ולמה האיחול הלא יפה הזה?

ומי אמר שחתונה או אירוע כזה חייב לעלות 170 אלף שקל? הוא יכול לעלות גם רק חמישים אלף ועדיין יוציאו כמה אלפים על צילום האירוע ותיעודו - האם גם אז תאחל איחול כזה לאנשים?

מצטער, אני אישית, לא אהבתי.

אבל יכול להבין מאיפה זה מגיע, שלא תחשוב לא נכון...

ב"הצלחה חבר

למה האיחול הזה?

לפני החתונה היא הכריזה שממש חשוב לה התמונות, כיום יותר מחצי שנה אחרי הם עוד לא שלחו לצלם את התמונות שהם בחרו מחוסר עניין לציבור

כמובן שבוידאו הם לא ראו עדיין אפילו חצי !! חחחח חמודיםםם

שאני ממש ממש לא אוהבת תמונות וצילום, מצד שני יש דברים שחשובים לי שנראים ג"כ בזבוז משווע לאחרים...

מאמינה בכל ליבי שזכותו של בנאדם לבחור על מה להוציא את כספו ומה שווה לו את זה.

הכי חשוב שאנשים ישמחו ולא ירגישו שהחמיצו משהו שמאד חשוב להם (בגבולות האפשריים)!!!

הסטנדרטים באמת הרבה יותר נמוכים מבציבור הכללי, כמו שבטח אתה יודע..

מעבר לזה, הגבלות כלליות מאד יכולות אולי לעשות טוב, אבל מתנגדת קשות לירידה הזאת לפרטים- לכל אחד מאיתנו יש דברים ששווה לו להוציא עליהם ואף אחד לא הולך לנהל את הרצונות של השני, יש גבול! בנוסף לזה שיש אנשים שמרוויחים את כספם ביושר ב"ה ויש להם יותר אפשרויות, מפרגנת להם שיהנו ממנו (שוב, כל עוד זה לא מחייב את הסביבה בסטנדרטים גבוהים ג"כ).

יש הסכמה?

אדרבה, היום שאני הכי יפה בו, אני מעוניינת במזכרת שתנציח את היופי שלי, שארגיש טוב עם עצמי.

ובמקרה על התמונות של החתונה שלי אני מהזה מבואסת.. כל פעם שאני רואה תמונות של אחרים מהחתונה אני נזכרת בתמונות שלי וצובט לי.

הצלם הוציא אותי לא משהו, לא מכוערת אבל גם לא יפהפיה. והיייתי יפהפיה ואני פוטוגנית. 

לא יודעת איזה כשרון יש לו להוציא אותי כך.

בכל החתונות של אחים שלי יצאתי מהממת ודווקא בחתונה שלי, לא.

באסה.

לפחות יש לי מזכרות יפות מחתונות של אחים שלי, שם זה הצלם הקבוע שלנו, הוא צלם מעולה.

לדעתי זה חשוב מאד. אפילו לשלם הרבה כסף, אם זה חשוב לכלה.

כסף מצלם בחתונות...

צלם שמשקיע ערב שלם .+ כל הדברים הנלווים - זה לא משנה בשבילו אם יזמינו אותו לחתונה או לערב יומולדת 770 של סבא - זה אותו זמן והוצאות וחבילה בשבילו כאן או כאן - הוא יבקש אותו הסכום...

אז מה ההבדל בינו לבין להקה אם ככה?

לגבי האיפור, לצערי, אתה טועה - אם את מתאפרת בסלון כלות, ונניח שאת מתאפרת לברית של בן דוד שלך - זה לא יעניין את המאפרת - היא מראה לך סגנונות איפור, את בוחרת מה שאת בוחרת, עם כל ה"תוספות" שאת רוצה ועל פי זה את משלמת - בין אם זה ברית, בין אם הכלה ובין אם סבתא רבא של הכלה. 

דבר יחידי שאולי כן יכול להיות זה עניין של "מיתוג" - מישהו ש"ממותג" בתחום כלשהו - ואז זה באמת יכול להיות מאפרת שממותגת במיוחד עבור איור כלות - אז על עצם ה"מיתוג" עצמו את משלמת יותר כסף...אבל זה בדיוק כמו לקנות חולצה ממותגת מול חולצה לא ממותגת...

אם יש להם כסף.. אז דוגרי... מה אכפת לך?..

ואם אין להם (כמו לנו) אז הם לא יוציאו סכומים כאלה ויחפשו את הזול ביותר..

ואנשי המקצוע שמבקשים כ"כ הרבה כסף זה באמת חוצפה..

א. אנחנו לחתונה שלנו לקחנו רק צלם אחד וביקשנו שלא יצלם ריקודי נשים. אז נכון היו לי שתי תמונות עם חברות וזהו אבל כך החלטנו והיה לנו טוב.

ב. בתור בעל מקצוע ולא משנה מהו המקצוע יש הוצאות עוד לפני הכנסות ולא אפרט אותן אז כן, אם רוצים לפרנס משפחה צריך לקחת מחיר שישתלם לעבוד!!! (כמה שעות צלם עובד ביום של חתונה? ולפני ואחרי????) 

ג. מי שמשלם 7000 ש״ח לערב לוקח חבילה של צלם ראשי, צלם/צלמת לנשים, וידיאו ואלבומים (בד״כ דיגיטליים) מי שלא מוכן לשלם כ״כ הרבה שלא יקח חבילה שכוללת הכל!!!!

מתוך כל התשלום הזה אולי הצלם יגיע ל2000 לערב אח״כ תחשב מע״מ, דלק וכד׳ ותחשב שבחורף זרם האירועים חלש בספירת העומר ושלושת השבועות אין אירועים. אם תגיע ל8000 בחודש בממוצע זה יהיה טוב.

היום לפרנס משפחה עם חמישה שישה ילדים לא מספיק 8000 בחודש

הכל ענין של סדר עדיפויות. יש מי שהצלם חשוב לו יותר, יש מי שהאולם חשוב לו יותר, יש מי שהתזמורת חשובה לו יותר, יש מי שבכלל יעדיף תקליטן ומנות של קייטרינג.

איננו יכולים (כאנשים פרטיים) לומר לאנשים שהדרך בה הם בחרו לחגוג את האירוע של חייהם אינה נכונה.

מה שבעיניך יראה טוב ונכון, למשל מנת עוף בחתונה (ולא פרגית), בעיני אחרים להגיש עוף ולא כבש הוא דבר ש"בל יראה ובל ימצא".

באירועים שלך בע"ה תוכל לעשות כפי רצונך, וכל אחד יעשה באירוע שלו כפי שהוא רואה לנכון, כמובן בהסכמה עם כל הצדדים שנוטלים חלק באירוע.

שיעל מדברת עליו... נו באמת, 4 צלמים ב1000 שקלים? אתה רציני? זה יוצא נטו 250 שקל לאדם לערב - וזה בלי שחישבנו הוצאות, דלק והכל... - ו250 שקלים לאדם ליום עבודה (וכן, זה נחשב יום עבודה!) - זה ממש כלום. אתה לא היית רוצה בתור אדם מקצועי להשתכר ככה.

ודוגרי? כן.

ביקשנו מהצלם שלנו שיהיה כמה שפחות "מעורב".

בחופה יש רק צלם+צלם וידאו. הצלמת לא שם כדי שלא יהיה עמוס. כמה שפחות- יותר טוב.

לשלם 10000 זה באמת בשביל חבילה כוללת ענקית של אלבומים דיגיטליים וקליפים ויותר מצלם+צלמת וכמובן, איכות ויותר תמונות אמנותיות.. <שלנו, למשל, עושה תמונות 'רגילות' ותמונה אמנותית אחת. לא צכה יותר מזה. אבל יש צלם אחד שלוקח הרבה יותר ורוב התמונות שלו הן אמנותיות.. (ולכן לא לקחנו אותו, כי הוא עושה רק אמנותי ושוכח לצלם חוויות..)>

וזאת בחירה אישית של הזוג על מה לשים את הכסף.

לך זה נראה בזבוז,

אבל חברהשלי חבדניקית והיא קנתה פאה מטווווררפפתת לחתונה ועשתה עליה תסרוקת מטורפפתת ותאמין לי, זה עלה הרבה הרבה הרבה הרבהה יותר מהתקציב *שלי* לצלם (והיה לי ב"ה תקציב, כי זה מה שחשוב לי...)

כל אחד ומה שחשוב לו בחתונה.

ומה שכתבת בהודעה האחרונה שלך- מסכימה עם ההתחלה לגמרי. זאת בהחלט בעיה שמבזבזים את כל הכסף על החתונה ואז נשארים בלי כלום.

ולכן צריך לדעת לעשות את זה בחכמה.. לקחת מה שאפשר. אבל אם זה אפשרי- למה לא? 

<ויש תכתיבים של החברה, בוודאי. אבל לא הכל. יש אנשים שאשכרה בתמימות רוצים תמונות סופר מוצלחות מהאירוע מספר 1 בחיים שלהם..>

אנשים לפעמים שוכחים שמה שחשוב - זה מה שקורה אחרי החתונה.

(וגם שמעתי שמועות שמספרות שלידת ילדים זה אירוע הרבה יותר משמח.)

או במחירי רעב?

1000 ש"ח זה בקושי מכסה צילום של בת מצוה- וידיאו או סטילס. (לא שניהם..)

שזה צילום יותר פשוט וציפיה לרמה יותר נמוכה.

ציוד צילום לחתונה (הכי סטנדרטי- מצלמת וידיאו, 2 סטילס, עדשות, פלאשים וכו') זה בערך 70,000 וצפונה. 

כך שצלם אירועים, כשהוא נותן לך מחיר- חייב להכניס סכום כלשהו שמיועד לכיסוי ההוצאות הנ"ל. 

תוסיף לזה שכר על כמה וכמה שעות שעות של עמידה תנועה ועבודה פיזית ומנטלית קשה 

תוסיף לזה שעות עריכת וידיאו ועריכת פוטושופ

והנה כמו כלום הגעת ל5K וצפונה.

אנחנו עשינו רק סטילס, ויצא לנו 3K כי זה מי שהו שאני מכירה טוב ועשו לי מחיר מיוחד. וידעתי להעריך את זה.

מי שעושה בפחות- לא יודעת ממה הוא מתפרנס.

זאת עבודה מקצועית שדורשת לימודים והמון ניסיון והשקעה.

צלם יודע על מה להסתכל, מאיפה לכוון את הנקודות מבט, איך תעמוד בצורה שהכי תחמיא לך

וזה אתה לא תוכל לעשות מגלקסי. כי זה קשור לאדם עצמו.

אני יכולה לגמרי להבחין איזה תמונה צולמה בפל' גם איכותי ואיזה של צלם טוב, אני ממש רואה את ההבדלים באיכויות ובנקודות המבט.

צלם טוב מתאים לך את התמונה באופן שהכי תחמיא לך.

אני נמצאת בפורום של צלמים והתמונות שלהם לא ישוו לתמונות שמישהו מצלם לבד.

חוץ מזה שהציוד שלהם עולה הון תועפות כל עדשה ורפלקטורים וספוטבוקס ומטריות ולא זוכרת עוד מה כי אני לא צלמת, אבל לפי מה שקראתי יש להם הוצאות רבות על הציוד שלהם וזה רק משתכלל כל הזמן.

כמובן אני מדברת על צלמים מקצוענים.

ואני מצטערת, אם הייתי יודעת איך התמונות שלי של החתונה יצאו. הייתי לוקחת גם צלם ב10000.

בשבילי זה החלק כמעט הכי חשוב בחתונה. מהאוכל, מהתזמורת, מהאולם, העיקר הצלם. המזכרת.

ואני בכלל לא מבינה למה בכלל מפריע לך שאנשים משלמים הרבה על צלם. מה אכפת לך על מה הם מוציאים את הכסף שלהם? כל אחד וסדרי העדיפויות שלו.

זה תלוי באנשים בלי קשר לזה שהם בחרו להוציא על צלם.

זה יכול להיות אותו דבר על אולם, על זמר, על תסרוקת וסירוק וספא, ועל מליון דברים לבית.

אתה לא חייב דווקא להתמקד במי שרוצה להשקיע בצלם.

אתה יכול לומר בכללי שזה לא בסדר שאנשים מוציאים הוצאות בחתונה שבהחלט הם יכולים לצמצם בהן ובד בבד אח"כ מבקשים/מקבלים תמיכה מעמותות חסד. זה באמת אולי לא בסדר.

הרי מצד אחד כתבת למעלה ש"היחידים שאין לי בעיה איתם זה הלהקה - רוצים הופעה שישלמו" - ומצד שני אתה כותב כאן על זוג שנסמך אחרי זה על סלי מזון. זוג כזה - לא יהיה לך בעיה עם העובדה שלקח להקה ב8 אלף שקל?

אגב - אותה טענה שאמרת על להקה, תגיד כאן - "רוצים צלמים ואלבומים וכו'? שישלמו!" - מאיפה הידע הכלכלי והכניסה לפרטים שאתה ל-א יודע לעשות, שאומרים לך שההוצאות של להקה בהכרח כל כך הרבה יותר גדולות משל צלמים?

שאנשים ירגישו בנוח מבחינה חברתית לא לעבור את היכולת הכלכלית שלהם, גם אם זה אומר שהחתונה שלהם תהיה מאוד פשוטה.

במקרה לאחרונה עברתי על תמונות שצולמו בחתונה של בת דודה שלי על ידי צלם מומחה כזה (הם שיתפו חלק מהתמונות באינטרנט...) - וזה פשוט הבדל שמיים וארץ בין צלמים לא מקצועיים לצלם מקצועי - אתה רואה בנאדם שיודע את העבודה ומוציא תמונות חלקות, בזוויות הנכונות, עם יחסי האור-צל הנכונים, מיקום נכון בתמונה, ציוד איכותי ועוד...

דבר נוסף - אני רוצה לראות אותך מוציא לחתן/כלה אלבום תמונות דיגיטלי, בעצמך, עם עיצוב והכל, עם 350 תמונות (מה שאומר - לפחות מעל 15- עמודים באלבום, אלא אם כן ממש דוחסים תמונות בכל עמוד ואז נגיד עד 100 עמודים) - שיעלה לך פחות מכמה מאות שקלים...לך באופן אישי. אני אומר לך מניסיון כי ממש לאחרונה הדפסתי אלבום דיגיטלי ממש חמוד, "בסך הכל" 40 ומשהו עמודים - ועלה לי, אחרי קופון - 120 שקלים. וזה בלי עיצובים מיוחדים יותר מידי, שינויי עיצובים לפי עמודים שונים, גרפיקות משתנות, אפקטים מיוחדים מידי בתמונות וכו' - ובעיצוב עצמי ביד שגם הוא לוקח זמן וכו'..

בלי וידאו, בלי קליפ חתונה, אולי אלבום אחד בלבד רק לחתן/כלה בלי מאות על גבי מאות של תמונות - וכו' וכו'.

בואו נעשה רגע חישוב - כדי שיהיה רווחי לצלם לעבוד צריך לחשב כמה הוא צריך לקבל נטו ליום עבודה.

בהנחה שיש מקסימום של חמישה ימי צילום בשבוע, ושצילום חתונות זה העסק העיקרי שלו שעליו הוא עובד גם בימים ולא רק בלילות (הרי צריך לסגור עסקאות, לפתח תמונות, אלבומים, קליפים, לערוך וכו' וכו'... - ועוד בערבים כמה שעות לכל הפחות...בסופו של דבר זה יכול למלא יותר מ8 שעות ביום, בהבטחה) - יוצא שצלם שממלא את כל הימים בחתונות, עובד בערך 20-21 ימים בחודש.

משכורת נורמאלית ראוייה, לדעתי לפחות, היא לפחות 10 אלף שקל נטו אחרי המיסים, לחודש. (כן! זה שמשכורת המינימום עומדת היום על כ4 אלף לא אומר כמובן שצלם מקצועי צריך להרוויח את זה...) מה שאומר שהצלם צריך להרוויח לפחות 11-12 אלף שקל, נטו, אחרי ההוצאות, כדי להגיע לנטו משכורת הזאת...

בואי נחשב לפי זה את הנטו - 12 אלף שקל לחלק ל21 ימי עבודה - יוצא לפחות 574 שקלים ליום אחד. וזה לפני ההוצאות... וזה רק לצלם אחד!!! ואם לוקחים שלושה צלמים - 2 סטילס ואחד וידאו (2 סטילס כי אחת לנשים...) רק הנטו לפי זה מגיע כבר למעל 1700 שקלים.

ואז צריך לחשב עלויות של הצילום עצמו - פיתוח תמונות, פיתוח אלבומים דיגיטליים, עריכת קליפ, ציוד שמתבלה וצריך חידוש מידי פעם כולל עדשות, תושבות והכל...

בקיצור, עסק לא זול צילום מקצועי. לא צריך להתפלא שהוא כזה יקר...

ובינינו - מי שמשלם כיום 200 שקל למנה בחתונה - אז ה7000 שקלים של הצלם באמת כבר די זניחים...הם שווים "רק" 35 מנות כאלו (והמון אולמות היום לוקחים סביב הסכומים האלו למנה אם לא יותר...)

קודם כל- 12,000 זה שכר מאד נמוך יחסית לבעל מקצוע שעובד בתנאים פיזיים לא קלים.

צילום אירועים זה עבודה פיזית ומנטלית קשה (כמו גם נגינה בלהקה נניח)

שצריך ללמוד ולהתמקצע המון בשבילה.

מעבר לזה- צלם, כשהוא מתמחר את עצמו לא יכול לבנות על 5 ימים בשבוע. אין דבר כזה. לא אמאינה שיש צלם שמקבל כ"כ הרבה אירועים..

חוצמזה- שהוא צריך לקחת בחשבון שחודשיים בשנה אין לו כמעט עבודה (ספירת העומר+שלושת השבועות) והוא צריך לחסוך לחודשים האלו.

זה הנטו של הנטו של הנטו שלא באמת אומר כמה צלם צריך להרוויח ליום עבודה...בפועל הוא צריך יותר בגלל כל הדברים שאמרת...

ואם אתה יודע לחשב מחירים פחות או יותר אתה אמור להבין שדברים כאלו, ואנשים, וזמן - זה עולה כסף. אם אתה לא רוצה דבר כזה, בבקשה - תצלם את החתונה שלך  בסמארטפון, כמו שאמרת...

וצלם זה קצת הרבה שונה מהאוכל, כי באוכל יש רמות שונות ומגוונות הרבה יותר, ואפשר "לשחק" עם איכויות ועם קייטרינגים וכו'...

צלם, זה פחות גמיש. אבל מה שכן גמיש זה אכן ה"חבילה". אתה לא חייב לקחת חבילה של 7 אלף. אתה יכול למצוא אולי גם חבילות של 2-3 אלף. כשזה כמובן משפיע עליהן מאוד, אבל החלטה שלך... ו3 אלף לצלם לערב חתונה זה כבר די נורמאלי...נכון, החולצה שלך בתור חתן עולה פחות, אבל הערך שיש לאנשים לנוסטלגיה הוא גדול. תשאל אנשים ניצולי שואה מה הם הכי עצובים (חוץ מבני האדם שהלכו להם, ברור) שאיבדו בשואה - הם יענו לך, הרבה מהם:  "התמונות המשפחתיות. לא נשאר כלום. הכל הלך, אין זכרונות, אני לא זוכר איך נראיתי פעם, איך נראו ההורים וכו'...". אז אומנם לא ממש בר השוואה לגמרי, אבל אותו עיקרון כאן.

זה הדבר ה(כמעט) יחיד שאני אשקיע עליו, בלי לחשוב פעמיים.

ביננו, מי זוכר איזה אוכל היה או איך האולם היה נראה?

מה שנשאר לנו "ביד", המזכרת, זה התמונות.

וגם תזמורת זה דבר ששוה להשקיע.

אז כל אחד והסדרי עדיפויות שלו...

קיבל תתמונות מהחתונה שלו ואני חושב ששווה להשקיע בזה זה דבר שנשאר לכל החיים

הם שילמו 8000 אחרי הנחה רצינית כי הצלם חבר של המשפחה של הכלה  

א. סטנדרטים חברתיים קלוקלים שנשתרשו לצערינו גם בציבור שלנו.

ב. חוסר הבנה אמיתית שהחתונה היא לא העיקר אל הזוגיות שמתפתחת לאחר מכן.

    אם אנשים באמת היו מבינים את זה הם היו משקיעים את האלפי שקלים (ואפילו עשרות אלפי שקלים),

    בדברים שהם הרבה יותר בונים את הזוגיות..

    זוג שטוב להם באמת, לא צריך את התמונות האלו כדי לחזק להם את הזוגיות.

    בסדר.. זה נחמד שיש כמה תמונות כדי להיזכר במאורע המשמח..

    אבל העיקר זה לא להישאר תקוע בעבר, אלא לחזק ולפתח את הזוגיות בהמשך!

    אני מכיר זוג שקיבל תקציב מההורים לחתונה, והם החליטו כ-30,000 ש"ח מתוכו לחסוך בשביל עתידם,

    בסדר.. אז לא הייתה להם חתונה נוצצת, אבל כ-30% מעלות החתונה הם קיבלו לעצמם.

    אמנם אני לא יודע מה הם עשו עם זה בפועל.. אבל עם חוסכים את הכסף בצורה נכונה,

    אפשר לעשות עם זה כ-10 נופשים זוגיים של שבוע (כולל בייבי-סיטר לילדים) למשך 5 שנים,

    שזה מחזק פי אלף את הזוגיות מה4-6 שעות של החתונה.

דבר אחרון, יש טענה שאומרת שככל שערכת הצילום שלך לחתונה יותר יוקרתית ככה אתה תזכור בעצמך פחות מהחתונה.

אמנם לא ראיתי עדיין הוכחה מדעית לעניין, אבל מכמה חברים ששאלתי אותם התברר לי שיש בטענה הזאת הרבה..

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.