אבל הוא חושב שככה הכי נכון וטוב, וככה יהיה הכ טוב לחניך שלו. אשריו!!

אתה.. דבר איתו. תתחיל בקטן, סתם להיות חבר שלו.

אחכ כזה על השאיפות שלו בחיים.. מה אתה רוצה להגיע.. גם מבחינה דתית וגם סתם מבחינת החיים.. וכזה בכללי, לשמוע ממנו. ולהבין את הקליפות שלו, כמו שאתה קורא לזה..

משו כזה בערך. יש לי תסריט ברור מאוד בראש, שכבר פעם עשיתי ועבד עם חברה וקשה לי להעביר אותו למילים

לעשות אפילו כמה שיחות

בהתחלה להיות חבר שלו, להראות לו שאתה אוהב אותו וזה.. אחכ לדבר על כאלה דברים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....