אה,ושחכתי לציין אני צריך שחור משני הצדדים

קרוב לביהמ"ד של תולדות אברהם יצחק

יש גם את כנפי יונה שם, גם לו יכול להיות שיש 

למה אתה רוצה צרות? ואיזה? 12מ"מ?, 13? 14? 

איזה דרישות יש לך? רך? קשה? או מה?

הם היו יותר מדי יקרים (180 ש"ח)

את הויסמן הזה לא מצאתי.

יש פה אחד שמחליף רצועות ב400 ש"ח

רק העלות של הרצועות האלה בסביבות 120ש"ח 

למה הוא לוקח כ"כ הרבה?

הוא עושה משהו מיוחד שאחרים לא עושים?

לא עושה משהו מיוחד,

סתם רצועות של ויסמן לא לנדא ולא עדה. 

מה אתה אומר?

ורצועות שחורות משני הצדדים בכמעט כל בחנויות עלו באזור ה110

(רצועות רגילות לא צרות)

מי דיבר על התקנה????

יש רכות ויש קשות. 

יש כאלה שיורד להם הציפוי אחרי שנה ויש כאלה שגם אחרי 10 לא קורה כלום...

יש הבדלים ברוחב.

יש הבדלים באיכות הצביעה (לפעמים ממש רואים את זה מהצד).

ברור שיש איכויות. כמו כל דבר.

גם ככה הרצועות יהרסו לי מהר.

(אני הולך כל היום עם תפילין ואני מזיע די הרבה)

אני לא בונה עליהם ליותר מחצי שנה-שנה.

אבל אפילו אם הם לא נהרסות אני יחלייף כל כמה זמן (בגלל הזעה)

אבל אולי תאיר את עיני מה זה "רצועות טובות"?

של רצועות גרועות.

אמצא לך את טלפון של ויסמן, הם הכי טובים ׁׁׂ

אני כבר 7 שנים עם אותן רצועות ואני גם יושב עם תפילין כמה שעות טובות ביום.  

לא תצטרך להחליף אותם כ"כ מהר

אם אתה מזיע לפני שתגלול את הרצועות תייבש אותן (תשאיר אותן פתוחות כחצי שעה עדיף מול מאוורר)

גם תנגב את התפילין של ראש מלמטה עם טישו זה ישמור לך על הבתים לאורך שנים

זה עוזר מאד נגד הזעה.

ואיפה משיגים?

אין בזה בעייה של חציצה? (מישהו אמר לי שזה ממש שכבה, לא סתם למרוח שמן)

אה,וכמה זה עולה?

אין לי מושג מה זה שמן סיליקון ולמה משמש.

מוכרים אותו בחנויות טמבור שמוכרים את הצבע של בתים או ציוד הכנסה  

אני מכיר מלא אנשים שהולכים עם תפילין כל היום,אך אף אחד מהם לא מזיע כמוני.

(כולם אצלנו בישיבה הולכים עם תפילין כל היום,והתפילין שלי הכי חדשות ובמצב הכי גרוע...)

והבתים נהרסים

או שאתה מחליף אותם כל כמה שנים

או לקנות בתים חזקים במיוחד

בשביל זה אתה צריך למצוא מי שהוא שמבין מעיבוד אורות ויצור בתים.

אני אישית מכיר רק אחד כזה (מתוך הרבה מדברים שכאילן מבינים),

בתים שלו שרדו את הקייקים בירדן וגם את הפיצוץ של החבלנים לחפץ חשוד

קונה ממנו ונותן אחריות לבתים שלו ל-25 שנה

כי אלו שתי השקפות שונות, אסקולות שונות

אחת עובדת מתוך מקצועיות, מתוך רצון להוציא דבר מושלם

ואילו השני מתוך עצבנות הלכתית והשקפה חפצת חומרות.

אני אוהב את הראשון

מאוד לא אוהב את השני

לכן ממש לא  

אני מתרחק מחומרות המומצאות 

אם יש מקור ברור ולא קשה לקיים בבקשה

אבל להציג את זה כאילו לא יוצאים ידי חובת תפילין אם לא מחמירים בכל מיני שטויות,

זה רמאות 

כשהייתי די חדש בארץ, גם בעל תשובה טרי הייתי

חבר אחד חובב חב"ד לקח אותי למכון של הרב לנדא "ללשכה" במילעל

היה שם איש חביב, מרשים, ששכנע אותי לקנות תפילין יקרות מאוד, לא בכתב שאני רגיל, לא בגודל שאני רגיל, במחיר שאפילו לא חלמתי להוציא עליהן, הייתי משוכנע שאם לא אקנה שם לעולם לא אקיים מצוות תפילין.

ב"ה היה לי רב שגם עובד כמגיה עד היום הזה, שמנע ממני לעשות את זה, קניתי תפילין כשרות מבהמה דקה, בכתב ספרדי בלי לקחת הלוואות, כנראה שבכל זאת קיימתי מצוות תפילין. 

כשהתעניינתי בפצפוניות, התקשרתי לכמה מקומות, כבר הייתי יותר בקיא בפרטים, ראיתי איך מוכרים הידורי סרק בהרבה כסף. 

אני לא מתנגד חלילה להדר, אבל בהידורים אמיתיים ולא בכל מחיר,

לא צריך משכנתא בשביל לקנות תפילין 

כלומר, יש למוכר מקור לכל דבר, הוא לא חשב על זה לבד...

והוא אומר לי  - "זה הרב אליהו אמר לי, וזה ראיתי בספר פלוני"...

יש לך מדד מה נחשב הידור, ומה עצבנות?

וכן, ברור שדברים עולים כסף.

ומי שרוצה יותר טוב ויותר מהודר עולה לו הרבה.

אף אחד לא חייב את כולם ללכת לשם.

אבל קשה לצפות שבמחיר זול תקבל מהודר וטוב.

סיפרת שניסו למכור לך - לא בנוסח, יקר ומהודר.

היהודי שכתבת עליו למעלה - הוא יקר, אבל הוא אף פעם לא ימכור לך משהו שלא בנוסח שלך.

ובחיים לא ימכור לך אם הוא ידע שאתה לוקח הלוואה או נכנס לחוב.

זה נשמע כמו התנהגות של חבדני"קים. מחילה.

ליהודי שאתה התכוונת,

אע"פ שהוא גם מוכר במחירים יקרים מאוד

אבל אני לא מכיר אותו ולא יודע את המחירים שלו.

לגבי מקורות של החומרות, אפשר לפתוח שירשור מיוחד ונדון כל דוגמא לגופו.

אני אישית שואל את הרב שלי אם להוסיף תשלום להידור מסויים וכמה.

יש דברים שמבח' טכנית מקשים את העבודה לסופר וזה מוסיף זמן עבודה

אבל יש דברים שהם לא מקשים ולא עולים יותר

יש חומרות שאין להם מקור בראשונים, יש חומרות שיש להם מקור בראשונים אבל אחרונים בקושי הזכירו אותם.

יש הרבה מה לדון בזה,

הלוואי שנכתוב כשר בלי פיקפוק

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.