מה הכוונה ב"לא להפוך למיסיונרים"?

אנחנו מתאימים לאידיאה, לפחות בנקודות המרכזיות שלה, וגם בהרבה נקודות פרטיות, והם מתאימים בעיקר בנקודות פרטיות, וגם זה בצורה מוגבלת (לבין אדם לחבירו), וגם זה באופן חלקי.

ככל שאדם קרוב יותר לאידאה הוא מתוקן יותר.

הנביא אומר שהקב"ה יבדיל בין "עובד אלקים" ל"אשר לא עבדו", ואשר לא עבדו, זה מי ששנה פרקו רק 100 פעמים ולא מאה ואחת. כל שכן שאלקים יבדיל בין מי שמקבל עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות ומאמין בתורה לבין מי שלא.

האם זו סיבה להתגאות, לשנוא או להרחיק?

לא. אדם שבאמת מאמין באידאה שבה הוא חי לא מתגאה בזה שהוא מקיים אותה, כי אין דבר פשוט מזה בעיניו, ואם היא אידאה כללית שמתאימה לכל העולם, כמו מלכות ה', הוא רואה בכל העולם את הפוטנציאל האדיר החבוי בו לממש את הטוב הגדול שהוא מכיר, ולכן אוהב את כל העולם, ומנסה לקרב את כל מי שהוא יכול אל הטוב הזה.

אמנם נכון שכאשר הטעות של האדם מולך לא נובעת ממרד נטול ערכים כלפי מה שלמעלה ממנו, אלא מהעדר הכרת מה שלמעלה ממנו (מה שלצערנו לפעמים קיים גם אצל מי שחונך על ברכי הדת, ולא הראו לו כיאות את החלק העליון והטהור של הדת), צריך להתיחס אליו בכבוד מתוך הבנה שהוא אנוס למציאות בה הוא נמצא, וסביר להניח שהוא גם מחפש משהו למעלה ממנו, אלא שאין מספיק מי שיתן את זה, וודאי כל אדם שמחפש צדק ראוי לכבוד על עצם החיפוש, אע"פ שעדין לא הגיע אליו.

אני לא מסכים עם ההנחה שכולם שונאים את כולם. נכון,

יש שנאה וזה נורא, אבל צריך לדעת איך להתבונן במציאות.

איפה אנחנו פוגשים את האחים שלנו?
מעט מדי בחיים האישיים שלנו, יותר מדי דרך התקשורת.
נוצר מצג שווא של חברה שכמעט קורסת. זה לא נכון. כמו

שאמרת, יש יותר משותף ממפריד.

דרך התקשורת אנחנו רואים מציאות מעוותת:
1. התקשורת לא מספרת לנו על היום-יום, רק על אירועים יוצאי דופן וקיצוניים.
2. כל מידע שעובר בתקשורת הוא מידע מעובד ולא משקף בשלמות את המציאות. לפעמים גם מוטה.

3. בגלל שאנחנו לא נפגשים עם המציאות, אנחנו מרשים לעצמנו להיות יותר ביקורתיים כלפי אחרים.

וזה משותף לכל ערוצי התקשורת והחדשות (ערוץ 7 וערוץ 2, כיפה וערוץ 10).
השאר זה פרטים.

לכן אם נסתכל על עם-ישראל בעיניים בריאות עם כמה שפחות השפעה של בעלי אינטרסים,

נראה תמונה הרבה יותר יפה בה השנאה (שקיימת) בטלה ברוב של אהבה.

שנאת חינם מתחילה בקטן אצל כל אחד מאיתנו. נתקן את השנאה שלנו כלפי הקרובים שלנו ואחר כך נתלונן על שנאת חינם לאומית.

עזבו מה אומרים בתקשורת. ולכן לא צריך לחפש את הצד השני שעושה דווקא, אלא מה אנחנו יכולים לשפר באהבת חינם.

וגם אם עושים דווקא (למרות שרוב החילוניים דווקא לא ככה) צריך לדבר בנועם.

ועוד דבר: שמתם לב שכולם מדברים על קשר עם החילונים וזה, אבל אף אחד לא מדבר על החרדים. בפועל אנחנו הרבה יותר מנסים להתרחק מהם, שאת האמת אנחנו הרבה יותר קרובים. מה שאומר שהפער בינינו לבינם עוד יותר גדול מהפער עם החילוניים ולכן צריך להתחזק גם באחדות עם כל עם ישראל כולל החרדים.

ושוב: לא להאמין לשום דבר של התקשורת, הכל הדגשה של קיצוניים שדופקת מגזרים שלמים

 בברכת עם ישראל באחדות שלמה וביאת המשיח אמן.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות