אני אוהבת אותך.
באמת שאני אוהבת אותך!!
כל יום אני חושבת עליך.
מתגעגעת וכואבת.
מאוד כואבת.
הכאב עשה לי פצעים בגוף.
הפצעים מדממים כל פעם שאני נזכרת בך.
וזה קורה הרבה.
אני לא מצליחה לזוז מרוב כאב.
הפצע הכי כואב הוא בלב.
זה הפצע הכי גדול.
וכשהוא מדממם אני שוטטת דם.
בדכ אני גם בוכה.
אני משתדלת שלא יראו.
אבל לא תמיד אני מצליחה להסתיר.
זה קשה.
אמא שלי יודעת כל פעם שאני עצובה.
ככה זה אמא.
אני לא רוצה שהיא תדע,
לא רוצה להעציב אותה.
אבל היא תמיד מגלה.
וגם אם היא לא שואלת אותי,
אני רואה עליה שהיא זיהתה בי את העצב..
אני מתגעגת אליך.
הפצעים מדממים.
כואב לי.
אבל מה שבאמת כואב לי,
שאתה לא פה איתי.
~פריקה~
נכתב על מישו שחי, ולא על מישו שנפטר ח"ו.

