משימה משימתית 8.....!! הפתעהשרו'ש

הי תודה רבה על המשימה השביעית

שאותי בהחלט איתגרה...

עד שלא היתי במקום מסוים שהוא ממש הילדות שלי,

לא הצלחתי לכתוב...

תודה רבה על הכוחות שהתגלו כאן, שוב.

 

שמעתי וקיבלתי תגובות מהרבה מכם שצריך

לגוון את המשימות.

 

אז אני עושה ניסיון...

אשמח לשמוע איך הוא ומה דעתכם,

וכמובן-שתכתבו יפה מקורי ומפתיע,

כמו עד עכשיו,

ואפילו יותר

מוזמנים להפתיע אותי ואותכם....

 

הפעם ניתן משפט (נתחיל עם משפט פשוט....)

וכל אחד יקח אותו למקום שלו...

 

המשפט-

מכאן הכל התחיל....

 

בהצלחה....!!!!!!!!!!

 

טוב, החלטתי גם לנסות- תמיד יש פעם ראשונה...רון א.ד

תרועת השופר

מקיצה אותך

משרעפי הפיוט,

ונשמתך מזעזעת.

 

במילים הנשגבות

"וה' פקד את שרה"

אתה מחפש מקור

מים חיים,

נביעה שתפרוץ

בנקודת ההתחלה,

 

כעץ שתול על פלגי מים.

מנסה גם ....אבני חן

 

הכול התחיל לפני שנים רבות .

כשהייתי צעירה והיה לי הרבה חברות.

עברו , עברו שנים וקצת התמקמתי בחיים.

יש לי בעל ושתי ילדים, קטנים ומאושרים.

 

בית עם ילדים שאת חיי ממלאים.

בהמון סיפוק והנאה מהחיים.

החיים שלנו יחסית סבירים.

ואנחנו מאוד מרוצים מהחיים.

רון א.ד.- וואו!!יעל

המוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמוםהמום

שמע,עובר אורח
התעלת על עצמך
מדהים.
תודה על התגובות!רון א.ד

למשוך ולהמשיךיעל

מכאן הכל התחיל,

והמשיך והמשיך,

וכאן הכל נדם

עד שפסק לחלוטין.

 

מכאן נמשיך את השרשרת

ונמשיך ונמשיך,

וכאן האור יזהיר

עד שנתמלא אור בהיר.

 

מכאן נסגור את הספר, והוא

ימשיך וימשיך,

וכאן עוד נפגש

ונשוב ונשיר את השיר...

 

תגובותשרו'ש
רון-תודה רבה!! המשימה הוציאה ממך קטע יפהפה וקצת שונה מהסגנון והנושאים הרגילים אך עדיין קטע מקסים ששזור בביטויים המיוחדים שלך ובחן ובעומק. תודה רבה!!
אבני חן-יפה ופשוט. ב"ה
אנחנו יחד נבנה-עשה לי אסוציאציה של סגירת מעגל בכל הקשור לחיסול המרצחים היום...בתאריך ראיתי שכתבת את זה לפני...אבל זה ממש נגע והתחבר לי בצורה מדהימה באקטואליה הבוערת. יפה מאד!! תודה.
מנסה... ריעות

מכאן הכול התחיל.

חדר גדול וחמים, ספה כחולה, אח כבויה וכלב.

הבכי הגיע אחרי כמה דקות, שוטף בגלים. הטישו הגיע מיד אחר כך.

והמילים, אוי, המילים. וההבעות.

הפנים הקשובות.

את הסברת לי אותי. את הנפש שבי. כשאני בכיתי, את הבנת. כשאני גמגמתי, את חייכת.

את הצלת אותי.

 

את יודעת שבשבת נפלתי? לא הצלחתי להוציא את המילים החוצה.

מה היית אומרת על זה?

 

מכאן הכול התחיל.

מזג האוויר היה קר וגשום. רוחות סערו סביבי, והכלב.

הסוודר האדום שלי עטף אותי, גונן עלי. פחדתי.

בתוך שעה כבר הצלחת להרגיע אותי, אחרי שנתיים של סבל.

הסברת לי שאני לא אשמה, רק קצת חלשה. וגם זה לא באשמתי.

הצלת אותי.

 

מכאן הכול התחיל.

את לבשת מכנסי ג'ינס. השיער שלך היה קצר ואדום. כוס הקפה, והכלב.

מאז אותה פגישה ועד היום רק עבדתי. השתניתי. התחזקתי.

הצלת אותי.

 

תודה.

 

תודה.פינג.
תודה לך.הנסיך הקטן.אחרונה

משימות 7 ו-8 יחדטריה טריה
אני יודעת שלא הייתי פה הרבה זמן, אבל היום בשעה טובה סיימתי משהו שגזל ממני ה ר ב ה זמן, אז מזלטוב לי...

התחלתי לכתוב משהו, וכשסיימתי שמתי לב שהוא מתאים גם למשימה השביעית וגם לזו השמינית, אז אני מצרפת אותו כאן... לשיפוטכם.

מכאן הכל התחיל
----------------------------
ילדה אחת, פקחה את העיניים, מכאן הכל התחיל.
תחושת חמימות עטפה אותה, חמימות מגוננת
ובאחת, הציפה את תודעתה הקטנה הידיעה הבטוחה שיש מישהו חסר שם שדואג לה, שומר עליה.
הילדה הלכה וגדלה, ועם הזמן הבינה שהעולם גדול יותר ממה שהכירה ושיש חיים מחוץ לרחם אמה, אבל תמיד ליוותה אותה הידיעה שמישהו שומר עליה, הפעם למישהו הזה היה שם - אבא ואמא.
חלפו השנים, והתחלפו השמות.. אבא ואמא תמיד נשארו, אך נוספו עוד כמה דמויות לתחושת החמימות העוטפת. אחיה הגדול, למשל...
והיא הולכת ומתבגרת, וכעת את תחושת החמימות מעניק לה גם האיש שלה, המגן, המלאך השומר האישי שלה.
.
.
.
מספר חודשים עברו, ותחושת חמימות חדשה נוספה, אך הפעם מסוג אחר לגמרי... אותה תחושת חמימות שהיא הרגישה בהתחלה, אבל בדיוק מהכיוון ההפוך - הפעם זו היא שהעניקה תחושת חמימות לתינוק חסר השם שלה, מגוננת עליו בעצם הוויתה...

מכאן הכל התחיל...
יפה מאודאבני חן

אהבתי את הקטע , התחברתי עליו ממש .

אני הייתי נותן לו את השם : מגעל החיים , גלגל החיים , מחזוריות בחיים .

(משהו בכיוון הזה ....)

 

בכוונה השארתי את הכותרת ככהטריה טריה

אני אוהבת לתת כותרות ככה שהן לא מסגירות שום דבר ממה שקורה בתוך הקטע/שיר.

ולמעט מקרים בודדים רוב מה שכתבתי פה הוא עם כותרת עם 'טוויסט'.

וכך גם ההצעה שלי לקטע של שרו'ש - הינומה.

 

אבל תודה בכל אופן.

מתקנת בית עולם לחלומותעובר אורח
כאן הכל התחיל
כאן התרסקת לראשונה
כאן קברת חלום
הסתרת עמוק באדמה

על הרצפה הלבנה
הוקז דמך לראשונה
הבנת מהו ערך
הציות והדממה

כאן לימדוך מרות מהי
כאן הכתיבו לך מקצב
כאן נסוגת, יראת מאם
כאן ברחת משבט אב

ולכאן חזרת, מעט כואבת
גם מעוטרת צלקות
אך פה נשבעת; אהיה אחרת
לא אשוב כמו אז לטעות
ננסה...ענבל

בס"ד

 

מכאן הכל התחיל

ממילה אחת בודדה וצליל.

משם ימשיך הכל

אל עבר ההרים והכחול

נדהר לנו יחד אל עבר האי שם

נעצור לנו יחד בעצירות העולם

נפלס לנו דרך בין אנשים

נלמד להכיר דברים חדשים

ממילה אחת וצליל

נעשה לנו יחד שיר מזמור מצהיל.

 

אוי! חשבתי שצריך להשתמש במשפט ענבל

בס"ד

 

נו שוין. משימה הבאה אקרא טוב יותר בעז"ה..

 

[אז כן, אני מודעת לזה שזה יצא הדבר הכי מעפן בערך שכתבתי ]

כן צריך להשתמשך במישפט ....ולא יצא מעפיוןאבני חן

מכאן הכל התחיל..עמית..

מכאן הכל התחיל.

מרגבי האדמה החמה שנרמסה תחת רגליו,

מאגל הזיעה שזלג לאורך צווארו.

מהמבט היגע,

מהנשימה המאומצת,

מהכאב והצער.

משם הכל התחיל.

מהאש והעשן,

הצעקות והדם.

זה התחיל משם.

מידיו הרועדות שחיפשו עץ, עמוד

לתפוס ולהיאחז בו, במציאות.

זה התחיל משם.

ומעולם לא נגמר.

--------

אשמח לתגובות..

 

אהבתי , התחברתי לזה .אבני חן

זה מזכיר לי  את השואה .

משואה לתקומה (כך הייתי קוראת לקטע )

 

זה גם מזכיר את התלועות של העם שלנו , פוגרומים ומצרות שעשו לנו ....

(ואלי קצת גם את גרוש גוש קטיף ).

 

הסוף מאוד נכון , שזה לא עולם לא נגמר ...

נסיון.בן-ציון

מכאן הכל התחיל.

 

מרגש חופשי, מלב מאושר.

זרם בנחת כמו מי נהר.

אין תהיות, הכל ברור כשמש.

הכל טרי כמו קרה אמש.

 

שתיקות באו, דחפו קדימה.

ואז מיד לרוץ פנימה.

חציית גבולות, הפרת הסכם.

נעצרים פתאום בהלם.

 

כאן הכל התחיל, 

ומאז הכל הלך והסתבך.

וואי זה בא לי בדיוק בזמןאחווש770
ממש מה שקורה לי עכשיו!!!
איזה מוכשרים אתם!!!!!!שרו'ש
איזה יופי!!!(:לא אוכל להגיב לכולכם אבל פשוט כיף לקרוא! כל אחד מגלה פה כישרון חי ומקורי! אשריכם....
עובר אורח-לא היה שיר אחד שלך שלא אהבתי והתחברתי...פשוט כישרון נדיר וחי! איזה יופי!!!

גמאני כתבתי ורק עכשיו היה לי זמן להעלות...נראלי אפפעם לא כתבתי כ"כ ארוך...

זכרונות הילדות שלה כולם,
מתנקזים למקופ הזה-
קראוון קטן, מעט דשא ועץ תאנה בשל
ושביל קצר שמחבר בין הסימטה לבית שלהם, הפינתי.
ושני הורים ושערם שחור
עומדים ומביטים בה גאים;
אבא ממלא לה בריכה
ואמא מקפלת אוניות מנייר עיתון.

כך התחיל מסע הזכרונות שלה.
מסע בין שלוש תחנות.
התחנה השניה היתה בחורשה העבותה
על עץ ירוק רחב כתף
עוד עומד על תילו הית העץ המהגוני.
את כל השריטות והצלקות שיש לה בידיים-
היא זוקפת לזכותו.
נוף בית העץ כולו מלא בהבטחות, אהבות,
חלומות וסודות,
שנלחשו בחצות, או קצת אחרי.
מכאן החל המסע המשותף
שמוביל אותה לתחנה השלישית מעברה השני של החורשה.
שם שוב בנו בידיהם בית,
אך הפעם לא מעץ.
וכל שנלחש שם בילדות
כאן קרם לו צליל וצורה.
ושניהם מחזיקים ידים ועומדים גאים
מתכופפים למלא עוד בריכה
להשיט בה סירות מנייר עיתון ישן;
בשלוש תחנות מקופל לו סיפור חייה
בעשרים קילמוטרים מרובעים
ארוגים בצפיפות של שמיכת טלאים
ישנה ואהובה בריח של בית-
הזכרונות שלה,
יפים, צעירים לנצח,
כל כך יפים,
שהיא מעבירה אותם בירושה לילדים,
אורגת להם בצפיפות
מחוטים של משי
את התחנה הראשונה
הקומה הראשונה
צעד ראשון ובטוח
בסיפור ההיסטוריה
שלהם,
שלה.
הייריק סאנצ'ז

אני תוהה מה זה הרגש הזה.

יצור חי וחלקלק. מזדחל בתוכי מהגרון אל הבטן, מחליק באיטיות הלוך ושוב.

פחד. אולי פחד.

אני מפחד שאני כלום בשבילך. מגדלים פורחים באויר. שערה קטנה. אין בינינו כלום.

שמחר תשכחי אותי. חבר מצחיק. לא כלום. מפחד להציע לך כתף. את אפילו לא צריכה. או לא רוצה.

מפחד שאת כלום בשבילי. שמחר אני אשכח אותך. שמשהו ימחק אותך.

אובדן. זה מרגיש כמו אובדן.

זה איננו. את אינך. אני אינני.

יש בינינו אינסוף שחור. לא קיים דבר. אני מחייך אלייך. מגוחך.

יש לי חור. יש בי חלל. אין לי מה לעשות עכשיו.

טירוף. זה אוכל אותי, הטירוף.

אני בוער מבפנים. אין לאן לברוח.

את בכל מקום. בכל זמן. מחייכת אלי מהמראה. מהכיור.

משתוקק לקצת שקט, נשימה. איני יכוח חהירגע.

לא משתחרר. מועקה. אני רוצה לשבור.

אני רוצה לטרוף לצעוק.

משהו משוגע שירטיט. אותך.

כמוני.

ביי

אתה ממש כותב אותי🥺תמימלה..?
תודהריק סאנצ'זאחרונה
כיף לשמוע צגובות
זה הפרי....נחלת

אנ'לא בשל

אתה אומר

למה הכוונה?

אתה חיוור מאוד מאוד

ורק בהתחלה?

 

רוצה להיות סגול כהה

ולא פחות מזה

האם זה אפשרי חבר

אולי אתה טועה?

 

לפחד יש פנים רבות

עיתים נדמה כהר

אבל אם תסיט את מבטך

תראה  פתאום נהר....

 

ועל גדתו עומדת בת

משורש נשמתך

והיא רק היא חבר

תמתיק את בדידותך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהמםתמימלה..?אחרונה
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
הפונט נחמדהבדידותאחרונה
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

חן חן.....נחלת
מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת
וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה
כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?אחרונה

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה

אולי יעניין אותך