לא זוכרת מתי גמלנו את הגדולה בלילה ... זה היה פחות או יותר ביחד אם היום .

לא עשנו הפרדה יום ולילה אלא ביחד כך זה יצא .

לפני שהיא הלכה לשון אמרנו לה ללכת לשירותים , אחרי שהיא כבר נרדמה .

אנחנו דאגנו להעיר אותה (או יתר נכון להרים אותה לשירותים ...) לשירותים לפני שהלכנו לישון ,

נניח 11 או 12 בלילה .... 

בהתחלה גם כאשר אנחנו קמנו לשירותיים העירנו אותה .

דרך אגב עד לאחרונה יצא לנו (בתדירות פחותה , לא כל יום .....) להעיר אותה מדי פעם , עד לפני שנה או חצי שנה .

כיום היא בת חמש וחצי עולה לגן חובה.

תוך כדי שינה, להחזיק אותה - ולהחזיר למיטה.

שאם לוקחים ילד לשירותים תוך כדי שינה בתת מודע נקלט אצלנו שתוך כדי שינה עושים...

לדעתו אם ילד מרטיב במיטה, בלי הכעס של ההורים הוא עוזר להוריד את המצעים, להוריד את הבגדים הרטובים וכ'..

בהצלחה רבה רבה  

הילד המשיך לפספס גם לאחר שלקחנו אותו לשרותים. אחרי כמה לילות שלא לקחנו הוא הפסיק לפספס. (יש לציין שהוא לא ישן כ"כ חזק והיה מתעור כשהוא היה רטוב.)

אצלנו לפחות גיליתי שעוזר לדבר על זה.

בימים שהזכרנו שהיא אחראית לקום בלילה ושהיא מסוגלת- היא אכן קמה,

בשאר הימים פספסה (לפעמים אפילו הודיעה לי שהלילה היא מאד עייפה אז לא נראה לה שתמליח לקום...)

זה ממש לא מתאים לכולם (ולפעמים יכול אפילו לפגוע)

אך אפשר לנסות בעדינות לדבר על זה ולראות אם זה עוזר.

ואני כן מרימה לשרותים, די מתוך שינה כשצריך,

עדיף מאשר לקום רטובים בבוקר....

בהצלחה!

אצלנו זה דווקא עם בן

ומגבילים שתיה נגיד כוס  בארוחת ערב ועוד חצי כוס מקסימיום

עד לפני השנה

וכמובן להזכיר להתפנות לפני השינה

בהצלחה

עד גיל 5 זה בסדר להרטיב ,אפשר לשים חיתול (לא קורה כלום)

כולם ישנים טוב ,שנה היא דבר חשוב לילד ולהורים שלו.

אם רוצים אפשר לנסות בגיל 3 אפילו 3.5 .

אם מחליטים לגמול את הילד בלילה חשוב לדבר איתו על כך.

היא בחרה להפסיק לשתות מהבקבוק כדי להפסיק לישון עם טיטול.

והיא גם לא שותה כמעט בשעתיים שלפני השינה...

וזה בסדר. היא עוד קטנה.

אני הייתי מחכה עוד כמה ימים- ואם אין שיפור מחזירה טיטול.

הפטנ של לקחת אותה בלילה-  לא יעיל אם הילדה לא בשלה לגמילה. אמנם הסדין יהיה יבש בבוקר אבל זה לא יהיה משמעותי ביחס לגמילה של הילדה.

תוכלו עוד כמה חודשים לנסות עוד פעם.

.

הרי זה שהיא בזכות זה קמה יבשה לא הופך אותה לגמולה.

השאלה אם יש לכם עניין בעצם השינה בלי טיטול גם בלי להיקרא "גמולה"

נראה לי שזה סתם נותן לה תחושה שהיא כאילו מצליחה

אבל זה בעצם בדיוק כמו לקום רטובה

מישהו שמע על זה? 

בבעיות הרטבה בלילה

אז מציעים משהו על עקרון של עוררות, וכך הגוף מרגיל עצמו להתעורר בכוחות עצמו

(רק שהעוררות נעשית על ידי משהו חיצוני. אבל לא רואה הבדל בין זה לבין עוררות על ידי ההורים..)

השיטות השונות בהן משתמשים לטיפול בהרטבה, כולל פעמונית, מינרין ועוד- מגיל 5.

ואז, טוענים שלא להעיר את הילד, אלא להרגיל את הגוף להתעורר כשהוא מרטיב, ובהמשך- לפני שירטיב.

ולפני היא עושה בירור שאין דלקות וכ"ו

1. הילדה לא שותה לפני השינה כמעט ובכלל (וגם לא ישנה עם בקבוק). מיוזמתה ומרצונה.

2. לי באופן אישי בכלל לא דחוף לגמול אותה. היא זו שרצתה להיגמל.

3. היא קמה רטובה, אבל לא מאוד. כמות השתן קטנה, כי היא לא שותה הרבה.

4. היא לא מתעוררת מכך שנרטבה.

תודה על העיצות המחכימות!

אם יש לכם דבר מה להוסיף, אשמח לשמוע!

כמות השתן בלילה וגם בהתעוררות כשיש שלפוחית מלאה, לפעמים מתאחרת.. ואפילו מעבר לגיל 5. 

אז אם כל העצות לא עזרו, אולי כדאי להמתין.

1. הרבה סבלנות. יכול להיות שתוך שבועיים-חודש זה יסתדר מעצמו. כלומר, ייפסק.

2. לדבר עם הילדה על זה (אולי כבר עשיתם, אז למקרה שלא). לתאר את הבעיה בצורה לא מאשימה, ולשאול מה היא מציעה לעשות. (כמובן, אפשר לציין את זה שהיא ממעטת לשתות לפני השינה, וזה טוב ועוזר).

אולי בשיחה יעלה משהו.

אפשר גם לומר לה שאולי הגוף שלה לא מוכן לזה, והיא צריכה עוד קצת זמן לישון עם טיטול בלילה, ולראות אם היא תסכים.

בהצלחה!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...