קודם כל, דיכאון הוא תופעה מאוד רחבה.

הרבה סבלו ממנה, הרבה גם יצאו ממנה מחוזקים.

החברה שלך צריכה להפנים שהיא תצא מזה.

היא תתגבר ותהיה נערה שמחה, אשה שמחה.

יש לציין שדיכאון אינו "מצב רוח" מתמשך, זו עמדה נפשית.
עמדה נפשית לא הופכים על-ידי אוסף של טיפים. נדרשת עבודה.

המלצות יכולות לסייע ולהיות ברכה, לא כתחליף לטיפול יסודי.

נשמע שלחברה שלך יש סיפור לא פשוט.

יש לכן יועצת בבית הספר?
חשבתן לפנות אליה?
זה עשוי להרגיש לא נעים כי היא מבוגרת או כי היא חלק מהצוות,
אבל היא קודם כל עזרה מקצועית שנגישה לכן לכל בעיה. זה לא

מובן מאליו! אם לא דיברתן איתה, אני ממליץ להתגבר על הבושה

ולשוחח איתה בזמן שהיא תוכל.

ברכה והצלחה.

תודה רבה רבה!! חידדתם לי הרבה ובעז"ה אדבר איתה בקרוב וזה יוביל אותה לעבודה וניצחון.  

תודה!!

פסיכולוגיה???

מאיפה זה בא לכם?

אני קוראת את זה כבר כמה פעמים, נראה לי ממש אמיתי ומתאים למצב.. ממש תודה רבה!! אדבר איתה בעז"ה בימים הקרובים כשיזדמן ויסתדר..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....