אם זה מעניין הבן שלי קרא נון 

אך יש משהו שמעניין אותי הרבה זמן ראש האות ו לא ארוך מעט אצלך?

מה אומרים החברים?

אני כבר שאלתי אבל אשמח ללמוד את דעתו גם

פסק ש"ת!

וכתב לי שאינו רואה שום דבר לא תקין

אבל תודה על הערה, קבלתי אותה ואשמח לקבל עוד הערות תמיד

(ואני לא כבודו ולא כלום!) 

נ בלי ראש כלל.

אמנם בהגדלה נראה מעט בליטה אך צריך לראות את הקלף עצמו ללא הגדלה ועל פי זה להחליט.

אבדה צורתה

כך אמרו לי, הרב גרוס והרב ויינר והרב שבתי סבתו הסתפק

מה אתה אומר על ראשים של וא"וים?

ארוכים מדי?

הוא לא הסכים על החילוק.

דברתי אתו רק פעם אחת שיחה לא הכי נעימה (לכן חשבתי שהוא ליטאי)

לא רק 'בחיי' סופר סת"ם, אלא גם כל אחד ששואף להתקרב לבורא עולם.

אני בחרתי לשמש ת"ח עצום מגדולי הדור. ואני לא מצטער על זה לרגע.

מה אני פוסק - עדיין לא החלטתי, כמו שבהרבה מחלוקות לא החלטתי...

אגב, פעם שאלתי את הרב וורטהיימר (ממשמרת בבני ברק) - איך פוסקים במחלוקות בין משנ"ב / קסת/ מק"מ / וכו'.

ואמר לי שאין כ"כ דרך הכרעה, אלא הרבה שימוש. ואם אתה עושה הגהה למישהו תשובה משתנה הרבה לפי השואל... 

ב"ה

לא יודע אם זה מספיק להציל אבל יש ראש מינורי ביותר אבל הוא קיים.

מי שאמר פסול צריך לחזור לספסלי בית המדרש

ובכל אופן פוסלים או שהם לא רואים את הראש שאז השאלה היא מציאותית שאפשר לפתור ע"י הגדלה 

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.