בע"ה
אז כך,
ילדה אמצעית,מתוקה חכמה וכו וכו שנה ועשר...
פלפל אמיתי!!
מלאתאנרגיות. אין שום דבר שמרתיע אותה.
התעוררה לי נורה אדומה, כשלפני כמה ימים אכלה בצל לבן, נגסה בו, וזה לא היה חריף לה.
כנל עם שום.
היא שונאת להתלבש. ובעיקר-לא מוכנה להירדם. יוצאת כל הזמן מהמיטה...
רוצה כל הזמן ידיים...
בררנית באוכל בצורה מוגזמת ביותר...
לא יודעת לאיזה כיוון ללכת..
התנהגותי? מה עושים? איך מרתיעים??
גם אם אני תופסת לה את היד חזק..אין לה תחושת כאב..
ואני מ ת ו ס כ ל ת
יש הצעות??!?!
וזה גם עשוי להיות באמת התנהגותי.
האם במעון/מטפלת היא אוכלת יותר מהבית?
האנרגיות האלה לא נשמעות חריגות, זה גיל שהדיבור עוד לא כ"כ קיים והביטוי האישיותי הוא בהתנהגות..
הייתי בודקת עם מי שמחזיק בה במסגרת (בהנחה שהיא במסגרת..) אם היא מתנהגת שונה במעון וגם אם זה חריג לגיל.
בשלב הבא אפשר לפנות לאבחון של ריפוי בעיסוק- תבקשי הפנייה, זה בחינם, שתראה אותה עין מקצועית ואז תחליטי מה הלאה..
או לחילופין- ללכת ליעוץ הורים (במרכזים להתפתחות הילד יש לפעמים דבר כזה) ואז תקבלי תמונת מצב האם זה נורמלי, מה ניתן לעשות וכד'. (גם זו עין מקצועית אבל מכיוון אחר..)
נראה לי שכדאי להיות עם יד על הדופק, בלי לחץ, אולי הם ינרמלו לך את המצב ואולי יסייעו למצוא פתרונות/טיפול..
בהצלחה רבה!
שם..העסק טיפה שונה...
אבל גם שם כללל הזמן על הידיים...
ושם אין את הסיטואציות שמראות על אותו הקושי..
(אכילת דברים חריפים...לבוש..פחות שמים לב שלא ממש כואב לה...)
מודאגת ומבולבלת..
אצלנו הדאגה התעוררה עם שני הילדים. היא רגישה מידי והוא "מחוספס" מידי. המרפאה בעיסוק איבחנה אותו וראתה שאין משהו יוצא דופן. טיפה "עמיד" ולא בוכה כשחוטף מכות (גם ממש חזקות) וסה"כ ילד ברמה הנורמטיבית. הילדה אובחנה כרגישה מידי והיינו בטיפול ארוך אצל מרפאה בעיסוק, ועכשיו אנחנו נמשיך בע"ה לטיפול רגשי כי גם את זה צריך. יש לך סבסוד לכל זה דרך קופ"ח. במיוחד לריפוי בעיסוק.
מעצם היותה ילדה 
שימי לב למה שכתבת:
קושי בהרדמות
בררנית באוכל
יוצאת כל הזמן מהמיטה
לא מוכנה להתלבש
רק לי אלו נשמעים דברים שהורים רבים נתקלים בהם?
האם יש מרקמים מסויימים שהיא מעדיפה?
(יענו חריפים) בלי בעיה וכשאמא שלו הכינה משהו עם בצל הוא ניקץ וניקץ לה שהוא רוצה לטעום, היא כל הזמן אמרה לו לא ואז אמרתי לה "מה אכפת לך לתת לו, הוא יראה שזה מגעיל..." -אבל הוא דווקא אהב את זה...
הוא בן 4 וחצי+ ובסדר גמור, כך שהסיבה הזאת לא אמורה להדאיג אותך...
מצב אחד..לא כואב לה גם מכות כואבות..לא מציק לה...לא חריף לה...
מצד שני..לא מוכנה להתלבש.... לא מצליחה להבין אילו סוגי בגדים..כי תמיד היא מתנגדת...
לא מסוגלת שיהיה לה טיטול רטוב..אבל ממש לא בעניין של שירותים..
לא יודעת אם זה קשור לחוסר שינה..חוסר מנוחה...מעברים חדים מעניין לעניין...
מניסיון... זה לא חייב להיות או רק תת או רק יתר.
דווקא התיאורים שלך נשמעים בעיניי מתאימים לקושי בוויסות חושי.
היו בעיות סביב ההנקה? חייבת מגע כדי להרגע?
ממליצה לקבל הפניה לאבחון של ריפוי בעיסוק בהתפתחות הילד (מקבלים הפניה מרופא, צריך למלא שאלון ולתת לגננת למלא. מקווה שזה נכון גם לגילאים האלו - תשאלי את הרופא או בהתפתחות הילד בקופה שלך), אם באבחון יראו שצריך תקבלי טיפולים מסובסדים מאוד. ממליצה להתחיל את התהליך כמה שיותר מוקדם כי זה לוקח זמן... וחבל כי יכולות להיות לזה השלכות גם להמשך (מכירה לצורך העניין ילד בן 11 שחייב מגע כדי להרדם... לא ככ נעים...)
מנסיון של כמה ילדים.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
