זה הדבר הכי הכי חשוב
חתונה זה לא דבר שקונים במכולת ואת צודקת צריך להשקיע בזה מחשבה

אם את צעירה אין לך מה למהר יותר מידי , אבל זה לא אומר שצריך להתמהמה 
 

אחרים לגמרי.

פשוט צריך לדעת מה לקרוא. מה שקראת זה מיעוט.

היה שם לפני זמן מה שרשור מלבב על הטוב שבנישואין. תענוג לקרוא.

מטבע הדברים, אם מישהו כותב - לא פעם זה בגלל "בעיה". זה לא "מדגם מייצג".

לא צריך "לפחד". זו לא "הגרלה". יש בחירה. 

מתוך ישוב הדעת, מתוך שרואים שיש נתונים טובים, מידות טובות, התאמה, משיכת הלב אל האדם הספציפי.

וגם אחרי שמתחתנים יש בחירה. לדעת שזהו-זה, נגמרו ה"חיפושים".. להרבות אהבה וכבוד והתחשבות והתענינות ואיכפתיות. בשמחה.

ואז היסוד הבריא מתפתח ועולה. סייעתא דשמיא - ובחירה טובה.

על כמה טוב לנו ביחד- לא אומרת שלא טוב לרוב הפורום להיות ביחד.

ובכללי נישואי בוסר זה בדרך כלל לא טוב.

אנשים היום כבר לא יודעים להשקיע בדברים ומצפים שכבר בחודש הראשון לנישואים הם יהיו מאוהים ומחוברים לבן הזוג כמו אחרי 50 שנה. אנשים לא מסוגלים להתמודד עם תהליכים כי הם רגילים לחיות בעולם שהכל עובד מהר.

כולנו אוכלים סרטים שנגמרים תמיד בסצנה של "והם חיו באושר ועושר..." ובטוחים שגם בחיים שלנו תוך שעה נוכל כבר לחיות באושר. ט-ע-ו-ת-!-! 

בחדר ייחוד בעלי היקר נתן לי מספר דברים, אחד מהם היה גרעין של אובקדו. והוא אמר לי " החתונה הזאת היא בסה"כ גרעין, נכון שזה משמח כי עד עכשיו לא היה לנו אפילו את זה, אבל זה רק הגרעין. כדי שנראה פירות נצטרך לעבוד קשה.... ואם לא נעבוד, זה סתם ירקב ויסריח לנו את הבית"

אל תפחדי! חתונה זה דבר מדהים!! אבל צריך לזכור שכמו שהיא פוטנציאל לבנייה היא פוטנציאל להרס וחורבן החיים. מי שלא מוכן לעבוד קשה- לא יראה ניסים. ולעבוד קשה זה אומר קשה!! וקשה זה לא תמיד נחמד וכיף ולפעמים זה פוצע את הידיים (או את הלב) וקשה זה אומר לעבוד על עצמי ולא תמיד לראות תוצאות תוך יום. 

ושגם זה לא יפחיד אותך... מי שבא לחתונה מתוך רצון כזה- רואה הרבה יופי ושמחה וסיפוק שאי אפשר לתאר! 

לגבי אהבה- גם את זה אנשים איבדו. אהבה היא לא מה שרואים בסרטים. אהבה היא נתינה. ולא יעזור גם אם תתחתני אם האדם שהכי מתאים לך בעולם- בלי נתינה לא תאהבי אותו... 

אנחנו איבדנו את אהבה . נכון

מי שאיבד את האהבה זה מי שחושב שאהבה זה נתינה

"ומצפים שכבר בחודש הראשון לנישואים הם יהיו מאוהבים"

כן תתפלאי יש דבר כזה שנקרא אהבה מהלב והוא בא לפני והרבה לפני הטבעת
 

ואהבה מתחזקת ע"י נתינה זה משפט ברור ומוכח שלא אנחנו המצאנו...

הצלחה לך.

אהבה מתחזקת

לא נוצרת מנתינה

אשרייך שהגעת למסקנה הזאת
 

אהבה מהלב זו תאווה מהלב וצריך בהחלט שהיא תהיה.

אבל אם רק היא תהיה ולא תבוא הנתינה תלך התאווה ונשארה עקרה האהבה.

כי אהבה באה רק אם משקיעים!

איזה תאווה ואיזה נעליים

האמת ש"בת 30" בהודעה מתחת יותר נכנסה לזה ושם אני הולך להגיב בידיוק מה אני חושב

על אנשים שקוראים לאהבה תאווה .. !!
 

א. אהבה זה לא נתינה, אבל נתינה מביאה לאהבה.

ב. הציפיה לאהבה מהלב יכולה להיות מבלבלת ומזויפת.

ג. אישית, אני ידעתי ש"זה זה" הרבה לפני שהרגשתי אהבה. תחושת השייכות למי שהיום הוא בעלי נולדה הרבה לפני האהבה.

רק אחרי הכרות מעמיקה יותר הגיעה האהבה.

ד. לידיעתך- עיקר האהבה מהלב- אהבת הלב העמוקה והפנימית- מגיע אחרי הנישואין. שנה, שנתיים, חמש, וככל שתוסיף למנין השנים - כך האהבה יכולה לגדול.

כנ"ל סעיף ג

אני יענה לך לפני הסדר של הסעיפים שלך

א.נתינה יכולה להעצים אהבה קיימת - אהבה עם נתינה בלבד היא המזוייפת

ב.לא . האהבה מהלב היא האמת המוחלטת שמקשרת בין נשמות של בני הזוג , לעומת זאת אהבה על בסיס קשר לאורך זמן בלבד הוא המזוייף .

ג.אז לא היה לך מה שאנשים פה קוראים התאהבות קרי תחילת האהבה.

ד.מסכים !, לא מסכים עם אנשים שמתחילים את האהבה אחרי החתונה , שוב אפשר להעצים אהבה קיימת כלומר !,מה שאתם קוראים לו התאהבות ואני יקרא לו תחילת אהבה אמיתית
 

וזה עדיין לא סותר את מה שאמרתי. זאת התאהבות ולא אהבה!

לא יעזור, ומי שלא חווה את תחילתה המזערית אפילו של אהבה לעולם יטעה ויחשוב שאותם רגשות מתפרצים הם אהבה. הם לא.

והעובדה שמוכיחה את זה היא אחוז הגירושים ההולך וגדל דווקא אצל אלו ש"מאוהבים הרבה לפני הטבעת"

את תקראי לאהבה אחרי החתונה אהבה שהיא אמיתית יותר - סבבה

ואני טוען שאי אפשר להגיע לאותה אהבה גדולה כמו שאת מתארת בלי שיהיה את מה שאת קוראת התאהבות (ואני קורא תחילת אהבה גדולה) איך אני איתך ??

ובגלל שאני עברתי במסלול של : וודאות פנימית=> התאהבות => נישואים => בע"ה אהבה 

ולא דילגתי על השלב האמצעי אין לי מושג מה קורה כשעושים את זה.

מאמינה שזה אפשרי אבל לא יודעת

את מאמינה שזה אפשרי

אני מאמין שאי אפשר להוציא יש מאין

אלא אם כן אתה בורא עולם
 

אמא והילד שלה הם נראה לי הדוגמא הקלאסית להסביר את התופעה. אמא נורמאלית לעולם תאהב את הילד שלה אהבת נפש. מדוע? אולי בגלל 9 חודשי גידול ברחם? ומה לגבי הורים מאמצים? הורות פונדקאית? נראה לי שסוד הדברים הוא בנתינה ללא גבול של הורים. הם לא מתאהבים בילד שלהם. המצב הוא  שיש יצור חסר אונים שתלוי בי לחלוטין  ולכן מחייבת אותי לתת לו הכל. הנתינה הזו לדעתי מעוררת אהבה חזקה מאוד.

אבל שוב, זו רק מחשבה שעלתה לי...

שהאהבה שבאה בלי התאהבות היא בידיוק !! כמו אהבה של אמא לבן שלה

כי ברור שאין כאן אהבה רומנטית , האהבה שנוצרת לאחר שנים שנשואים היא אהבה בלי אהבה (אלא אם כן היתה התאהבות לפני כן )

מה שאני אומר שאהבה יכולה להיות עוצמתית יותר אחרי הנישואין אם יש התאהבות לפני

ואז זה ברור שזה אהבה אמיתית שהיה לה התחלה תקינה ובריאה

אם זה משהו שנוצר נטו מנתינה או הענקה ומצב של הינה הוא שם בישבילי תמיד 

זו אהבה תפלה לדעתי


 

אתה מדבר כאילו על הבחירה שבלאהוב דווקא את הבנאדם הספציפי הזה? או קיי יש בזה משהו... אני לא אשקר, יש משהו מאוד מיוחד ומלהיב באותה "אהבה ראשונית"  ונראה לי באמת קשה להתמיד ולהשקיע בקשר כשאין את אותה התחושה החזקה הזו בתחילת הקשר. אני הרבה פעמים אומרת לבעלי שאני לא מקנאה באנשים שלקח להם הרבה זמן והתלבטויות להחליט אם להתחתן או לא כי אותה תחושת אהבה ווודאות היא משו שמחזק אותי עד היום בהתמודדיות ביומיום

כתבת שזה מחזק אותך לחשוב על אהבה וודאית אז זה מן הסתם תוצר של אהבה אמיתית ,

היכולת להתמודד עם קשיים ביום יום עם בן הזוג ,

לאו דווקא דברים רעים..הכוונה להתמודדויות שונות שאת ובעלך צריכים לעבור ביחד במסגרת המשפחתית

"על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי) גם על קשיים מסתבר
 

יש כאן בהחלט דברים מועילים ומלמדים.

התחתנת עם כ"כ הרבה אנשים?

בעיתונים, בפורומים, בלימודים...

וזה שבעיית הדור היא חוסר המוכנות להשקיע לתווך הארוך (לא רק בזה) לא צריך להיות חכם מדי או להתחתן עם הרבה אנשים

חוץ אולי ממשפט אחד: (ציטוט)

"כמה שנברר ונפגש ונחקור ונערוך מעקבים אחרי הבחור/ה- לעולם לא נדע מה באמת יהיה אחרי החתונה ובהמשך החיים."

אני חושב, שעצם המחקר והמעקב הוא הגורם המרכזי לזה שהסיכוי שנדע מה יהיה לאחר החתונה יורד פלאים?

זה גורם לקשר הזוגי להיות מאד מאד לא טבעי, ויש לזה השלכות..

לא שבקשר שמתפתח בטבעיות יודעים 'בדיוק' מה יהיה לאחר החתונה,

אבל זה מאפשר לפתח את הקשר בצורה כזאת שהזוג -

א. יכיר אחד את השני הרבה יותר טוב לפני החתונה.

ב. הזוג בד"כ יגיע הרבה יותר מוכן לאתגרים שלאחר החתונה.

(*סיבות מופיעות מתחת לקו)

כמובן שבסופו של דבר כל אחד יעשה מה שמתאים לו באופן אישי...

____________________________________________________________________________________________

*

 א. כי אדם נורמלי לא מסוגל להתנהג בטבעיות כשהוא מודע (אפילו בתת-מודע) לזה שהוא נמצא תחת מעקב או חקירה.

     וכשבן אדם לא מתנהג בטבעיות, אז גם מכירים אותו הרבה הרבה פחות טוב..

 ב. בקשר כמו שתיארת: I - הקשר בד"כ יהיה יותר טכני, ולכן כשיהיו "כשלים טכנים" יהיה יותר מסובך לבנות הכל מהתחלה.

                               II - בד"כ בקשרים כאלו (לפחות עד החתונה) נוטים יותר לברוח מהאתגרים מאשר להתמודד איתם.

נ.ב.

   יכול להיות שאת בעצם לא סותרת בכלל את מה שאמרתי..

   אבל בציבור שלנ"ו יש נטיה לעשות את הדייטים (אפילו בשלבים מתקדמים) באווירה כללית של ראיון עבודה,

   גם אם האווירה הזאת לא נמצאת ספציפית בכל דייט ודייט, היא תמיד נמצאת היכנשהו ברקע.

   ואני חושב שאנחנו מפספסים המון בגלל זה..

אלא שמטבע הדברים, ככל שהקשר מעמיק-

מגלים דברים נוספים,

ואם עובדים עם השכל ולא רק עם הרגש- אז אפשר לשים לב אליהם.

(לא חושבת שהיא התכוונה לקשר טכני וראיוני...)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי