שחשוב שתדעי שלא משנה מה את הדמות החשובה ביותר עבור הבת שלך.

לפעמים האבא הוא יותר "אטרקטיבי" כביכול, פשוט כי הוא פחות נמצא עם הילדים ולכן כשהוא מגיע זה משהו "מיוחד" יותר.

ולגבי אחרים- המחשבה שהיא לא רוצה אותך היא לא נכונה בכלל.

כנראה שהיא ילדה לא ביישנית, אולי סקרנית וכנראה שבזכותך ובזכות האהבה שלך יש לה גם בטחון עצמי מספיק חזק כדי לא להיבהל מאחרים וגם לרצות בקרבתם.

חס ושלום שתחשבי שהיא לא רוצה אותך או משהו כזה. היא כ"כ קטנה, ואת מרכז החיים שלה. כל השאר אולי נחמד, מעניין, מסקרן, אבל בסופו של דבר את אמא שלה.  וזה לא נכון שבאמת לא יזיז לה אם תלכי. אם תלכי לחמש דקות אולי לא יזיז לה, אבל אם תלכי לשעה? ליום? ליומיים? אוהו יזיז לה! כי היא כ"כ קשורה אלייך שהיא לא באמת יכולה בלעדייך.

הדמות העיקרית, וכל השאר-כולל האבא-אטרקציות שמעניין להכיר מבחינתה.... תראי את זה כך.

[הודעה נוגעת ללב - ו..מעלה חיוך..]

זה לא שהיא "לא רוצה אותך". 

לפי הגיל - יש גילאים שילד הולך יותר בקלות לאחרים (שלא לדבר על האבא, שזה ממש מצוין. הוא אבא שלה..).

אני חושב שזה מראה בדיוק ההיפך: בגלל שאת משקיעה בה, והיא מרגישה ביטחון רב, אז היא כ"כ חברותית. לא "חוששת".

אם חלילה היתה חווה יחס לא טוב איתך, אז זה לא שהיא היתה אומרת "אלך לחפש אמא אחרת"... זה לא כמו בסיפורים - היא פשוט היתה נרתעת כנראה גם מאחרים, חלילה.

אז תשמחי שאת כזו אמא טובה, שילדתך מרגישה שיש לה בסיס-בטוח. וכך - כל מישהי  שהיא הולכת אליה, רק תוסיף לך ביטחון עצמי, תגידי לעצמך: הנה, היא חושבת ששגם אצלה זה כמו הטוב שהיא רגילה אצל אמא (וכמובן זה לא ממש כך - כי אין כמו אמא..). יש לה ביטחון מהבית.

וכך הכל יבוא על מקומו בשלום. 

שמחי שאת אמא טובה, שיש לך בעל שהוא אבא טוב, ובת שגדלה עם ביטחון. ועל כל אחד מהדברים הללו, תני "קרדיט" גם לך..

הצלחה רבה.

פשוט מבט אחר. ואמיתי.

יש ילדות /ילדים שמסקרן אותם אחרים ..... ולכן אולי היא מתנהגת כך .

גם שלנו היתה סקרנית ונמשכה לחברה ופחות אלי שהיתה קטנה ....

נ.ב

לא ממש זוכרת ת'גיל .

פעם אחת שהיתי אצל אמא שלי בחופשה או משהו כזה .

יצאתי איתה לדשא ליד הבית של אמא שלי לעשות מעיין "פקניק" שמיכה /סדין עם צעצועים ופרות/שתיה בשבלי .

כך בשמש היה מתחת לעץ  , בכיף . אז הלכתי לפח על הכביש איתה בידיים (חושבת שהיא עוד לא ממש הלכה לבד ....)

ומעבר לכביש היתה שכנה שעשתה מעיון משפחתון /שמרה על כמה תינוקות .... ורק אמרתי שלום נימוסי וזהו היא "שחקה " אתה בכייף שחכה שאני שם בכלל . לרגע קצת נלחצתי .

והשכנה אמרה לי יהיה בסדר היא בטח היא חברותי זה כל ....

אמרתי לשכנה טוב אז אני יכלה להשיאר אותה לחמש דקות ללכת להתלבש (היתי בפזמה ) היא לא תשים לב .

כן ,כן היא עודדה אותי טסתי לבית (של אמא שלי ) להתלבש  וחזרתי מהר כול האפשר ..... לא הזי לה שנעלמתי לרגע .

היתה עסוקה .... לא בכתה בכלל היא שחקה שם והשכנה שמה אותה בלול אם כל החבורה יחד , כיאלו הם מכירים .....

נחמד לא?

זה טוב שהיא חברותי ולא תלוי רק בך .

לפעמים זה עוזר וממש מציל . למשל בטסה שהיא בכה עד לב שמיים ..... ואת ובעלך כבר משתגעים .

אז דילת נחמדה באה לעזור ולקחת אותה בידיים והופ שקט ודממה ......

(לנו זה קרה ) 

 תחשבי טוב , מקווה שעזרתי .

בהצלחה .

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...