כל ילד נולד מיוחד
יחיד מסוגו
בלתי מוגדר
מיוחד.
והילד גדל לו
ורוצה להיות כמו כולם
ו 'הכולם' הזה
מיצר בית חרושות
לאנשים דומים
שמחקים אחד את השני
כדי לקבל יחס
להרגיש קיימים
כאילו אהובים
להרגיש רצויים
אבל יש בתוכו קול
והוא שם מי שנולד
והיה קטן
והוא מכיר אותו
יותר מכולם
את אותו ילד מיוחד
והוא מסתכל מבפנים
על אותו ילד שהפך
לרגיל.
והוא זועק.
וצורח .ומבקש.
שיהיה הוא
והילד משתיק אותו
ואוטם אותו בצנצנת
וזורק לפח
כי הוא מפריע לו
להיות
כמו כולם
והקול בוכה
בדמעות יבשות
וצועק בצעקות חרישיות
אילמות
ומתחנן
שיחזור הילד
להיות הוא
בלתי מוגדר
יחיד ומיוחד
שלא יתנרמל.

