אני קושרת אותו הכי חזק שאפשר כדי שלא יברח
והוא פשוט מוצא דרך לצאת.
אז לפעמים אני מנסה לצאת איתו בלי עגלה, אבל הוא בורח לי לכביש,
אני צריכה לתפוס לו את היד כ"כ חזק, אבל אז זה מכאיב לו.
אל תציעו להשאיר אותו עם בייביסיטר, אני לא רוצה לקרוא לבייביסיטר על כל פעם שצריך לצאת לסופר.
אני יודעת כשהוא יגדל הוא יתן לי יד, אבל עד אז.. צריך לצאת לסידורים והוא לא רוצה עגלה
למה אין סמיילי עם דמעות????
נסי לדבר איתו לפני היציאה שאסור לברוח וצריך לתת יד לאמא
אוהב ללכת, וזה טוב שהוא רוצה להיות עצמאי...
בעיני, כדאי לנסות לאפשר לו ללכת כמה שיותר (ואז יתכן שהוא יתגעגע לעגלה)
בעניין הכביש, זו באמת בעיה.
אני מאמינה שאם תסבירי לו במילים בפשוט שזה אסור, ותחזרי על כך הרבה בסופו של דבר הוא יבין.
בנתיים הפיתרון היחיד הוא לאחוז את ידו בנחישות...
בהצלחה רבה בהתמודדות!
אגב, יש סמיילי עם דמעות- 
(ויש גם את זה 
)
מדובר על הליכה קצרה לגן שעשועים או למכולת לקנות לחם וחלב?
או על כמה שעות של סידורים וקניות?
בגיל הזה מומלץ מאד לעודד אותו ללכת לבד
וכבר אפשר להסביר את הסכנות בכביש
(בבית בסיפורים, שירים וכו')
ליד הכביש- להיות מאד נחרצת וחד משמעית: חייבים לתת יד לאמא ובאמת להחזיק חזק ולא לוותר.
לצאת לסידורים- ממה שאני ראיתי זה מאד משעמם להם בגיל הזה ואז הם עושים הכל כדי לאתגר את עצמם
(כולל לרוץ לכביש...)
ולכן לדעתי האישית כן כדאי לצמצם למינימום זמנים כאלה ולהשאיר עם בעל/ בייביסיטר או פתרון אחר...
עבורנו. בשלב מסוים את תשמחי בכך שהוא עצמאי ועושה דברים בכוחות עצמו. לפעמים מגיע הרגע שבו צריך לשחרר, וגם לאפשר לו את שמתאים לו..
נסי להפוך את היציאה לחוויה 
: להחזיק בעגלה בזמן חציית כביש, להתבונן ברמזור שמתחלף- להתבונן בצבעים, לתת לו לעזור לך להחזיק שקיות, להכניס דברים לשקית, לשבת בעגלת הקניות וכו'.. בהצלחה
כזאת עם משענת מאחורה, שאת יכולה לאחוז בה.
ככה הוא יהנה יותר, אבל גם תהיה לך שליטה עליו.
אני ינסה לתאר לך את זה תשביני וזה לא יהיה לך מוזר
זה כמו --- קצת כמו ריתמה
אבל רק קצת
הילד לובש את זה כמו תיק על הגב- על הכתפיים, צמוד
ומחובר מאחורה שרוך - ואז ההורה יכול להחזיק
ככה הילד הולך לו, אבל בגבול מסויים ולא יכול לברוח להורה
לא מזמן ראיתי כזה על ילד שהלך ברחוב עם ההורים שלו
היה נראה לי ממש סבבה
גם חברה שלי סיפרה לי שיש לה כזה
יכול להיות שיהיו אנשים שיהיה להם מוזר או משו
אבל זה מול- ילד בורח לכביש- מה את בוחרת? 
הולכים איתו לאט ובקצב שלו . ובקשר לכבישים עדיף שהוא היה בצד השני , ואת תהיה יותר קרוב לכביש .
כך אולי הוא פחות יברח .
בגלי כזה רוצים עצמאות ....
בהצלחה
והוא יחזיק יד בעגלה?
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
