציה שיש לכם להציע אז בכיף, אני מהאחרונים שייתנגדו לדיבורים על טיפולים. זה דווקא מגניב, נשמע אטרקטיבי שכזה

וברצינות- מי שהציע טיפול ומי שלא- הכל בסדר, אפשר לעודד ולתמוך במי שזקוק לכך, אפשר גם לכוון לטיפול.
לחיה והשאר- זה מה שהתכוונתי, שגם אם יש לנו דעה שונה/מסתייגת ננסה להביע אותה הכי יעיל ותורם שאפשר וכמה שפחות לפגוע.
תגובה שחונקת יצירה לדעתי לא יעילה ולא ממש מכוונת לעבודה עצמית אלא לאכזבה ויאוש...

ודבר אחרון באמת- החתימה שלך שתיל מקסימה ומתאימה לי מאוד להקשר אז שתדעי שאהבתי

;)שתיל שנטעתיאחרונה
זה הפרי....נחלת

אנ'לא בשל

אתה אומר

למה הכוונה?

אתה חיוור מאוד מאוד

ורק בהתחלה?

 

רוצה להיות סגול כהה

ולא פחות מזה

האם זה אפשרי חבר

אולי אתה טועה?

 

לפחד יש פנים רבות

עיתים נדמה כהר

אבל אם תסיט את מבטך

תראה  פתאום נהר....

 

ועל גדתו עומדת בת

משורש נשמתך

והיא רק היא חבר

תמתיק את בדידותך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תודה. נחמד שמישהו קורא......זכי לבשורות טובות!נחלתאחרונה
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

חשבתי שרק לי זה קורה!נחלת

ויפה כתבת: אלוקים מושך את ראשך בכוח.....

 

אבל לא מעל הזוהמא. זו לא זוהמא. זו איזו נפילה

שכדאי לתהות על קנקנה וכשיוצאים לנשום,

לברר עם עצמך, למה ואיך ומה עושים וכו'....

 

האם אחרי נפילה כזו, החיים לא חזקים

יותר, שווים יותר, צבעוניים ונושמים

יותר, אם היא לא היתה מתרחשת?

 

ויש חברים לבקש הקשבה, הכלה,

וספרים מצחיקים (אפילו להחזיק

כאלה לעת כזאת...), ומוסיקה

אהובה ואם יש קצת כח, אפשר

לכתוב, אפשר לצייר, אפשר

לכייר (חושבת שזה יכול לעזור

יותר מלצייר), ויש לטייל

בטבע קצת, אם יש דבר

כזה בסביבה, ויש...

 

גלידה. ענקית. עם המון קצפת...

 

וחוצמזה, השם לא משקיע אם

משקיע את הראש באכזריות -

זה רק רמז, לבדוק מה קורה,

להכיר מה טוב לך, וגם,

כשאפשר, להבין ולעזור

לאחרים שעדיין עם

הראש למטה. מתחת לגלים

חונקים.

 

אז אולי, עם כל ההרגשה

הנוראית הזו (מוות, חוסר

משמעות נורא, ריקנות) -

יצא מזה עוד  טוב...?!

 

והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל!

וחס וחלילה, לא להרים ידיים

ולהתייאש.

 

ואפשר ואפשר לאהוב... (לאה גולדברג)

 

רבי נחמן לא מרשה.

קל וחומר, הקב"ה!

ימימה'לה יקרהנחלת

כל כך נכון כתבת. כל כך נכון הסקת. אני עדיין שוכחת.

תודה🙏תמימלה..?
כולם שוכחים, זו בדיוק העבודה שלנו.......
תודה❤️ריק סאנצ'זאחרונה
כולי תקווה שאת צודקת
הייריק סאנצ'ז

אני תוהה מה זה הרגש הזה.

יצור חי וחלקלק. מזדחל בתוכי מהגרון אל הבטן, מחליק באיטיות הלוך ושוב.

פחד. אולי פחד.

אני מפחד שאני כלום בשבילך. מגדלים פורחים באויר. שערה קטנה. אין בינינו כלום.

שמחר תשכחי אותי. חבר מצחיק. לא כלום. מפחד להציע לך כתף. את אפילו לא צריכה. או לא רוצה.

מפחד שאת כלום בשבילי. שמחר אני אשכח אותך. שמשהו ימחק אותך.

אובדן. זה מרגיש כמו אובדן.

זה איננו. את אינך. אני אינני.

יש בינינו אינסוף שחור. לא קיים דבר. אני מחייך אלייך. מגוחך.

יש לי חור. יש בי חלל. אין לי מה לעשות עכשיו.

טירוף. זה אוכל אותי, הטירוף.

אני בוער מבפנים. אין לאן לברוח.

את בכל מקום. בכל זמן. מחייכת אלי מהמראה. מהכיור.

משתוקק לקצת שקט, נשימה. איני יכוח חהירגע.

לא משתחרר. מועקה. אני רוצה לשבור.

אני רוצה לטרוף לצעוק.

משהו משוגע שירטיט. אותך.

כמוני.

ביי

אתה ממש כותב אותי🥺תמימלה..?
תודהריק סאנצ'זאחרונה
כיף לשמוע צגובות
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
הפונט נחמדהבדידות
חחחזכרושיצאנולרקודאחרונה
התרכזות במה שחשוב
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

חן חן.....נחלת
מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת
וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה
כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה

אולי יעניין אותך